מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי
 ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517 | |
| סמל מערך הבקרה האווירית ומפקדת יחידות הבקרה מיח"ה 517 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 חיל האוויר הישראלי |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
(הוקמה בשנת 1967)
מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על יצירת התמונה האווירית, תמונה של כל כלי הטיס הנמצאים במרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה. המערך ממונה על בקרת התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, הפעלת מערכות הנשק השונות והכוונת כלי הטיס המיירטים של החיל וסוללות ההגנה האווירית אל עבר מטרות אוויריות.
המערך מחולק ליחידות בקרה אזוריות (יחידת־בקרה אווירית אֲזורית[1]) בהר מירון (יב"א 506), בקרבת מצפה רמון (יב"א 509), יחידת גילוי על הר בעל חצור (י"ג 503[2][3]) המסייעת ליב"אות ויחידת בקרה מקומית, דוגמת זו שבבסיס עובדה (בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה), הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות מכ"מים. על כל יב"א מפקד קצין בדרגת סגן־אלוף. בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה הממוקם בבסיס עובדה (בח"א 10) מכשיר קצינים וחיילים לשירות במערך הבקרה של החיל - קציני בקרה אווירית ומש״קי בקרה אווירית, המשרתים ביחידות הבקרה האזוריות וקציני פיקוח טיסה ופקחי טיסה המשרתים במגדלי הפיקוח בבסיסי החיל.[4] בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517) עומד קצין בדרגת אלוף־משנה.
יחידות הפועלות כיום תחת פיקוד המערך
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: יב"א 506, היב"א הצפונית ‒ על הר מירון.
- קובץ:IAF aerial regional control unit 509.png יב"א 509, היב"א הדרומית ‒ על הר אריכא בקרבת מצפה רמון.
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: גדוד הגילוי – בשנת 2023 התמזגו ליצירתו, היחידות י"ג 503, י"ג 511 וטל שמיים.
בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה.
תפקיד
בשגרה ממונה המערך על בקרת התנועה האווירית, צבאית ואזרחית, בכל המרחב האווירי של ישראל. יחידות הבקרה מקצות נתחים מהמרחב האווירי, בגבהים ובנתיבים שונים, לכלל סוגי כלי הטיס באוויר, בבטיחות וביעילות, ובמטרה למנוע התנגשות בין כלי הטיס. יש בקרי אוויר אזרחיים, העוסקים בתעבורה האזרחית, בקרי ״גובה נמוך״ ובקרי ״גובה גבוה״ השולטים במרבית המרחב האווירי, ובאזורי האימונים של מטוסי הסילון.
גילוי וזיהוי
עבודת הגילוי והזיהוי מבוצעים באמצעות כלים טכנולוגים שונים, המופעלים על ידי מש"קי בקרה אווירית וקציני הבקרה.
כל כלי טיס נראה במכ"ם במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ), הרחק מגבולות ישראל. על־פי חוקי התעופה הבינלאומיים, חייב כל כלי טיס שמתקרב למרחק של 80 מייל (120 ק"מ) מגבולות ישראל להזדהות מול מערך הבקרה הישראלי. במקרה שכלי טיס לא מזדהה מול מערך הבקרה או מעלה חשדות שונים, מוזנקים לכיוונו זוג מטוסי או מסוקי קרב, שמתקרבים, ובודקים כי לא מדובר באיום. כמעט בכל חשד לחדירה מוזנק גם זוג מטוסי יירוט לאזור הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שמוגנת גם על ידי סוללות טילי קרקע־אוויר מסוג פטריוט.
אמצעים טכנולוגיים
כל יב"א מצוידת במכ"מים מתקדמים השוכנים בתוך ראדומים ענקיים. המכ"מים מאפשרים לגלות כלי טיס במרחק של יותר מ־200 מייל ימי (כ־360 ק"מ),[5] הרחק מגבולות ישראל.
