ידית דלת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ידית הדלת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנגנון בסיסי של ידית הדלת המודרנית.

ידית הדלת היא ידית המשמשת לפתיחה וסגירה של הדלת. המושג 'ידית הדלת' יכול להתייחס לכל מכשיר או חפץ החובר למנעול הדלת (כמו למשל ידית לדלת של מכונית או ארון). הידית היא התקן או רכיב המשמש לאחיזה, הנעה או הפעלה של חפץ או מכשיר כלשהו באמצעות כף היד. לרוב, ידיות הדלת עשויות בצורה עגולה או בצורת מנוף, כדי לאפשר אחיזה נוחה של הידית.

היסטוריה

ההמצאה המתועדת של ידית הדלת, נרשמה לראשונה כפטנט בארצות הברית בשנת 1878. אותו פטנט הומצא על ידי אוסבורן דורסי, שפיתח בנוסף לידית גם שיפורים במנגנון הסגירה של הדלת. עם זאת, ניתן למצוא ידיות לדלתות עוד מהמאה ה-18. בידית הדלת המסורתית ישנו בורג היושב בדיוק מעל לגליל (נקרא גם 'צילינדר'), שאליו מחובר ציר. כך כאשר מסובבים את הידית, הגליל מסתובב לכיוון הרצוי. החלק הסופי של הגליל נקרא בריח, הבולט לתוך חלל חצוב בדופן הדלת והוא המונע את פתיחת הדלת במצב שאין שימוש בידית. קפיץ הנמצא בתוך הבריח אחראי לכך, שהבריח תמיד יהיה במצב בולט למעט מצב שבו הידית סגורה.

יישומים ושימוש

מיקומה של ידית הדלת עשוי להשתנות בין כמה סנטימטרים מקצה הדלת ועד למרכז הדלת. מיקום הידית תלוי בעיקר לפי התרבות המקומית של כל אזור, סגנון דקורטיבי או העדפה של הבעלים.

סוגים שונים של ידיות לדלתות בבית:

  • לכניסות: אלו ידיות המשמשות בדרך-כלל דלתות חיצוניות בכניסה לבתים, ובנוסף להן יש בדלת מנגנון של פתיחה ונעילה בעזרת מפתח.
  • לחדרים.
  • לחפצים: ידיות לדלתות של ארונות ומגירות, בלי נעילה.
דוגמה לידיות ברכב מסוג ניסן Leaf.

סוג נוסף של ידית הדלת הוא ידית לרכב. ברוב המכוניות הידית תבלוט כלפי חוץ או בתוך קווי המתאר של הרכב. בחלק מן המכוניות (בעיקר במכוניות יוקרה) ידית הדלת מעוטרת בצורה ייחודית.

העברת זיהומים ומחלות

אחד החסרונות הקיימים בידיות לדלתות הוא העובדה, שחלק מידיות הדלת, העשויים מחומרים מסוימים (כמו למשל: פליז, נחושת וכסף) יכולים לשמש מקור להעברת חיידקים ווירוסים גורמי מחלות. ההדבקה במקרה זה משולבת יחד עם מגע יד ברקמה רירית בגוף, כדוגמת פה, אף ועיניים, הן על ידי אדם שהוא נשא של הגורם הזיהומי (ובכך גורם לזיהום הידית) והן על ידי אדם בריא (המעביר כך לגופו את הגורם הזיהומי). הבעיה חמורה בעיקר באתרים ציבוריים כמו בתי חולים ובתי אבות, שם נמצאים אנשים רבים עם מערכת חיסון חלשה ויש חשש להפצת זיהומים העלולים לסכן את בריאות הציבור[1]. כדי למזער את הסיכון, במוסדות בריאות נהוג לחטא ולנקות ידיות של דלתות, כמו גם מיטות וחפצים אחרים המהווים סיכון להפצת זיהומים.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ידית דלת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מיטל יסעור בית-אור, סכנה, זיהום: בתי החולים משמשים מדגרה לחיידקים, באתר ynet, 27 במאי 2007
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20375688ידית דלת