טיוטה:חיים יצחק מוסאפיא
 | |
| לידה |
25 בינואר 1760 ו' בשבט ה'תק"ך ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1837 (בגיל 77) ד' בסיוון ה'תקצ"ז אישפלטרו |
| מקום פעילות | איספאלטרו, סרביה |
| רבותיו | רבי דוד פארדו |
| תלמידיו | רבי משה דאנון |
| בני דורו | החיד"א |
| חיבוריו | חיים וחסד |
רבי חיים יצחק מוסאפיא (ו' בשבט ה'תק"ך, (25 בינואר 1768) ירושלים - ד' בסיוון ה'תקצ"ז (7 ביוני 1837), אישפלטרו) היה רב הערים אישפלטרו ושאראי, פוסק ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בו' בשבט ה'תק"ך בירושלים. אביו התפרנס מנכסים שהיו לו בעיר שאראי (כיום סרייבו). בשנת ה'תקל"ג, נאלץ אביו לסוע לשאראי עקב מצב כלכלי קשה ששרר באותה תקופה, אך בהגיעו לעכו חלה ונפטר. רבי חיים היה אז בן 13 עבר יחד עם אמו לטבריה כדי להתגורר אצל קרובי משפחתם, אולם התברר שכולם עזבו בעקבות הרעב. אמו חלתה משברון לב ונפטרה, והוא אומץ על ידי אחד התושבים. לאחר כמה שנים הוא נפטר[1].
רבי חיים שנותר לבדו נאלץ לנדוד לשאראי כדי לתבוע את נכסי אביו. בדרכו עבר בעיר קפדוקיה, שם התעכב כשנתיים בהן למד ושימש אצל הרב מאיר מרגי שכיהן כאב"ד ור"מ. לאחר מכן הפליג לשאראי. בהעדר שטרות המוכיחים את בעלותו, נאלץ לפנות לרב העיר רבי דוד פארדו שהוציא פסק דין המאשר את בעלותו על הנכסים. חלק מהכסף נשלח לירושלים לצורך נישואי אחותו. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבתו של הרב פארדו.
התחתן בשנת ה'תקמ"ד, ובחודש אלול ה'תקנ"ו נענה לבקשת הרב אברהם יונה ופרנסי אישפלטרו ומונה לרבנות בעירם. לאחר כמה שנים נפטרה אשתו לאחר מחלה קשה, והוא התחתן עם אשה אחרת[2].
בשנת ה'תקע"ג עזב את אישפלטרו לטובת בניית בית מדרש בעיר שאראי במימונו של הגביר אליהו חיון, אך בדרכו לשם נפטר הגביר ובית המדרש לא נבנה. למרות זאת נשאר בעיר שאראי ומונה שם לרב.
לאחר מכן עבר לטדיאיסטי, שם פגש רבים מתושבי העיר אישפלטרו שברחו מן העיר בעקבות מגיפה שפרצה בכפר הסמוך. הם חזרו ומינו אותו לרבם שם. בשנת ה'תקע"ו שבו תושבי אישפלטרו לעירם, והרב שב עמם לכס הרבנות.
אחד מתלמידיו הוא הרב משה דאנון, הרב הראשי ליהודי סרייבו.
נפטר בד' בסיוון בשנת התקצ"ז בגיל 77[3].
מתשובותיו
ב-1786 נקבע בחוק ההבסבורגי, כי כהני דת יחוייבו לנכוח בכל נישואין, וכי בני זוג שטרם מלאו להם 24 שנים יידרשו לאישור מהוריהם. מטרת החוק הייתה למנוע נישואין בחשאי של צעירים. שערוריות רבות התחוללו בעקבות כך, כאשר הרשויות איימו לבטל חתונות שנערכו בסתר על ידי צעירים, אף שהיו בעלי תוקף הלכתי; ומאידך כפו הכרה בנישואים שנמצאו בהם פגמים הלכתיים לאחר מכן. הרב אברהם אליעזר הלוי הגה ב-1804 פתרון שקיבל את הסכמת החיד"א ורבי חיים יצחק מוסאפיא[4].
בניו
- הרב אברהם חי מוסאפיה, התמנה במקומו כרב העיר איספלאטרו. הדפיס את ספר אביו "חיים וחסד", וחיבר ספר תהילה לדויד[5]. וראש ישיבת שבת אחי"ם בירושלים.
- הרב יהושע שלומיאל עובדיה ידידיה מוסאפיה. חיבר את הספרים: לב יאושע[6] ושער יהושע, פירוש על י"ג מידות.
ספריו
על ספרו חיים וחסד קיבל הסכמה מהרב אברהם יונה והרב דוד פינטו, וכן מהרבנים יעקב ויצחק פארדו, בניו של רבו רבי דוד פארדו. את ההסכמות קיבל בחייו בשנת תקנ"ו תקנ"ז והתכוון להדפיס ספר זה בחייו, אבל ככל הנראה מחמת קשיי מימון לא הדפיס את ספריו, ובנו אברהם הדפיסו בליוורנו כשבע שנים אחרי פטירתו. ככל הנראה מסיבה זו אף יתר כתביו לא נדפסו. הספר חיים וחסד חלק א' הודפס בשנת התר"ד ע"י בנו לאחר פטירתו. ח"ב של הספר הודפס בשנת תשמ"ז מכתב יד יחיד בעולם שהיה אצל הרב יצחק נסים[7].
- חיים וחסד, ב' חלקים[8].[9]
- קונטרס חידושי דינים לרבני ירושלים הקדמונים, מובא בסוף ספר חיים וחסד.
- הלכות ברכות לריטב"א, מובא בסוף הספר חיים וחסד.
- דרך חיים, דרושים ותוכחות מוסר ב' חלקים.
- משכיל לאיתן, על רש"י והרא"ם על התורה.
הערות שוליים
- ^ חיים מוסאפיא, חיים וחסד חלק א, עמ' הקדמה
- ^ חיים וחסד, עמ' הקדמה
- ^ תולדות הרב
- ^ הסכמת החידא והרב מוסאפיא
- ^ ספר תהילה לדויד
- ^ ספר לב יאושע
- ^ הקדמה לחלק ב
- ^ חיים וחסד חלק א
- ^ חיים וחסד חלק ב