לדלג לתוכן

יהושע וידר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יהושע וידר
לידה 12 בפברואר 1906
י"ז בשבט ה'תרס"ו
מישקולץ
פטירה 22 באוגוסט 1963 (בגיל 57)
י"ד באלול ה'תשכ"ג
מונטריאול
מוקד פעילות הונגריה

יהושע וידר (י"ז בשבט ה'תרס"ו, 12 בפברואר 1906 – י"ד באלול ה'תשכ"ג, 22 באוגוסט 1963) היה חזן, בעל קול מרשים ומלחין, יהודי-הונגרי מהחזנים הבולטים בדור שאחרי השואה. נודע בסגנון ביצוע מרגש, קול מתוק ורך, וביכולת ייחודית להבעה טקסטואלית ולפרשנות מוזיקלית מעמיקה לפי רוח התפילה.

קורות חיים

נולד במישקולץ שבהונגריה, למשפחה שעסקה רבות בחזנות. אביו, ר' אשר אריה וידר, מחסידי סיגט, שימש כשוחט בעיר והיה חזן ידוע, וכך גם אחיו. משפחת וידר נחשבה ל"שושלת חזנים" ששירתה בבתי הכנסת המרכזיים בהונגריה. כאשר יהושע היה בן שנתיים עברה המשפחה לעיר נאנאש, ומשום כך נודע אביו בכינוי "אשר נאנאשער".

בילדותו ניכר כישרונו הקולי יוצא הדופן, והוא זכה לחינוך דתי ומוזיקלי עשיר. למד את רזי החזנות מהחזנים המובילים בהונגריה, ובצעירותו כבר הופיע בקונצרטים, שידורי רדיו ואף הוכתר כילד פלא מוזיקלי.

לימודים והתחלת הקריירה

בסביבות גיל 18 עבר לווינה, שם למד שירה ופיתוח קול אצל המורים אפרים שלפאק, יהודה לייב מילר ועמנואל פרנקל. מוריו זיהו את יכולותיו הקוליות הגבוהות ועודדוהו לפתח קריירה מקצועית בשירה קלאסית וחזנות.

בשנת 1925 נישא, וקיבל משרת חזנות ראשונה בעיר דברצן. לאחר מכן שימש חזן גם בבודפשט, בווינה, ולבסוף במישקולץ, שם שירת מ־1931 כחזן ראשי של בבית הכנסת הגדול. חזן שני בבית הכנסת היה יוסף פיש.

בתקופת השואה

במהלך השואה, בשנת 1944, גורש עם משפחתו לאושוויץ. אשתו חנה ושלושת ילדיהם הצעירים נרצחו במחנה. וידר עצמו שרד יחד עם שלושת ילדיו הנותרים: חנוך (אלימלך), שרה־בלומה ופייגה. רוב שאר בני משפחתו נספו.

לאחר השחרור

לאחר תום המלחמה שימש כחזן בעשרות מחנות עקורים ברחבי גרמניה, והיה לדמות רוחנית חשובה בקרב שורדי השואה. בין השנים 1945–1949 שימש חזן קבוע במינכן.

בשנת 1949 היגרו ילדיו לארצות הברית ווידר הצטרף אליהם. הוא מונה לחזן ראשי של בית הכנסת "תלמוד תורה ד'פלטבוש" בברוקלין, ושירת שם עד 1954. לאחר מכן שימש חזן בקהילת "אוהב צדק" בניו יורק עד 1957.

בקנדה ופטירתו

בעקבות בעיות נשימה שנגרמו לו משהותו באושוויץ (חול שנכנס לריאותיו), המליצו רופאיו על מגורים באוויר הרים. הוא עבר למונטריאול שבקנדה, וקיבל משרת חזנות בבית הכנסת בשכונת סנודון.

בשנת 1963 לקה בהתקף לב ונפטר במהלך כהונתו. הוא נטמן בבית העלמין היהודי במונטריאול.

מוזיקה ויצירות

וידר הלחין וביצע עשרות פיוטים ותפילות, רבות מהן מושרות עד היום בבתי כנסת אשכנזיים. הלחנים שלו מתאפיינים בעדינות, רגש רב, ותחושת תחנונים עמוקה.

  • "ולא תבושי"
  • "אפפוני חבלי מוות"
  • "לעולם יהא אדם"
  • "ממקומך"
  • "ריבון העולמים"
  • "והוא רחום"
  • "שמע ישראל"
  • "מודים אנחנו לך"
  • "אנא בכח"

יש תקליטים מסחריים ו־CD הכוללים שירים אלה, כמו "פניני חזנות" מ־2003.

להאזנה

קישורים חיצוניים

יהושע וידר42634290Q20607800

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יהושע_וידר&oldid=3631976"