יהודה אהרן וידבסקי
תבנית אישיות ריקה
יהודה אהרן וידבסקי (נולד בכ"ז בתמוז ה'תרע"ט, 25 ביולי 1919) הוא איש עסקים ישראלי ניצול השואה ממוצא פולני.
ביוגרפיה
יהודה אהרן וידבסקי נולד לאברהם ולדובריש לאה, בעיר טורק שבפרובינציית פולין גדול בפולין. כשהיה כבן 14 עברה משפחתו לגור בעיר לודז'. במהלך שואת יהודי פולין, כשהוקם גטו לודז' בתחילת שנת 1940 עברו כל המשפחה לגטו לדירה, אותה קנו מתושב המקום, שם המשיכו להפעיל את המתפרה שבבעלותם, וספקו צווארונים לשמלות, שנשלחו לגרמניה הנאצית. במתפרה הועסקו כמה עשרות יהודים בעבודות ייצור בכפייה עבור הנאצים.
בעת חיסול הגטו ב-29 באוגוסט 1944, נשלחו כל בני המשפחה לאושוויץ, שם בי"ג באלול ה'תש"ד נרצחו ונשרפו הוריו אברהם ודובריש לאה, ואחיו הגדול גבריאל, שהיה תלמיד ישיבת חכמי לובלין[1] וחסיד של האדמו"ר מסוכטשוב. אחותו יוכבד הוטבעה בשטוטהוף,[2] ואחיו חיים משה נרצח בבוכנוואלד.[3] רק יהודה ואחיו יהושע שרדו את הסלקציה של ד"ר מנגלה ונשלחו למחנה העבודה באושוויץ. לאחר תקופה הועברו שניהם למחנה עבודה בפרידלנד (כיום: מיירושוב (אנ')), שהיה מחנה משנה למחנה גרוס-רוזן, שליד ברסלאו,[4] שם עבדו בהרכבת כנפיים למטוסים, עד לשחרורם על ידי הצבא האדום ב-9 במאי 1945.
לאחר המלחמה חזר ללודז', שם נישא לאשתו דובריש (לבית וסרצוג), הקים מחדש בית חרושת לטקסטיל, וניסה לשקם את עסקי המשפחה. בתקופה זו סייע לאצ"ל במשלוחי נשק מפולין.[5] שם נולד לו בנו בכורו אברהם. בשנת 1950 עלה לישראל והתגורר בתל אביב, שם נולדה בתו לאה, שנישאה לד"ר מרדכי הימלפרב.[6]
פעילותו
בסוף שנות ה-70, בזמן שפולין עדיין הייתה חלק מהגוש הקומוניסטי, נסע לראשונה לפולין, כדי לחפש את קברי אבותיו, בהמשך החל לבקר שם באופן קבוע, כדי לנסות לשמר ולשקם את זיכרונות חיי היהודים בפולין בכלל ובלודז' בפרט. במסגרת זו שיקם את בית העלמין בלודז', ושיפץ מעל 7,000 מצבות במקום יחד עם חברו יוסף בוכמן.[1] גם בבית העלמין בסוכטשוב בו קבורים האדמורי"ם מסוכטשוב בעל האבני נזר ובעל השם משמואל, טרח רבות לאתר את המיקום המדויק של האוהל שהיה על קבריהם, ובנה אותו מחדש.[7] וכן דאג לשיפוץ האוהל של הרב ישראל טאוב, האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, בעל הדברי ישראל.
בשנת ה'תשע"ח 2018 במסגרת אחד ממסעותיו לפולין מעד במדרגות של בניין עיריית ורשה, ונזקק לטיפול רפואי, אשר לא התאושש ממנו לגמרי עד היום.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת ה'תשע"ב (2012) היה בין משיאי המשואות בטקס הממלכתי ביד ושם.[8] הוא משתתף בקביעות בטקס לזכר השואה של ארגון יוצאי לודז' בישראל, וברבים מהשנים, התכבד וידבסקי (ובשנים האחרונות גם בנו אברהם) באמירת הקדיש ותפילת אל מלא רחמים בטקס.[9][10][11]
חייו האישיים
כחסיד סוכטשוב קבע את תפילותיו בבית הכנסת סוכטשוב שברחוב רש"י בתל אביב, ולעיתים בבית הכנסת מודז'יץ שהיה סמוך לביתו ברחוב דיזנגוף בתל אביב.
בשנת ה'תשע"ח 2018 נסע לפולין עם 31 מבני משפחתו למסע מיוחד בתחנות חייו, לקראת יום הולדתו ה-100.[12]
בכ"ז בתמוז ה'תשע"ט, 30 ביולי 2019 חגגו לוידבסקי יום הולדת 100, בהשתתפות הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו, האדמו"רים ממודז'יץ ומסוכטשוב ורבנים נוספים.[13]
לוידבסקי נולדו שני ילדים. זכה לראות צאצא דור חמישי. נכדתו שרה רבקה הימלפרב חיברה מחקר על הספר "אגלי טל" של הרב אברהם בורנשטיין, האבני נזר.[14]
וידבסקי הוא ככל הנראה ניצול השואה המבוגר ביותר שחי בישראל.
ראו גם
- כתבה על יהודה וידבסקי בשיחת השבוע - חב"ד
- יהודה וידבסקי באתר יד ושם
- האנשים החיים המבוגרים ביותר בישראל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סרטון ביוטיוב בו מתאר יהודה וידבסקי את הגעתם לאושוויץ
- ↑ ראה:רצח אסירי שטוטהוף
- ↑ תאריכי ומקום פטירתם לפי הנצחה בספר אבירי הרועים מהרב ישראל ארליך
- ↑ רשימת מחנות המשנה של גרוס-רוזן ראה מספר 74
- ↑ עוזי ברוך, שישה ניצולי שואה מול שישה מיליונים, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2012
- ↑ משה ויסברג, הרופא המפורסם מבני ברק הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 23 ביוני 2021
- ↑ בית העלמין בסוכטשוב באתר בתי קברות יהודיים בפולין (בפולנית)
- ↑ רשימת משיאי המשואות באתר יד ושם
- ↑ בטקס שנת 2019
- ↑ באתר ארגון יוצאי לודז' בישראל - 2023
- ↑ באתר ארגון יוצאי לודז' בישראל - 2024
- ↑ יצחק טסלר, "האמונה החזיקה אותי": ניצול אושוויץ חוגג מאה, באתר ynet, 25 ביולי 2019
- ↑ משה ויסברג, האדמו"רים חגגו לניצול השואה המפורסם, באתר בחדרי חרדים, 31 ביולי 2019
- ↑ השיטה הלמדנית בספר "אגלי טל", ספריית אסיף
יהודה אהרן וידבסקי42298788Q130442518