יוסי סוכרי
 | |
| יוסי סוכרי, 2011 |
יוסי סוּכָּרִי (נולד ב-19 באפריל 1959) הוא סופר ישראלי.
ביוגרפיה
בנם של מרדכי סוכרי וונדה סוכרי לבית סבן. גדל בפרדס כץ וברמת גן, ובהיותו בן תשע עבר עם משפחתו לצפון תל אביב. למד בבית הספר היסודי בר-כוכבא ובתיכון חדש בתל אביב, עזב את לימודיו התיכוניים וניגש לבחינות הבגרות בעצמו. היה כדורסלן בצעירותו בנבחרת הקדטים של ישראל ובנבחרת הנוער של מכבי תל אביב. למד בחוג לפילוסופיה ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות על-שם כהן באוניברסיטת תל אביב.
במהלך השנים לימד במוסדות שונים: במכללה למינהל, בצלאל, קמרה אובסקורה, אוניברסיטת בן-גוריון ובית הספר לאמנויות מנשר. מרצה לפרנסתו בחברות ובארגונים.
פרסם מאמרים פובליציסטיים בנושאים פוליטיים, מדיניים וחינוכיים בעיתונים שונים, בעיקר בעיתון "הארץ".
פרסים
- 2014 - פרס ברנר
- 2015 - פרס המכון הישראלי בוושינגטון
- 2015 - פרס ראש הממשלה
- 2017 - אות הוקרה מטעם קואליציית "ליבי במזרח".
ספריו
- אמיליה ומלח הארץ, הוצאת בבל, 2002: ספר אוטוביוגרפי המספר על היחסים בין נכד לסבתו, על רקע המתח האתני והכלכלי במדינת ישראל ועוסק בקשר של שניהם לזהות הישראלית והיהודית והמזרחית שלהם ושאלת השייכות למדינת ישראל. זהו מסע של ילד מהרגע שגדל כילד מזרחי בפרדס כץ ומתאר את תחנות החיים שלו, על רקע צבא, אוניברסיטה וחייו מחוץ לישראל.
- זוהי הפעם הראשונה בספרות העברית שדמות האישה המזרחית מוצגת כמי שמפנה עורף למטבח, כבעלת חשיבה מופשטת, כאישה קרה ולא חמה, היודעת עברית על בוריה ובנוסף לכל זאת היא ניצולת מחנה הריכוז ברגן-בלזן. כל זה מנוגד לסטריאוטיפ של האישה המזרחית, כחמימה, פולקלוריסטית, כפי שנהוג גם להציגה בספרות העברית.
- פביאנה חפץ כתבה על הספר:
”הוא הספר המשחרר ביותר שנכתב בעברית בעשורים האחרונים ואולי אף למעלה מזה. אין בי כל פחד לומר שמאז חיבוריהם של הציונים הראשונים, לא קראתי טקסט יהודי חילוני שמציע התרה יסודית כל כך של הסבכים שאנחנו חיים בהם כאן ושעושה זאת בצורה נגישה, בהירה ומלאת חיים. בכוחו של הספר הראשון של יוסי סוכרי לשחרר כל ישראלי מקשרי מחויבות כוזבת למילים שביסוד הווייתו, דוגמת "שואה", "ציונות", "עדות המזרח", "אשכנזים", "זרות". להוביל אותו לתהות את התהיות הנועזות ביותר, להתהפך ולצאת מהעמודים של הספר חזק יותר, קרוב יותר למשמעות שהמילים המכוננות האלה נושאות עבורו כיחיד. משחרר הוא שם תואר מתאים לטקסט שמצליח לנסח דברים שלא ידענו לנסח לפניו, מציף את הדברים שציבור רחב ביקש את ניסוחם ומעביר את קוראיו על גשריו המסתוריים אל זוויות ראיה חדשות”.[1]
- תורגם לצרפתית וראה אור בשנת 2006 בהוצאת "acte sud".
- מקלטור, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005: מספר על אדם שאינו מסוגל לחיות בישראל בשל השחיתות והכיבוש, אולם גם אינו יכול להתנתק ממנה לאור תחושה מסוימת של שייכות ועל רקע האנטישמיות מחוץ לישראל. הוא נדחף למצוא מקלט בתוך ישראל, מקלט שהוא גם פיזי ובעיקר מטפורי, ומנהל את חייו בתוך המקלט הזה.
- בנגאזי-ברגן־בלזן, עם עובד, 2013: עוסק בשואת יהודי לוב. הספר נכלל בתוכנית הלימודים לחטיבה העליונה ללימודי בגרות.[2]
על ספר זה זכה סוכרי בפרס ברנר, מנימוקי השופטים: קולו הייחודי של יוסי סוכרי מספר בעלילה סוחפת, שגיבורתו היא בחורה צעירה, את גורלה של יהדות לוב בשואה. הוא פותח צוהר לקהילה יהודית עתיקה, כור היתוך של תרבויות, ושל שפות שונות (איטלקית, עברית וערבית-יהודית), יצירה שהיא נדבך חשוב בספרות העברית."[3]
הרומן "בנגאזי-ברגן־בלזן" עובד למחזה והוצג בתיאטרון לה מאמא בניו יורק במרץ 2017. הרומן עובד בידי הבמאית והמפיקה מיכל ג'מילי והמחזאי והבמאי להב תימור. מעצב הסאונד הוא אבי בללי. בהצגה שיחק גם השחקן מוחמד בכרי.