בלוני תצפית
בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם ושייכת ליב"א 509 הדרומית[6][7]. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991[6]. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלון מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו[7]. המערכות שעל הבלון מספקות גם מידע מטאורולוגי לחיל האוויר, באמצעות גף "כמוס"[8].
גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.[7] הבלון מוצב באזור הדרום, במרחק של קילומטרים רבים מיב"א 509 ונראה בקלות בכל האזור[9].
בלונים ישנים של צה"ל שימשו את יחידת המסוקים של משטרת ישראל[9].
ב-2022 נוסף למערך בלון התצפית "טל שמיים" המאפשר לגבש תמונה מדויקת ורחבה של המרחב האווירי, גם בטווחים רחוקים ובגבהים נמוכים יחסית. הוא מופעל מאתר ייעודי בצפון ישראל, שהקים אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ונושא מערכת מכ"ם שפותחה בחברת אלתא.
מיכשור וציוד בתקופות שונות
- מערכת "טל שמיים".
- מכ"ם נישא על בלוני התצפית והגילוי, מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק".
- מתקן המכ"ם בדימונה.
- תחנת המכ"ם האמריקנית FBX-T system, שגם ממנה מתקבל מידע, מופעלת בטכנולוגיית X-Band radar ונמצאת על הר קרן.[10][11]
- מכ"ם נייד דו־ממדי AN/TPS-44 (אנ'), תוצרת קרדיון אלקטרוניקס, ארצות הברית.[מכשור 1]
- מכ"ם נייד תלת־ממדי AN/TPS-43 (אנ') המספק גם נתוני גובה. תוצרת Westinghouse Defense and Electronic Division, ארצות הברית.[מכשור 1]
- מכ"ם חיפוש ראשי נייח AN/FPS-100 מותקן בתוך ראדום, תוצרת בנדיקס, ארצות הברית.[מכשור 2]
- מכ"ם גובה נייח AN/FPS-89 מותקן בתוך ראדום, תוצרת ג'נרל אלקטריק, ארצות הברית.[מכשור 2]
- מעכ"ן "פָּרַש" ‒ מערכת כיוון שכללה את המכ"ם Super Fledermaus D-7 ויחידת השליטה ששימשה במקור לאיכון והכוונת תותחי בופורס.[12]
- מערך הבקרה עשה לעיתים שימוש, לצורך תגבור וכיסוי "שטחים מתים" ברשת הגילוי המכ"מית, גם במכ"מים של סוללות טילי ההוק.[מכשור 3]
- מכ"ם רמית.[מכשור 4]
- מכ"ם C-70 לגילוי והכוונה (יצרן לא ידוע).[מכשור 5]
- מכ"ם D-3 (יצרן וייעוד לא ידועים).[מכשור 3]
- מכ"ם ימי SO9 ששופץ והוסב למכ"מ קרקעי על ידי חברת "תומפסון" בצרפת.[מכשור 6][מכשור 7]
- מכ"ם מוטס SCR-010 שהוסב למכ"מ קרקעי (יצרן וייעוד לא ידועים).[מכשור 6]
- מכ"ם נייד SCR-7, תוצרת ארצות הברית (יצרן וייעוד לא ידועים).[מכשור 8]
- מכ"ם SM, תוצרת ארצות הברית (יצרן וייעוד לא ידועים).[מכשור 8]
- מכ"ם SC, תוצרת ארצות הברית (יצרן וייעוד לא ידועים).[מכשור 8]
- מכ"ם קרקעי להתרעה, תוצרת צרפת (דגם ויצרן לא ידועים). נרכש ביולי 1956.[מכשור 9]
- מכ"ם קרקעי למדידת גובה, תוצרת צרפת (דגם ויצרן לא ידועים). נרכש ביולי 1956.[מכשור 9]
- מכ"ם מתוצרת "קרדון", לפריסה ולהצבה באתרים רחוקים (דגם וארץ יצור לא ידועים).[מכשור 2]
