טיוטה:רב עמרם גאון
רב עמרם גאון היה מראשי ישיבת סורא בתקופת הגאונים, התפרסם בעיקר בשל חיבורו סדר רב עמרם גאון.
קורות חייו
אחר פטירתו של גאון סורא רב נטרונאי גאון, בשנת ד'תרי"ח[1], מונה רב עמרם למלא את מקומו. בתפקיד זה כיהן עד פטירתו בשנת ד'תרל"ו[2], ואז מונה למלא את מקומו רב נחשון גאון.
בעת כיהונו כגאון סורא, עמד בראשות ישיבת פומבדיתא
תורתו
ערך מורחב – סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון, הוא חיבור שנכתב כמענה לשאלתו של רבי יצחק בן שמעון אודות נוסח ומנהגי התפילה. החיבור מקיף את כל תפילות השנה. בחיבור מתבסס על התלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, הלכות גדולות, הלכות פסוקות, ותשובות הגאונים שקדמו לו. מכתיבתו, הספר התקבל באהדה רבה בכל מרכזי התורה. סדר רב עמרם הוא הסידור הראשון שנכתב הידוע לנו.
יש שפקפקו בייחוסו לרבי עמרם, החיד"א[3] כתב שסדר רב עמרם לא נתחבר על ידי רב עמרם עצמו אלא על ידי תלמידיו, י"נ אפשטיין[4] כת שחיברו רב צמח, אב בית הדין בסורא בתקופתו של רב עמרם.
החיבור נדפס לראשונה בשנת ה'תרכ"ה בורשה על ידי רבי נחמן נתן קורונל. בשנת ה'תרע"ב נדפס פעם נוספת על ידי רבי אריה לייב פרומקין, ובשנת ה'תשל"ב במהדורה מדעית על ידי דניאל גולדשמידט.
מלבד זאת, בקבצי תשובות הגאונים השונים נדפסו ממנו למעלה ממאה תשובות.
לקריאה נוספת
- רבי נפתלי יעקב הכהן, "רב עמרם גאון בר ששנא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ז, עמוד שלד, באתר היברובוקס
- גרשום הרפנס, מבוא לסדר רב עמרם גאון, באתר אוצר החכמה
- מוה"ק, באתר אוצר החכמה
- מכון ירושלים, באתר אוצר החכמה
- י, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- י, באתר אוצר החכמה
- תולדות ישראל (יעבץ) י עמ1 10
- ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שילת, באתר אוצר החכמה
- אהרן וישראל, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ רבי נפתלי יעקב הכהן, "רב עמרם גאון בר ששנא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ז, עמוד שלד, באתר היברובוקס
- ↑ רבי נפתלי יעקב הכהן, "רב עמרם גאון בר ששנא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ז, עמוד שלד, באתר היברובוקס
- ↑ שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך סדר ר"ע
- ↑ סדר רב עמרם, סידורו ומסדריו בתוך ציונים לזכר נ' שמחוני, ברלין ה'תרפ"ט, עמ' 122