- אמזלג, עם עובד, 2019.
נובלה
- האפשרות, פורסמה בכתב העת "La Passe de midi". המגזין הספרותי הצרפתי "לה פאס דה מידי" הזמין מסופרים ים תיכוניים, מארצות שונות טקסטים שמתרחשים ב-20 בינואר על "הים תיכוניות", הנובלה של סוכרי נבחרה על ידם.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יוסי סוכרי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יוסי סוכרי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יוסי סוכרי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- עמר לחמנוביץ, "בנגאזי-ברגן־בלזן" על הבמה בניו יורק, באתר ישראל היום, 10 בינואר 2017
- אלי אשד, יוסי סוכרי ושאלת האישה המזרחית האינטליגנטית, באתר "אימגו"
יוסי סוכרי, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- כרמית ספיר ויץ, לא הכל סוכר: מחבר "בנגאזי-ברגן־בלזן" הצליח איפה שספרי ההיסטוריה נכשלו, באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2015
- רותי זוארץ, "רוצה מנהיגה כמו מרקל": הכירו את הסופר שכותב על נשים חזקות, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2017
- השאלון של העוקץ: יוסי סוכרי, באתר "העוקץ", 6 באוגוסט 2019
מכתביו:
- ניצחון או הפסד / יוסי סוכרי, באתר ynet, 28 בנובמבר 2002
- כל מה שהמגילה מחקה, באתר ynet, 6 במאי 2014
על כתביו:
- מאמרי ביקורת על הספר "אמיליה ומלח הארץ. וידוי", באתר "מכונת קריאה"
- מתי שמואלוף, ממרחב בינארי למרחב שלישי: קריאה מחודשת בשתי הנובלות של יוסי סוכרי, 5 באוגוסט 2007
- לירז אקסלרד, מבינים רק כוח, באתר ynet, 20 בנובמבר 2005 - על ספרו "מקלטור"
- חביבה פדיה, בנגאזי-ברגן-בלזן: על רגעים אבודים בזמן של המדוכאים, באתר העוקץ, 24 בנובמבר 2013
- כרמית ספיר ויץ, שואת יהודי לוב: מי סופר עם יוסי סוכרי, באתר nrg, 4 בדצמבר 2013
חנה הרציג, סיפורם העלום של יהודי לוב בשואה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2013- ניסים כץ, שואה, אוניברסליות והומניזים / על "בנגזי - ברגן - בלזן" של יוסי סוכרי, באתר יקום תרבות, 12 בנובמבר 2013
- אפרת שני־שטרית, מורה להיסטוריה חסרה, מוסף שבת של מקור ראשון, 1 בינואר 2017
- קרן דותן, בשבחי ההתלבטות, באתר ישראל היום, 2 אוגוסט 2019
- רמי קמחי, אמזלג מתחיל במקום שמולכו נגמר, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2019
- גילי איזיקוביץ, יוסי סוכרי כתב ספר על אינטלקטואל מזרחי שמאלני עמוס ניגודים, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2019
- רחל גץ סלומון, "אמזלג" של יוסי סוכרי: יצירה נדירה על המשתכנז האולטימטיבי שהולך לאיבוד, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2019
- עמיחי שלו, אמזלג, הפילוסוף הגנדרן, נוסע למסע שורשים במרוקו ומרגיש מנוכר, באתר מקור ראשון, 27 באוגוסט 2019
- מירב גולן, אמזלג / יוסי סוכרי(הקישור אינו פעיל), באתר הידברות, 7 ביולי 2019
- קרן אגמון, אמזלג/ יוסי סוכרי, בלוג באתר סלונה, 24 באוגוסט 2019
- ליסה פרץ, בריאיון רדיו על "אמזלג" ועל כתיבתו, באתר כאן
- הני זובידה, ריאיון על אמזלג, בתוכנית "משכן לילה", בערוץ הכנסת (החל מדקה 43:50)
- אמזלג מחפש משמעות, בתוכנית "מה שכרוך"
- השאלון של העוקץ: יוסי סוכרי, באתר העוקץ, 6 באוגוסט 2019
- אריק גלסנר, בקצרה על ספרים שקראתי לאחרונה, בבלוג "מבקר חופשי", 5 באוקטובר 2019
- אדמית פרא, על קצה האמזלג, ביקורת בבלוג אדמה, 14 באוקטובר 2019
הערות שוליים
- ^ פביאנה חפץ, משורה ישחרר רק הקוסקוס, באתר nrg, 6 בדצמבר 2002
- ^ רשימת היצירות החדשות שנוספו לתוכנית הלימודים בתיכונים, באתר משרד החינוך
- ^ ספרים, Newsflashes, באתר ישראל היום, 11 במאי 2014
28806679יוסי סוכרי