טיוטה:סידור ישועות ישראל
סידור ישועות ישראל
סידור ישועות ישראל הוא סידור תפילה, הכולל בתוכו פסקי הלכה, ביאורי מילים, עניינים שונים המלוקטים מדברי האר"י ז"ל, וכן קונטרס סגולות והנהגות בשם "זר זהב".
הסידור נערך וחובר על ידי רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג (מחבר הספר "מסגרת השולחן" על קיצור שולחן ערוך), שכיהן כרבה של העיירה וויסאקי, ובסוף ימיו עלה לירושלים, שם נפטר. הסידור זכה לתפוצה בפולין ובהונגריה שלפני השואה, וגם לאחריה בארץ הקודש, וקיבל את הסכמותיהם של גדולי האדמו"רים בדורו.
המחבר
ערך מורחב – רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג
רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג (ה'תר"ח–ה'תר"ע; 1848–1910) כיהן כרבה של העיירה וויסאקי (Wysokie) הסמוכה ללובלין שבפולין.
הוא נודע בבקיאותו בהלכה ובספרי חסידות, והיה תלמידם של רבי לייב איגר מלובלין, רבי צדוק הכהן מלובלין, רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, והמגיד מטריסק.
חיבורו המפורסם ביותר הוא "מסגרת השולחן" על קיצור שולחן ערוך, אשר נדפס בקונטרסים נפרדים בחיי בעל הקיצור שולחן ערוך רבי שלמה גנצפריד, ולאחר פטירתו נדפס יחד עם הקיצור שולחן ערוך עצמו. בנוסף לכך חיבר עוד כעשרים ספרים שונים בענייני הלכה ומוסר וחסידות ועבודת ה', כשביניהם הסידור "ישועות ישראל", אותו חיבר בשנת ה'תרנ"ט, מתוך מטרה להנגיש את התפילה ודקדוק ההלכה לכלל ישראל.
מבנה הסידור ותוכנו
הסידור אינו רק סדר תפילה, אלא חיבור רב-תוכן הכולל מספר חלקים עיקריים שנועדו ללוות את המתפלל בכל סדר יומו:
1. נוסח התפילה
הסידור מיוסד ברובו על נוסח ספרד (הנוסח החסידי המקובל בפולין), ומוגדר בשער הספר כ"מלוקט מסידור האריז"ל ומכל הסידורים המיוסדים על דבריו". עם זאת, המחבר הדפיס גם מהדורה בנוסח אשכנז (תרנ"ט), כדי לתת מענה גם לקהילות מערב פולין ומתפללי הנוסח האשכנזי.
המחבר כותב בהקדמה שהוא בירר את נוסח התפילה ודקדק בכל תיבה של נוסח התפילה, והשווה אותם מול שמונה עשרה סידורים מדויקים חדשים גם ישנים.
2. פירוש המילות
הסבר פשוט ונהיר למילות התפילה, כדי שהמתפלל יבין את מה שמוציא מפיו ("כוונה פשוטה").
3. פירוש "דברי חיים"
הלכה למעשה: הוספת דינים והלכות נחוצות לזמן התפילה, וכן שאר הלכות נחוצות כגון הלכות שבת. בכך הפך הסידור ל"מדריך למשתמש" המייתר צורך בפתיחת ספר הלכה נפרד.
במהדורות מאוחרות שולבו בפירוש זה גם הוספות והערות מתוך ה"משנה ברורה", על ידי הרב אפרים זלמן ב"ר משה שטרנבוך.
4. קונטרס "זר זהב"
אחד המאפיינים המייחדים את הסידור הוא הקונטרס המופיע בסופו (לפני ספר תהילים) תחת השם "זר זהב". חלק זה כולל ליקוט נרחב של סגולות, פתרון חלומות, תפילות קצרות, הנהגות ועצות מעשיות לעבודת ה' ולחיי המעשה (רפואה, פרנסה, שלום בית ושמירה).
דוגמאות להנהגות מתוך הקונטרס:
- פרנסה: תפילות וחיזוק בביטחון בה' כסגולה לפרנסה, והרחקה מ"כוחי ועוצם ידי".
- כמו כן הדפיס שם תפילה מיוחדת שחיבר על הגאולה, בעת שישב מול מקום המקדש בירושלים.
מיקומו של הקונטרס בצמוד לספר תהילים, נועד ליצור "ערכה" רוחנית שלמה בעת צרה ותפילה.
5. תוספות נוספות
- פירוש על מסכת אבות: וכן פירוש על צוואת רבי אליעזר הגדול.
- שירים ופיוטים: המחבר הוסיף שירים שחיבר בעצמו לאירועים שונים כגון ברית מילה ופדיון הבן, וכן לכל החגים והמועדים, בהם חתם את שמו באקרוסטיכון, המעידים על רוממות נפשו.
תולדות הדפוס
הסידור זכה למספר רב של מהדורות, בעיקר בבתי הדפוס המפורסמים בלובלין, שהייתה מרכז להדפסת ספרי קודש:
- ה'תרנ"ח (1898): מהדורה מוקדמת בלובלין (מוזכרת בקטלוגים כמנהג אשכנז).
- ה'תרע"ז (1917): נדפס בלובלין, מהדורה שיצאה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה.
- ה'תרפ"ד (1924): נדפס בלובלין בבית הדפוס המפורסם של נ. הערשענהארן וש. שטרייזברגר.
- לאחר השואה: הסידור נדפס בירושלים במהדורות צילום (ה'תש"ט, ה'תשכ"ב) על ידי ניצולים ויוצאי פולין, והפך לסידור מבוקש בבתי כנסת רבים.
- ה'תשפ"ו (2026): הסידור נדפס בישראל במהדורה חדשה ומפוארת, על ידי בן נינו הרב יעקב אקער מביתר.
חביבותו והתקבלותו
סידור "ישועות ישראל" זכה להערכה רבה בקרב גדולי ישראל מכל החוגים, והפך לסידור עממי נפוץ בבתי כנסת רבים בפולין, גליציה והונגריה. נכדו של המחבר העיד כי בפולין היו מכנים את הסידור ביידיש: "דער יראת שמים סידור" (הסידור של היראת שמיים)[1].
- הסכמות: הסידור עוטר בהסכמותיהם של גדולי האדמו"רים בפולין, ביניהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה (רבו של המחבר), ועוד.
- אצל צדיקי הדור: מסופר על אדמו"רי זוועהיל (רבי שלמה ורבי מרדכי) שהיו מתפללים מתוכו בדקדוק. גם האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" מביאלא הקפיד להתפלל בו, וה"קדושת ציון" מבאבוב קנה אותו כמתנה לנכדו רבי נפתלי צבי, לימים האדמו"ר מבאבוב.
שם הסידור
על שמו של הסידור כותב המחבר בהקדמת הסידור:
וקראתי שם הסידור ישועות ישראל, דכשיזכיר האדם שם הסידור יברך לישראל בישועה, וכל המברך יתברך כו'. גם בזכירת הרבים שם זה יגרמו באמת ישועה לישראל, כי הדיבור פועל הרבה כידוע.
קישורים חיצוניים
- סידור ישועות ישראל בקטלוג הספרייה הלאומית.
- מסגרת השולחן - ספרו ההלכתי של המחבר באתר HebrewBooks.