טיוטה:ספר המצוות לרס"ג

הרס"ג חיבר שלוש חיבורים על מנין המצוות, אחד כפיוט [אזהרות], השני גם כפיוט אבל תוך כדי שהוא 'משבץ' ומחלק את המצוות לעשרה קטגוריות על פי עשרת הדברות, והשלישי השתמר בכתבי יד למעלה מאלף שנים, ויצא לאור רק בשנים האחרונות כספר שלם ולא כפיוט, על ידי מכון בן צבי ובההדרת האחים הרבנים סבתו.

על האזהרות שאינם על עשרת הדברות כתב הרס"ג בהקדמה לפיוט שהם במקום אזהרות 'אתה הנחלת' שמצא בהם הרבה מצוות חסרות או כפולות, ולפי זה היתה כוונתו שיאמרום בחזרת הש"ץ של מוסף דשבועות, וכמדומה שאין תיעוד על קהילות שנהגו כך אבל מסתבר שבקהילות הסמוכות או הנשמעות לרס"ג כך נהגו. במצרים מקום מגוריו של רס"ג ובחאלב נהגו לאומרם בשבת יתרו או בט"ו בשבט.

על פיוט זה שלא על סדר עשרת הדברות התחבר הביאור הרחב והנודע של הגרי"פ פערלא, שהפך שיר ופיוט לכמה כרכים מלאים כל טוב משני התלמודים וכל מדרשי חז"ל ומגאונים ראשונים ואחרונים, והוא שמוכר בטעות בציבור כ"ספר המצוות לרס"ג" למרות שאינו אלא פיוט והגרי"פ הוא שהפך אותו לספר.

על הפיוט שעל סדר הדברות התחבר הספר 'אוסף לקח'.

אף שהרס"ג כתב שני פיוטים על סדר המצוות, הוא כתב בהקדמה לפיוט (בסידור שם): "וראיתי לשים דבר אחר במקומם [=במקום אתה הנחלת], לא מפני שהם עיקר שאי אפשר בלעדיו, אלא מפני שראיתי שהאנשים נתנו את לבם בהם", הרי שכל כתיבת האזהרות שבסידור היו בגלל שאצל העם זה נעשה לדבר חשוב. וכך גם כתב בהקדמה לספר, שהוא נעשה לבקשת "אחד משוחרי התורה", ומכל מקום הוא מסיים שם בחשיבות הלימוד הזה ומרעיף ברכות על הלומד בו.