רבי יחיאל מרגליות
 | |
| שער הספר הר אדנ-י שמצא ושהוציא לאור (למברג ה'תרמ"ה) | |
| מקום קבורה | הורדנא |
|---|---|
| תחומי עיסוק | רבן של קאוולא והורדנא |
| פטירה | כ"א בתשרי ה'תקי"ב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| אב | רבי שמואל |
נוסח מצבתו
|
|---|
|
איש אלקי קדוש הגאון החסיד המפורסם כבוד מו' יחיאל ז"ל אב"ד ור"מ דקהלתנו ביום הוש"ר תקי"ב לפ"ק ת נ צ ב ה
|
| [1] |
רבי יחיאל (מיכל) מרגליות (לעיתים: מרגלית; - כ"א בתשרי ה'תקי"ב) היה מתלמידי הבעל שם טוב, רבן של קאוולא והורדנא. לעיתים הוא מכונה "רבי יחיאל מקוואלא" ולעיתים "רבי יחיאל מהורדנא" ולכן ישנם שחשבוהו לשני אישים שונים אולם למעשה מדובר באדם אחד[2].
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל שמעלקא. ישנם שזיהו את אביו כרבי שמואל בן רבי אלעזר אב"ד ליסקא ועלקוש אביהם של רבי אלעזר רוקח ורבי אהרן מרגליות חמיו של בעל הנועם אלימלך[3] אולם בספר לתולדות הקהילות בפולין כתב שזה טעות ומדובר ברבי שמואל בן רבי מרדכי אב"ד קאוולא[4].
גר תחילה בקראקא שם נשא ונתן בהלכה עם רבני העיר[1]. עם פטירת אביו בשנת ה'תצ"ג החל לכהן כאב"ד קאוולא על מקום אביו ובשנת ה'תק"ו נתקבל לרבנות הורדנא[1]. עמד בקשרי הלכה עם גדולי רבני דורו ביניהם: רבי יחזקאל לנדא, רבי שאול אב"ד לומז'ה ורבי מאיר תאומים[5].
תחילה התנגד לדרך הבעש"ט ושלח שליח מיוחד למז'יבוז' לתהות על קנקנו, אך רבי גרשון מקיטוב ששהה אז במז'יבוז' השפיע על השליח להתקרב אל הבעל שם טוב וכך היה גם רבי יחיאל לתלמידו[6]. הבעש"ט החשיבו מאוד ומסופר שהחל להחמיר באיסור חדש אחר ששמע שרבי יחיאל מיכל מחמיר בזה[7]. כמו כן ליווה אותו הבעש"ט להורדנא כשהלך לכהן שם כרב[8].
היה ידידו הקרוב של רבי יצחק מדרוהוביץ'[9]. בהשפעתו נסע רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא אל המגיד ממזריטש[10]. נודע כבעל מופת[11].
מתשובותיו בהלכה[12] וחידושי תורתו[13] מובאות בכמה מספרי חכמי זמנו. הוא מצא והוציא לאור את ספר הזוהר על מגילת רות וקרא לו בשם הר אדנ-י שהוא לשון נופל על לשון כשם עירו הורדנא[14].
נפטר ביום הושענא רבה ה'תקי"ב ונטמן בבית הקברות בהוראדנא.
צאצאיו
- בנו רבי צבי הירש חתנו של רבי אברהם יקותיאל זלמן רפפורט מחכמי הקלויז בברודי.
- בתו אשת רבי ישכר בעריש הלפרין בן רבי דוד הלפרין מאוסטראה.
- בתו אשת רבי יהודה לייב בן רבי צבי הירש ביאלה אב"ד דוביינקה. (וישנם המפקפקים בזה[15])
לקריאה נוספת
- נחלת צבי - י, בני ברק: נחלת צבי, אלול תשנ"ד, עמ' נ', ר' יחיאל מהוראדנא זי"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, ירושלים, תשס"ו, עמ' ל"ט, הרה"ק רבי יחיאל מרגליות מקובאלע אב"ד הורורדא זיע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 שמעון אליעזר פרידנשטין, עיר גבורים, ווילנא, ה'תר"ם, עמ' 50; שמואל יוסף פין, כנסת ישראל, וורשה, תרמ"ז, עמ' 525
- ↑ נחלת צבי - י, בני ברק: נחלת צבי, אלול תשנ"ד, עמ' נ"ט, ר' יחיאל מהוראדנא זי"ע.
- ↑ רבי אריה מרדכי רבינוביץ, זכותא דאברהם, ירושלים, תש"ט, עמ' ח'.
- ↑ רבי צבי הירש הורוביץ אב"ד דרזדן לתולדות הקהילות בפולין עמו' 408 הערה 2 על העיר עלקוש. וראו : נחלת צבי - י, בני ברק: נחלת צבי, אלול תשנ"ד, עמ' נ"א, ר' יחיאל מהוראדנא זי"ע, הערה ג' וד'.
- ↑ ראו: נחלת צבי - י, בני ברק: נחלת צבי, אלול תשנ"ד, עמ' נ', ר' יחיאל מהוראדנא זי"ע.
- ↑ שלמה אבי"ש, היכל הבעש"ט - ח, היכל מנחם, תשרי תשס"ה, עמ' קכ"ד, ח משער שזה היה סביבות שנת ה'תק"ד.
- ↑ אמרי פנחס אות תע"ט.
- ↑ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - תשרי, מרחשון, ווראנוב, תרצ"ג, עמ' 74, אות קפ"א; רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, זכרון צדיקים, תש"ג, עמ' כ"ה, כ"א תשרי וראו בהרחבה גם ב רבי חיים יוסף אריה פרגר, כתבי ר' יאשע שו"ב, ירושלים, עמ' ט"ו, אות ל"ח ושם אות ב'.
- ↑ רבי אהרן וולדן, שם הגדולים החדש, ירושלים: (מהדורת צילום), תשכ"ה, עמ' 59, מערכת הגדולים, אות י', ערך קכ"ו.
- ↑ רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, ירושלים, תשס"ו, עמ' ל"ט, הרה"ק רבי יחיאל מרגליות מקובאלע אב"ד הורורדא זיע"א.
- ↑ רבי חיים יוסף אריה פרגר, כתבי ר' יאשע שו"ב, ירושלים, עמ' ג, אות ד'; בצלאל לנדא הבעש"ט ובני היכלו עמו' שנ"ז, בני ברק תשכ"א.
- ↑ ראו לדוגמא: רבי משה מלומאז', גבעת שאול, סדילקוב, תקצ"ד, עמ' ה', סימן א'; רבי שמואל מאמדור, תשובת שמואל, ווילנא, תרי"ט, עמ' כ"ב
- ↑ לדוגמא: רבי מאיר תאומים, רב פנינים, פרנקפורט דאודר, תקמ"ב, עמ' ל"ו ב, פרשת שמיני; רבי ישכר בער מזלוטשוב, מבשר צדק, פרמישלא, תרל"א, עמ' ל"ח ב, פרשת ראה; רבי משה מהורדנא, אמרי בינה, ברין, עמ' כ"ט, פרשת וארא
- ↑ כנכתב בשער הספר פולנאה תקנ"א.
- ↑ ראו כאן: תולדות ושורשים - עצי משפחה.