יהודה תג'ר

יהודה תג'ר
	יהודה תג'ר, 2018
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ישראל
ידוע בשל	הורשע בעיראק באשמה שהיה שותף לביצוע הפיגועים בבגדאד (1950–1951)

יהודה תג'ר (נודע גם בשם יהודה תגר; 23 בדצמבר 1923 – 29 באפריל 2024) היה לוחם של המוסד שהועמד לדין בעיראק יחד עם שלום צאלח ויוסף בצרי, באשמה שהיה שותף לביצוע הפיגועים בבגדאד (1950–1951).

נשיא המדינה יצחק הרצוג עם יהודה תגר בבית ההגנה בתל אביב, 8 בספטמבר 2022

ביוגרפיה

תג'ר נולד בשנת 1923 לרבקה מרקאדה לבית מיוחס ומנשה בירושלים. סיים את לימודיו בתיכון בית הכרם (לימים, התיכון ליד האוניברסיטה). בצעירותו הצטרף להגנה ובשנת 1941 התגייס לפלוגה ו' בפלמ"ח. ב-1944 צורף לבריגדה היהודית ושירת כמתורגמן במצרים. במלחמת העצמאות לחם בירושלים וסביבתה בתפקיד מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 62. כשהסתיימה המלחמה, היה המושל הצבאי של עכו ואחר כך עבר לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בתחום המודיעין.

בשנת 1951, הוא נשלח במשימת ריגול לעיראק בכסות של סוחר שטיחים פרסי. אחרי שפעל שם זמן מה, הוא זוהה ברחוב על ידי פלשתינאי תושב עכו, שהלשין עליו לשלטונות. הוא נתפס, עונה ונידון למוות. מאוחר יותר הומר גזר דינו למאסר עולם עם עבודות פרך. כעשר שנים היה בכלא.^[1] בתקופה זו התרחשה מהפכת עבד אל-כרים קאסם ב-1958. תג'ר למד על ההפיכה ועל המשטר החדש בין כותלי הכלא, ועל כך הוא סיפר בזכרונותיו, שהתפרסמו בסוף שנת 1992 בספר "בחזרה מן הגרדום", שכתב וערך העיתונאי גבריאל שטרסמן. לקראת סוף 1958 העביר המוסד התרעה לקאסם מפני ניסיון הפיכה צפוי. הניסיון סוכל.^[2] ב-23 בדצמבר 1959 זומן תג'ר לפגישה עם קאסם ובינואר 1960 שוחרר מהכלא^[1] לצד אסירים יהודים נוספים, במחווה של רצון טוב מצד קאסם^[3].

מאז מילא שליחויות נוספות מטעם המדינה. בשנים 1965–1970 שירת בשגרירויות ישראל בלונדון, באו"ם, וברומא. במהלך שירותו בלונדון סיים את לימודי הדוקטורט שלו בהיסטוריה.

בשנים 1973–1981 עבד כמרצה באוניברסיטת תל אביב.

יהודה תג'ר נפטר ב-29 באפריל 2024.

השכלה

הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי המזרח התיכון והשתלם במדעי המזרח וזכה לתואר דוקטור. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "המופתי בירושלים והתנועה הלאומית בפלשתינה של שנות השלושים" ^[^{דרוש מקור]}.

הערכה

בשנת 1992 השיא תג'ר משואה ביום העצמאות.

משפחה

תג'ר היה נשוי לרחל, אב לבן, וסב לשלושה נכדים^[1].

ראו גם

לקריאה נוספת

יעקב אגמון, שאלות אישיות - מבחר ראיונות - ראיון עם יהודה תג'ר בתאריך 26 בדצמבר 1992, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 393–403
גבריאל שטרסמן, בחזרה מן הגרדום, ספרי ידיעות אחרונות, 1992
אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 35–36