טיוטה:רבי צבי הירש קלויזנר
| מקום פעילות | קראקא, לובלין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ז בתשרי, ה'תנ"א | ||||
| רבותיו | רבי יהושע חריף, רבי יואל סירקיש, רבי מנחם מנדל קרוכמל | ||||
| אב | רבי זכריה מנדל קלויזנר | ||||
| |||||
| |||||
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פה נטמן המאור הגדול המופלג
מו"ה צבי הירש הרב הגדול אב"ד ור"מ דק"ק לובלין ב'חסיד מ' זכרי מענדיל נשיא בירושלים ביום ו' תשרי תנ"א לפ"ק עטרת - צבי - תפארת - ישראל |
רבי צבי הירש קלויזנר (נקרא גם רבי הירש רבי מענדל'ס; נפטר י"ז בתשרי ה'תנ"א) היה רבן של לבוב ולובלין וראש ועד ארבע ארצות.
ביוגרפיה
נולד לרבי זכריה מנדל קלויזנר, אביו של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא. למד בישיבת קראקא יחד עם רבי גרשון אשכנזי ורבי מנחם מנדל אוירבך. רבותיו היו רבי יהושע חריף (ה"מגיני שלמה"), רבי יואל סירקיש (ה"בית חדש") ורבי מנחם מנדל קרוכמל (ה"צמח צדק" מקראקא).
לאחר נישואיו התפרנס ממסחר. בשנת ה'תכ"ז התמנה לרב בגלילות לבוב, ולאחר פטירת רבי נפתלי הירץ שימש גם כרב העיר עצמה. בחג סוכות ה'תל"ג נאלץ להימלט מלבוב בשל פרעות בעיר[1].
בשנת ה'תמ"ד, לאחר פטירת רבי השיל מקראקא, מונה לרב העיר לובלין וגלילותיה. בתפקיד זה כיהן גם כראש ועד ארבע ארצות. בתפקיד זה שימש עד פטירתו, נפטר בי"ז בתשרי ה'תנ"א, ונקבר בלובלין.
צאצאיו
- רבי יהושע העשיל – פרנס ו"טפסר" בועד ארבע ארצות, חתום עם אביו על האישור להדפיס את הנ"ך בתרגום ליידיש בדפוס אמסטרדם[2].
- רבי מרדכי – אב"ד לוצק.
- רבי אשר – אב"ד בלז.
לקריאה נוספת
- שלמה בובר, הר' צבי הירש ב"ר זכרי' מנדיל, אנשי שם, עמ' 193, באתר היברובוקס
- רבי אברהם שטרן, י"ז תשרי, מליצי אש, באתר היברובוקס
הערות שוליים
קטגוריה:לבוב: רבנים קטגוריה:לובלין: רבנים קטגוריה:נפטרים ב-1690