דפוס מ"ץ
דפוס מָ"ץ (לעיתים: מאץ; בכתיב גרמני: Matz; בפולנית: Mac) היה בית דפוס והוצאת ספרים יהודיים שפעלו בעיר וילנה, בהפסקות, משנת תקצ"ד (1833/34) ועד אמצע שנות העשרים של המאה ה-20.
בית הדפוס נוסד בווילנה שברוסיה בשנת תקצ"ד (1833/34) על ידי בנימין רוטנברג (ראָטענבערג), יליד פולנאה, שלמד כנראה את אמנות הדפוס בעיר מולדתו. בבית הדפוס של רוטנברג נדפסו רק ספרים שימושיים, כמו סידורים. לדברי חוקר בתי הדפוס העבריים חיים דב פרידברג, ספריו נדפסו כולם באותיות ברמה גבוהה, "שיש להעמידן בשורה אחת עם אלה מדפוס ראָם".[1]
בסוף שנת תקצ"ו (1836) העביר רוטנברג את בית הדפוס שלו לחתנו אליעזר ליפמאן מ"ץ, והוא ניהל אותו עד שממשלת הצאר הורתה לסגור את מרבית בתי הדפוס העבריים. לאחר שבוטלה הוראה זו, פתח אליעזר ליפמאן מ"ץ את בית הדפוס מחדש, וניהל אותו עד יום מותו. בתקופה זו נדפסו בו ספרים חשובים, שהוגהו על ידי המגיהים בן-ציון אלפס ואברהם מ"ץ.
בשנת תרל"ד (1873/74) ירש את בית הדפוס יהודה ליב מ"ץ, בנו של אליעזר ליפמאן מ"ץ, והוא ניהל אותו עד תרס"ב (1901/02). אחרי מותו עברו הדפוס ומסחר הספרים לידי אלמנתו, פריידל מ"ץ, עד מותה בשנת תרע"ח (1917/18).
בנם צבי הירש (גרישה) מ"ץ נסע ללמוד רפואה ברוסיה, אך עם פרוץ מלחמת העולם נפסקו לימודיו והוא שב לווילנה וישב בה בתקופת הכיבוש הגרמני. מ"ץ היה עסקן ציבור, שכיהן כמזכיר טאָז (טוֹ"ז; האגודה למען בריאות היהודים) בווילנה, היה פעיל באגודת התיאטרון היידי בעיר ועוד. לאחר המלחמה – ומותה של אמו – ניסה לחדש את הוצאת הספרים. הוא הוציא לאור כמה ספרי לימוד בעברית וביידיש וספרים נוספים, בהם ספרו של ש"ל ציטרון "מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים" (2 כרכים, 1923-25).[2] לבסוף, כנראה באמצע שנות העשרים, מכר הירש מ"ץ את בית הדפוס ומסחר הספרים לחבורת סוחרים מוורשה.[1]
נכדיהם של פריידל מ"ץ ואחייניו של הירש מ"ץ (בני אחותו מאשה) הם רות וייז – הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודייה אמריקאית, פרופסור אמריטה לספרות יידיש וספרות משווה באוניברסיטת הרווארד; ודוד רוסקיס (אנ') – היסטוריון תרבותי של יהדות מזרח אירופה, פרופסור לספרות ותרבות יידיש ולספרות יהודית בבית המדרש לרבנים באמריקה, חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
לקריאה נוספת
- דוד רוסקיס, בארץ מאמע-לשון; מאנגלית: אנה הרמן, בני ברק: הקיבוץ המאוחד ('הכבשה השחורה'), 2011. (במקור: David G. Roskies, Yiddishlands: A Memoir, Detroit: Wayne State University Press, 2008)
קישורים חיצוניים
- חיים דוב פרידברג, ווילנא, תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות, תל אביב: ברוך פרידברג (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 131, באתר היברובוקס
- יאָנאַס טורקאָוו, הירש (גרישא) מאץ, פֿאַרלאָשענע שטערן, כרך ב, בואנוס איירס: צענטראַל-פֿאַרבאַנד פֿון פּוילישע ייִדן אין אַרגענטינע ('דאָס פּוילישע ייִדנטום'), תשי"ד 1953, עמ' 223–228, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 חיים דוב פרידברג, ווילנא, תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות, תל אביב: ברוך פרידברג (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 131, באתר היברובוקס.
- ^ ישראל קלויזנר, וילנה, ירושלים דליטא: דורות אחרונים 1881–1939, כרך ב, לוחמי הגיטאות: בית לוחמי הגיטאות, תשמ"ג 1983, עמ' 494.
| וילנה | ||
|---|---|---|
| שכונות | זרצ'ה • פונאר | |
| כיכרות | כיכר הקתדרלה בווילנה | |
| אתרים | אוניברסיטת וילנה • ארמון הנשיאות (ליטא) • התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא • ספריית שטראשון • מגדל גדימינאס (אנ') • נמל התעופה הבין-לאומי וילנה | |
| אתרים יהודיים | בית הכנסת הגדול של וילנה • בית הכנסת הכוראלי של וילנה • המרכז הקראי בווילנה • בית הקברות היהודי בשניפישוק | |
| אישים | אוסקר גליק • יהודה אופאטוב • חיים גראדה • ישראל אפשטיין • מרדכי אהרן גינצבורג • אנטולי גסמן • אייזיק מאיר דיק • יעקב ויגודסקי • יוסף זייברלינג • לאו חנין • דוד יוטן • איסר לובוצקי • יואל דוד סטרשונסקי לוינזון • חייקל לונסקי • אד"ם הכהן • אסף מסרר • מאיר ספיר • בוריס סקוסירב • שמואל שרגא פייגנזון • שמואל יוסף פין • יוליאן קלצ'קו • אברהם קרפינוביץ' • רבי העשיל צורף • נחמן רחמילביץ • צמח שאבאד • ברוך שוב • יהושע שטיינברג • יחיאל שיינבוים | |
| שונות | אורלה איירליינס • בריגדת הנייר • דפוס מ"ץ • דפוס ראם • דפוס רוזנקרנץ • הגאון מווילנה • יהדות וילנה • ש"ס וילנא | |
23165110דפוס מ"ץ