יבגני רודיאונוב
| לידה |
23 במאי 1977 מחוז פנזה |
|---|---|
| הוצאה להורג |
23 במאי 1996 (בגיל 19) צ'צ'ניה |
| השתייכות |
 הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1995 – מאי 1996 |
| דרגה | טוראי |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת צ'צ'ניה הראשונה הקרב על באמוט | |
| עיטורים | |
| אות האומץ | |
יבגני אלכסנדרוביץ' רודיאונוב (ברוסית: Евгений Александрович Родионов; נולד ב-23 במאי 1977 בכפר צ'יבירליי, בפרברי קוזנצק במחוז פנזה - נרצח ב-23 במאי 1996, סמוך לכפר באמוּט בצ'צ'ניה) היה חייל בצבא רוסיה ששירת בשירות משמר הגבול הפדרלי של רוסיה במלחמת צ'צ'ניה הראשונה, שבמהלכה נפל בשבי הצ'צ'ני יחד עם חבריו ליחידה. במהלך השבי הצ'צ'ניים ניסו להכריחו להמיר את דתו ובשל סירובו הוציאוהו להורג. רודיאונוב היה סמל לגבורה ברוסיה של שנות ה-90 וכמה חוגים פרבוסלביים ברוסיה, אף קראו להכריז עליו כ"קדוש". על סירובו להמיר את דתו הוענק לו אות האומץ ואות "תהילת רוסיה".
ביוגרפיה
ילדותו והתבגרותו
יבגני נולד ב-23 במאי 1977 בכפר צ'יבירליי באזור קוזנצק במחוז פנזה. אביו, אלכסנדר קונסטנטינוביץ' היה נגר שייצר רהיטים (ונפטר ארבעה ימים לאחר הלוויית בנו). אמו - ליובוב ואסילייבנה, הייתה מהנדסת. יבגני למד בבית הספר מס' 4 בקוזנצק ואחר כך בבית הספר המקיף בקורילובו בחבל פודולסק שבמחוז מוסקבה. עם סיום הלימודים עבד במפעל רהיטים.
שירותו הצבאי
רודיאונוב שירת ביחידה של משמר הגבול הרוסי, שעברה אימונים באוזרסק, מחוז קלינינגרד, לפני שהועברה לצ'צ'ניה. רודיאונוב שירת בצ'צ'ניה במשך חודש אחד לפני שנפל בשבי הצ'צ'ני.
יבגני רודיאונוב נחטף יחד עם חברי יחידתו על ידי יחידה צ'צ'נית בפיקודו של רוסלן חייחורוייב. במהלך השבי הוא ניסה להימלט וסירב להסיר את שרשרת הצלב שהייתה תלויה על צווארו.
יבגני היה נוצרי מאמין והיה נוהג ללכת עם סבתו לכנסייה, בעת שירותו בצ'צ'ניה נשא על צווארו שרשרת צלב והיה היחיד מבין חבריו לנשק שנשא שרשרת צלב, ולכן החליטו שוביו להיטפל אליו משהבחינו כי הוא נוצרי מאמין - הם הסירו ממנו את הצלב והכריחוהו להתאסלם. לאחר שסירב להסיר את הצלב ואחרי שלושה חודשים בשבי, שלוו בבריונות ועינויים קשים ולאחר שסירב להסיר את הצלב, הוא היה נתון תחת עינויים. הם החליטו להוציאו להורג, ב-23 במאי 1996. חייחורוייב עצמו הודה בכך בהכרזה לתקשורת.
כאשר הגיעו ידיעות ראשוניות על היעלמות חברי היחידה בה שירת רודיאונוב, תחילה הם הוכרזו כעריקים ושוטרים רוסיים הגיעו לבית הוריו של רודיאונוב בחיפוש אחריו. הרשויות החלו להבין שהוא נחטף לאחר שאתר החטיפה נבדק על ידי מומחים לרפואה משפטית שזיהו סימני מאבק ושאריות דם. רודיאונוב נפל בשבי יחד עם חבריו אנדריי טרוסוב, איגור יאקובלב ואלכסנדר ג'לזנוב - כולם אולצו להמיר את דתם, סירבו וכולם נורו למוות, כאשר רודיאונוב נהרג וראשו נכרת.