- מכ"ם גובה מתוצרת "וסטינגהאוס אלקטריק" (דגם לא ידוע).[מכשור 2]
יחידות בקרה, גילוי ול"א בעבר
י"ב 155 ‒ יחידת איכון והכוונה, בתחילה פעלה מכנף 2 ולאחר הפרדת והעתקת הכנף, נשארה בבסיס פלמחים. כמו כן פרסה במקומות רבים ושונים ובהם אום חשיבה. (היסטורי)- יחידת בקרה מרכזית 333 (יב"מ 333) ‒ בסיס חפץ חיים ליד גדרה. עד להפעלתה המלאה של יב"א 509 בשנת 1967. (היסטורי)
יב"א 501 ‒ בסיס חפץ חיים ליד גדרה, בה היה "שולחן מצפים מרכזי". (היסטורי)- יב"א 503 ‒ על הר הכרמל בבסיס סטלה מאריס. פורקה בנובמבר 1968. (היסטורי)
י"ג 503 ‒ על הר בעל חצור, ב-2023 התמזגה אל גדוד הגילוי.- י"ב 505 ‒ יחידת גילוי ול"א על הר חרמון.[13]
י"ג 511 – במחנה כמוס ליד דימונה, ב-2023 התמזגה אל גדוד הגילוי.
יב"א 511, החלה את דרכה כ־י"ב 511, על הר אוּם מרג'ום במערב סיני ופורקה ב־1979, בעקבות הסכם השלום עם מצרים (היסטורי). היחידה הוקמה מחדש כי"ג 511 (יחידת גילוי) בשנת 1991.- י"ב 518 ‒ בסמוך לימת בארדאוויל או על ג'בל עתקה. (היסטורי)
י"ב 528 ‒ על הר צפרא, אזור שארם א-שייח', דרום סיני. כיום בבח"א 10 בעובדה. בשנת 2020 הפכה היחידה לבית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה.
י״ב 545 ‒ יחידת ל"א אזורית על הר אום חשיבה, מערב סיני. (היסטורי)- י"ב/י"ג 547 ‒ יחידת גילוי חלופית (של חיילי מילואים) על ג'בל יעלק, מערב סיני. (היסטורי)
- י"ב 548 ניידת ‒ הוצבה לפי הצורך בהרי יהודה כדי לצפות לעבר ירדן. (היסטורי)
סמלי יחידות גילוי, חטיבות וגפים נפרדים
|
סיכות בקרי אוויר, מש"קי בקרה וקציני פיקוח טיסה
|
![סיכת בקר אוויר, חדשה[15] (החל ממרץ 2020, למידע נוסף)](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:IAF_Flight_Controller_Badge_since_march_2020.png){kind=icon}
ראו גם
לקריאה נוספת
- יורם רומם, "אני לוקח", הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, שנת 2021, "מגן עורף", עמודים 162–201
- דני שלום, "כרעם ביום בהיר", באויר – פרסומי תעופה, שנת 2002, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר"
- אריה הלל, "וידי אדם מתחת כנפיהם", צה"ל – הוצאת ״מערכות״ / משרד הביטחון – ההוצאה לאור, שנת 1999, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר" מסת"ב 965-05-1003-6
- שלומי אבידר, "מערך הבקרה: העיניים של המדינה", הוצאת משרד הביטחון, שנת 1998, מסת"ב 9650509682 או מסת"ב 9789650509682
קישורים חיצוניים
מהגילוי ועד ליירוט: תהליך הפלת מטרות נעות, סרטון בערוץ "חיל האוויר הישראלי", באתר יוטיוב, 6 במרץ 2024.
הודיה כריש חזוני, הצצה נדירה לבסיס הסודי שמנהל את התקיפות בסוריה, בעיתון מקור ראשון, 24 באפריל 2019.- אמיר בוחבוט, "הטלפונים צלצלו - והתחילה מהומת עולם": הרגע שאחרי הפלת המטוס, באתר וואלה!, 4 באוקטובר 2018.
