לדלג לתוכן

טיוטה:רבי מנדל מרגליות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רבי מנדל מרגליות
מקום פעילות פינטשוב; שידלוב; פשמישל;
פטירה כ"ג בניסן ה'תי"ב
תחומי עיסוק רב
תקופת פעילות ה'תע"הה'תי"ב
רבותיו רבי יואל סירקיש - הב"ח
בת זוג שיינדל (בזוו"ר)
אב רבי יואל פייבוש שטנגן
אם פרדכי
חותנים רבי משה מרדכי מרגליות; רבי משה חריף;
חתנים רבי יצחק כ"ץ; רבי מרדכי ז"ק;

רבי מנחם מנדל מרגליות (שטנגן) (? - כ"ג בניסן[1] ה'תי"ב) רב הערים פינטשוב, שידלוב ופשמישל.

קורות חייו

נולד באזור דוכסות ייליך לרבי יואל פייבוש שטנגן, ולפרדכי[2] בת רבי אברהם סלניק רב הערים טרנופול, בריסק ווינה, בן רבי בנימין אהרן סלניק מחבר הספר משאת בנימין[3]. למד בבחרותו בקראקא.

נשא את שיינדל בת רבי משה מרדכי מרגליות מקראקא, אחר שנפטרה בי"ב בניסן ה'שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף אב"ד קרמניץ ולבוב.

רבי מנחם מנדל היה תלמידו של רבי יואל סירקיש - הב"ח[4][5]. בסביבות שנת ה'שע"ה מונה לכהן כרב בפינטשוב, שם כיהן עד סביבות שנת ה'שצ"ד[4]. באותו תקופה מונה לכהן כרב בשידלוב[6]. בה'ת"ג נבחר לרבה של פשמישל, שם כיהן עד ה'ת"ח.

בשנת ה'ת"ד נקרא לכינוס שהתקיימה על ידי ועד ארבע ארצות ביריד גראמניץ בלובלין בכדי ליישב את הסכסוך שפרץ בינם ובין פרנסי יהודי ליטא[7].

בפרעות ת"ח ת"ט נמלט לקראקא. בשובו מקראקא גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו[8].

בשנת ה'ת"י נתן היתר לעגונה יחד עם רבי יום-טוב ליפמן הלר - בעל ה'תוספות יום טוב'.

נפטר באסרו חג של פסח[1] ה'תי"ב ונקבר בפשמישל. בשנת ה'תרמ"ט נערכו חפירות בבית הקברות הישן בפשמישל והתגלתה מצבתו של רבי מנחם מנדל ועליה נכתב "מנחם מנדיל בן הרבני החסיד יואל פייוויש שטנגן זצ"ל".

משפחת מרגליות

קראו לו בשם 'מרגליות'[9] כשם משפחתו של חותנו הראשון, אבל הוא היה חותם בשם 'מנחם מנדל אשכנזי'[10] או 'שטנגי'[11]. אחר פטירתו שינו בניו את שם משפחתם ל'מרגליות' כשם אבי אמם. יש אומרים שהסיבה לכך הוא משום שספר יחוסו של רבי מנחם מנדל נשרף בפרעות ת"ח ת"ט[12].

מרבי מנחם מנדל השתלשלה משפחת מרגליות, ביניהם רבנים רבים ואנשי שם. על פי המסורת אמר הבעל שם טוב על שלש משפחות בישראל שהם מיוחסות ללא שום שמץ פסול, ועל פי חלק מהגירסאות משפחת מרגליות היא אחת מתוך שלש המשפחות המיוחסות[13].

ראה - קטגוריה:משפחת מרגליות.

צאצאיו

בניו מזיווג ראשון:

בנותיו מזיווג שני[15]:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ידוע שנפטר באסרו חג, אך היות ואסרו חג בחוץ לארץ הוא יום אחרי אסרו חג בארץ ישראל, לכן לא יודעים אם מדובר באסרו חג של ארץ ישראל (כ"ב בניסן) או של חוץ לארץ(כ"ג בניסן); ראו רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא.
  2. יוסף כהן צדק, שם ושארית, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
  3. יונתן בלייער, משאת בנימין (מהדורת זכרון אהרן), עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
    יש האומרים שרבי אברהם היה חמיו של בנו רבי יואל פייבוש.
  4. ^ 4.0 4.1 יואל יעקובוביץ'-אשכנזי, ספר זכרון לקהילת פינטשעוו, עמ' 113, רבני פינצ'ב לדורותיהם
  5. ראו שאלה ששאל אותו ומכנהו 'אדוננו מורנו ורבנו' - שו"ת הגאונים בתראי, עמ' ל"א.
  6. בשנת ה'שצ"ד כבר כיהן בשידלוב - כתב הסכמה מרבי מנחם מנדל על הספר אהבת ציון בשנת ה'שצ"ד.
  7. בפנקס מדינת ליטא נמצא פסק דין בחתימתו, בין החותמים היה גם ה'תוספות יום טוב'.
    יואל יעקובוביץ'-אשכנזי, ספר זכרון לקהילת פינטשעוו, עמ' 114, רבני פינצ'ב לדורותיהם
  8. יוסף כהן צדק, שם ושארית, עמ' 19, באתר אוצר החכמה
  9. דב בער שווארץ, משיב דברים - ב, עמ' קי"א, סימן כ"ג.
  10. אהבת ציון, הסכמה לספר מרבי מנחם מנדל.
  11. עיין חתימת שמו בבית חדש החדשות [שו"ת], עמ' קמ"ה, סימן ס"ד, באתר היברובוקס.
  12. יוסף כהן צדק, שם ושארית, עמ' 19, באתר אוצר החכמה.
  13. המבשר תורני, פרשת שלח תשס"ט
  14. אהרן וואלדן, שם הגדולים החדש, עמ' ז., באתר אוצר החכמה
  15. מזיווג ראשון היו לו רק בנים ומזיווג שני רק בנות - נפתלי אהרן וקשטיין, מגילת יוחסין למשפחות רושגולד, מרגליות, אשדוד, תשס"ח, עמ' 25, באתר אוצר החכמה.

קטגוריה:משפחת מרגליות קטגוריה:פולין: רבני ערים קטגוריה:פשמישל: רבנים קטגוריה:רבנים פולנים משנות ה'ת' - ה'ת"ק קטגוריה:רבנים פולנים משנות ה'ש' - ה'ת' {{:קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]