רבי יהודה חייט

רבי יהודה חייט
לידה	המאה ה-15; ספרד
פטירה	המאה ה-16; מנטובה
חיבוריו	מנחת יהודה

הרב יהודה בן יעקב חייט (ספרד המאה ה-15 - מנטובה המאה ה-16) היה מקובל, ממגורשי ספרד.

ביוגרפיה

לא ידוע היכן חי בספרד, וגם על מוריו הידיעות מעטות. מרבותיו היה שמואל אבן שרגא.^[2] מכך שגורש מליסבון, יש במחקר שהעריכו כי היה מיהודי קסטיליה.^[3] בחורף 1492-1493 גורש עם משפחתו מליסבון, יחד עם 250 יהודים אחרים. הם נדדו ארבעה חודשים בספינה, בחיפוש אחר נמל שבו יסכימו לקבלם. כלי השיט נלכד בידי פיראטים, שהסיעו אותו למאלגה, אך גם שם לא הורשו לעגון, לעזוב, או לרדת מהספינה. כומר שהגיע מהעיר לשאת דרשה לפניהם מדי יום, שכנע חלק מהנוסעים הרעבים להתנצר. אשתו של חייט מתה מרעב. לבסוף, התירו רשויות מאלגה ליהודים להפליג לאפריקה. חייט התיישב ב"בירביבריא"ה של מלכות פיס",^[4] אך שם העיד עליו אדם כי הורה לשומעיו, עת נכבשה גראנדה, לגרור ברחוב צלם של מוחמד. חייט נכלא, והועמדה לפניו הברירה אם למות מרעב בשבי או להתאסלם ולהפוך לשר באזור. אחרי ארבעים יום בכלא, נפדה בידי הקהילה יהודית, ובתמורה העניק להם כמאתיים ספרים שהיו לו. הוא נדד לפאס, אך הרעב החמור והדלות באזור גרמו לו לייסורים רבים, ונאלץ לעבוד בעבודות פרך. בסתיו 1493 נדד לנאפולי, אך גם אותה עזב, הפעם בשל הפלישה הצרפתית ב-1494. לאחר מכן נסע לוינציה, שם התקבל בכבוד בידי אצילי פליטים ספרדים, שגם דאגו לו למלבושים חדשים במקום בגדי השק בהם הסתובב. בסביבות אמצע העשור האחרון למאה ה-15 התיישב במנטובה שבאיטליה.^[5]

כבר בהיותו בספרד, נמשך ללימוד הקבלה, והתחיל לאסוף חלקי ספר הזהר עד ש"רובו היה בידי מהנמצא ממנו".^[4] במנטובה, לבקשת יוסף יעבץ, חיבר פירוש לספר הקבלה "מערכת האלקות".^[5], תאריך חיבור הפירוש, ככל הנראה, הוא בין 1498-1495.^[6] שנת פטירתו לא ידועה.^[2]

התכתב בקבלה עם יוסף אלקאשטייל, וקונטרס מתשובות האחרון לחייט הגיע לידינו, וכמו "מנחת יהודה", אף הוא השפיע על מקובלים בני הדור שלאחריו.^[2]

בתחילת חיבורו, יצר מעין אינדקס קבלי, ובו המליץ לקוראיו על ספרים מהם ראוי ללמוד קבלה: ספר יצירה, ספר הבהיר, ספר הזוהר, סודות הרמב"ן וספריהם של שם טוב דליאון, יוסף ג'יקטיליה ומנחם רקנאטי. זאת בניגוד ליצחק אבן לטיף, ממנו אין ללמוד קבלה, ואברהם אבולעפיה ש"אל תקרב לפתח ביתו".^[3]^[4]

חיבוריו

מנחת יהודה (פיררא 1557), פירוש לספר מערכת האלקות המיוחס^[7] לפרץ בן יצחק. החיבור נושא אופי של ספר קבלי עצמאי יותר מאשר פירוש.^[8] כתבי יד של "מנחת יהודה" נפוצו טרם הדפסתו, וכתב יד, שהועתק בממלכה העותמאנית בה'רפ"ו ושוכן כיום בספרייה הלאומית. הספר הגיע לידי מקובלים חשובים באותו דור, כברכיאל קפמן, אלחנן סגי נהור וחלקם הזכירו אותו בכתביהם: יוסף קארו, מאיר אבן גבאי, שלמה אלקבץ, משה קורדובירו (מתוך הסתייגות), הרמ"א (ב"תורת העולה") ועוד.^[9]
פירוש על ביאור ריקאנטי לתורה.

לקריאה נוספת

גרשם שלום, לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש (תשובות ר' יוסף אלקאשטייל לר' יהודה חייט), תרביץ כד, 1955, עמ' 167–VII. נדפס מחדש עם תוספות בתוך: דניאל אברמס (ע), קבלת האר"י : אוסף מאמרים, כרוב, 2008, מסת"ב 9781933379098.

Oron, Michal. 1991. “Autobiographical Elements in the Writings of Kabbalists from the Generation of the Expulsion.” Mediterranean Historical Review 6 (2): 102–11. doi:10.1080/09518969108569617.
Moshe Idel, Encounters Between Spanish And Italian Kabbalists In The Generation Of The Expulsion, Crisis and creativity in the Sephardic world : 1391-1648, 1997, עמ' 189-222

קישורים חיצוניים

"רבי יהודה חייט", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
987007465470205171 חייט, יהודה בן יעקב, דף שער בספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:אנצ דעת
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים רבי יהודה חייט, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יהודה חייט", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 627-625, באתר HebrewBooks

רבי יהודה חייט, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

↑ Ms. Heb. 8°2020, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 גרשם שלום, לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש (תשובות ר' יוסף אלקאשטייל לר' יהודה חייט), תרביץ כד, 1955, עמ' 167–VII
^ ^3.0 ^3.1 Moshe Idel, Encounters Between Spanish And Italian Kabbalists In The Generation Of The Expulsion, Crisis and creativity in the Sephardic world : 1391-1648, 1997, עמ' 189-222
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 הקדמתו לפירוש "מנחת יהודה"
^ ^5.0 ^5.1 "רבי יהודה חייט", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
↑ משה אידל, סדר-הלימוד' של ר' יוחנן אלימנו, תרביץ מח, 1979, עמ' 303–331
↑ גרשם שלום, לבעיות ספר מערכת האלקות ומפרשיו, קרית ספר כא, תש"ה
↑ אפרים גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, עמ' 290-289
↑ גוטליב, מחקרים, עמ' 426-422.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודה חייט41393623Q118913655

[1] Ms. Heb. 8°2020, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

[:0-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 גרשם שלום, לידיעת הקבלה בספרד ערב הגירוש (תשובות ר' יוסף אלקאשטייל לר' יהודה חייט), תרביץ כד, 1955, עמ' 167–VII

[:3-3] 3.0 ^3.1 Moshe Idel, Encounters Between Spanish And Italian Kabbalists In The Generation Of The Expulsion, Crisis and creativity in the Sephardic world : 1391-1648, 1997, עמ' 189-222

[:2-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 הקדמתו לפירוש "מנחת יהודה"

[:1-5] 5.0 ^5.1 "רבי יהודה חייט", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

[6] משה אידל, סדר-הלימוד' של ר' יוחנן אלימנו, תרביץ מח, 1979, עמ' 303–331

[7] גרשם שלום, לבעיות ספר מערכת האלקות ומפרשיו, קרית ספר כא, תש"ה

[8] אפרים גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, עמ' 290-289

[9] גוטליב, מחקרים, עמ' 426-422.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]