טיוטה:אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו

אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו הוא ביטוי בגמרא שנאמר על ידי רבי יוחנן ורבי אבהו, למשהו שאלמלא שהיה כתוב בפסוק היה זה נחשב כדבר מופרך, ולעיתים אף ככפירה מוחלטת.

הגדרה

בש"ס, האמוראים דורשים מספר פסוקים על האלוקים שלולא שהיו כתובים לא היינו יכולים לאומרם או משום שהדבר נחשב מופרך או שהוא כפירה מוחלטת. וכך כתב המהרש"א: ”אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ אֲבָל הַכָּתוּב אָמָרוֹ בְּכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵינָן אֶלָּא לְשָׂבֶּר אֶת הָאֹזֶן וְאֵין לְפָרֵשׁ הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן” (תלמוד בבלי, בבא בתרא, ס"ז, א')^{[דרושה הבהרה]}

אזכורים בש"ס

בש"ס מוזכר ביטוי זה שש פעמים:

• ”א"ר יוֹחָנָן אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הקב"ה כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה אָמַר לוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין יַעֲשׂוּ לְפָנַי כַּסֵּדֶר הַזֶּה וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם” (תלמוד בבלי, ראש השנה, י"ז, ב')
• ”אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ מֹשֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאָדָם שֶׁהוּא תּוֹפֵס אֶת חֲבֵרוֹ בְּבִגְדוֹ וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין אֲנִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח לָהֶם” (תלמוד בבלי, ברכות, ל"ב, א')
• ”...וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ כִּבְיָכֹל אַף הקב"ה בַּעֲמִידָה” (תלמוד בבלי, מגילה, כ"א, א')
• ”אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דַּל אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ כִּבְיָכֹל עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה” (תלמוד בבלי, בבא בתרא, י', א')
• ”אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ כְּאָדָם שֶׁמְּסִיתִין אוֹתוֹ וְנִיסַת” (תלמוד בבלי, בבא בתרא, ט"ז, א')
• ”אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ כִּבְיָכֹל כְּאָדָם הַנּוֹשֵׂא מַשְׂאוֹי עַל פָּנָיו וּמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ” (תלמוד בבלי, עירובין, כ"ב, א')