אמו, ליובוב ואסילייבה נסעה לצ'צ'ניה כדי לחפש אחריו, מתוך הנחה שהוא עריק. מפקדיו לא ידעו לומר לה מה עלה בגורלו, כשהתברר כי נחטף. היא נאלצה לשלם למחבלים צ'צ'ניים שיספרו לה היכן קברו את גופתו, משהתברר כי הוצא על ידם להורג. זיהוי ודאי של גופתו התבצע רק לאחר שדגימת דנ"א אישרה זאת בוודאות.
הוא נקבר סמוך לכפר סאטינו-רוסקוי בחבל פודולסק שבמחוז מוסקבה, סמוך לכנסיית ההתעלות של אותו האיש.
לאחר הוצאתו להורג
רודיאונוב הפך לסמל לגבורה ואומץ, כאדם שמת למען דתו ומולדתו. כמה פלגים בכנסייה האורתודוקסית הרוסית קראו להכריז עליו כמרטיר, אך הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית סירבה לדון בכך.
ב-2009, בית הספר מס' 4 בעיר הולדתו, הפכה לבית הספר מס' 4 ע"ש יבגני רודיאונוב והוצב פסל לזכרו בעיר קוזנצק, נוסף לכך, ב-2008 נעשה סרט תיעודי על חייו.
יבגני רודיאונוב היה השבוי הרוסי המפורסם ביותר בשנות ה-90, בשל דרך מותו, שנתפס כסירוב לוותר על דתו והקרבתו למען המולדת.
כמה שירים נכתבו לכבודו, שהפכו לשירים נודעים ברוסיה:
- "יש גיבורים ברוסיה", מאת אלכסנדר חרצ'יקוב
- "אלוהים, תציל אותי", מאת אולגה דובובאיה
- "שבוי", מאת אלכסיי ויטאקוב
- "חייל" מאת סטאס מיכאילוב
ב-8 בספטמבר 1999, במהלך הקרב על דאגסטן, חוטפו ורוצחו של רודיאונוב, הצ'צ'ני רוסלאן חייחורייב נפצע קשה בקרב מול אנשי הספצנאז גר"ו ונפטר מאוחר יותר מפצעיו. כל שלושת אחיו, נעצרו או/ו חוסלו על ידי הכוחות הפדרליים במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה.
הדעות אודותיו
הכומר דמיטרי דודקו, שהיה פעיל חברתי ולחם למען חופש הדת בברית המועצות, אמר עליו:
יבגני רודיאונוב מסר את נפשו למען אותו האיש, למען האמונה האורתודוקסית. זהו הישג נדיר! מצד אחד מצער שזה גרם למותו ומצד שני - זוהי השראה ואומץ. קונסטנטין הגדול ראה את הצלב ואמר: "בסימן זה נכבוש" ואז ראינו מה קרה, והוא אמר: "רק על ידי האמונה ננצח!" כי אם אתה מסתכל מסביב - שום דבר לא יכול להציל אותנו. ואכן, האיש חי בינינו בזמן מאוד קשה, אולי קשה יותר מאשר בתקופה הסובייטית, כשזה היה חילול קודש. קל יותר לחיות בתקופה שבה היה האתאיזם, תחת שלטון מושחת - קשה יותר. אבל גם בתקופה פגומה זו הוא שמר על אמונתו. אפשר היה לחשוב שנדרש ממנו קצת - רק להסיר את הצלב. אך, בפומבי הוא אולץ לוותר על המושיע.
נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, אמר עליו כי:
דעתי על מותו של החייל רודיאונוב, שנהרג על ידי ברברים, בדרישה לשנות את אמונתו - זהו מעשה גבורה של אדם אחד אל מול מעשה נתעב של אלה שהרגו אותו.
קישורים חיצוניים
- אתר פרבוסלבי על יבגני רודיאונוב (ברוסית)
- אודות יבגני רודיאונוב (ברוסית)
33340064יבגני רודיאונוב