- נועם אמיר, "טילי שיוט - האיום המשמעותי ביותר": הצצה ליחידה ששומרת על שמי ישראל, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2016.
- גלעד לוי, העיניים של המדינה: הצצה ליחידת הבקרה האווירית של חיל האוויר בצפון, באתר מאקו, 12 במאי 2016
- שני פומס, כששליטה ובקרה נפגשות, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2014.
- עמוס הראל, קו ההגנה של ישראל: סג"מ שיירט את המטוס המתאבד, באתר הארץ, 22 באפריל 2011.
- נעה כפרי, מבקרים קבוע, באתר חיל האוויר הישראלי, אוקטובר 2008.
- פליקס פריש, יחידת הבקרה האווירית: העיניים של המדינה, באתר ynet, 3 באפריל 2003.
הערות שוליים
- ^ "מילון הקיצורים וראשי התיבות", צה"ל - אגף המבצעים - חט' תוה"ד - המדור לפרסומים ולמינוח, אוגוסט 2010, עמ' 75.
- ^ י.ג 503 בסיס מכ״ם חיל האוויר בעל חצור, עמוד חיילי היחידה באתר פייסבוק.
- ^ על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי.
- ^ ליהי חנן, גוזרים את הסרט: נפתח בית הספר החדש לבקרה אווירית ופיקוח טיסה, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 ביולי 2020.
- ^ יורם רומם, אני לוקח, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר 2021, "מגן עורף", עמ' 162-201.
- ^ 6.0 6.1 שחר צורני | צילום: הגר עמיבר, טיפוס מרחף, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במאי 2016.
- ^ 7.0 7.1 7.2 גבוה, רגיש ועצמאי, באתר חיל האוויר הישראלי, גיליון 161, 22 בפברואר 2005.
- ^ יהונתן מרוז, "כמוס" בעופרת יצוקה, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 בינואר 2009.
- ^ 9.0 9.1 רוני ווינקלר, הבלונים של משטרת ישראל, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בפברואר 2002.
- ^ גורמי ביטחון: המכ"ם האמריקני יחשוף סודות צבאיים, בעיתון מקור ראשון, בארכיון nrg, 3 באוקטובר 2008.
- ^ תחנת המכ"ם האמריקני המתקדם נגד טילים איראניים הועברה מנבטים לבסיס עצמאי אמריקני הממוקם על הר קרן בנגב, באתר תיק דבקה, 7 במרץ 2010.
- ^ פרשים וינשופים - סיפורה של יחידת ההכוונה 155, עופר צידון ואנשי היחידה, שנת 2023, עמ' 13.
- ^ מלחמת יום הכיפורים - מפות ומבצעים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2023, עמ' 283.
- ^ י.ג 511 כמוס, באתר פייסבוק.
- ^ מאי פלג, חשיפה ראשונה: מערך הבקרה משנה את פניו, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במרץ 2020.
- מכשור וציוד
- ^ 1.0 1.1 פגיעת טיל ביב"א בהר צפרא בסיני במלחמת יוה"כ, באתר פרש.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 36.
- ^ 3.0 3.1 דני שלום, "רוח רפאים מעל קהיר", כרך א', עמ' 72.
- ^ שימש לתגבור מערך הבקרה בשטחים מתים.
- ^ סוללה 9 - יולי 1966, באתר Wix.com.
- ^ 6.0 6.1 היסטוריית בסיס במצ"א 108, באתר Wix.com.
- ^ אריה הלל, "וידי אדם מתחת כנפיהם", צה"ל - הוצאת ״מערכות״ / משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1999, עמ' 117 בספר, עמ' 115 בקובץ המקושר, באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".
- ^ 8.0 8.1 8.2 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 28.
- ^ 9.0 9.1 דני שלום, "כרעם ביום בהיר", עמ' 35.
38312425מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי