טויוהיקו קאגאווה
| מקצוע | סופר, כומר, כלכלן, איש איגודים מקצועיים |
|---|---|
טויוהיקו קאגאווה (ביפנית: 賀川豊彦; 10 ביולי 1888 - 23 באפריל 1960) היה פעיל חברתי יפני. הוא התנצר בצעירותו ועבודתו הסוציאלית לוותה בהטפה לנצרות.
קאגאווה נודע כפציפיסט ואף נאסר בימי מלחמת העולם השנייה בשל התנגדותו האקטיבית למלחמה.
כמי שהטיף לצדק חברתי ופעל למען העניים, התגורר קאגאווה בשכונות עוני. הוא הקים בתי ספר, בתי חולים וכנסיות.
במהלך חייו כתב קאגאווה למעלה מ-150 ספרים. הוא היה מועמד לפרס נובל לספרות ב-1947 וב-1948, ולפרס נובל לשלום ב-1954 וב-1955[1].
ביוגרפיה
קאגאווה נולד בקובה, יפן, לאיש עסקים ופילגשו. שני הוריו מתו בצעירותו. הוא נשלח ללמוד בבית הספר, שם למד אצל שני מסיונרים אמריקאים, ד"ר הארי וו. מאיירס וצ'ארלס א. לוגן, דרכם למד את השפה האנגלית. הוא המיר את דתו לנצרות לאחר שהשתתף בכיתת תנ"ך בצעירותו, צעד זה הוביל לכך שמשפחתו המורחבת התנכרה לו. בלימודיו הגבוהים למד בטוקיו פרסביטריאן קולג' (Tokyo Presbyterian College) ומאוחר יותר נרשם לסמינר התאולוגי של קובה (Kobe Theological Seminary). משנת 1914 ועד 1916 למד בסמינר התאולוגי של פרינסטון (Princeton Theological Seminary). בנוסף ללימודי התאולוגיה למד גם אמבריולוגיה, גנטיקה, אנטומיה השוואתית ופליאונטולוגיה.
אקטיביזם
בשנת 1909 עבר קאגאווה להתגורר בשכונת עוני בקובה במטרה לפעול שם כמסיונר, עובד סוציאלי וסוציולוג. בשנת 1914 נסע לארצות הברית מתוך מטרה ללמוד על דרכים להילחם בעוני. בשנת 1916 פרסם מחקרים בפסיכולוגיה של העוני ועסק בהיבטים שונים הקשורים של העוני שלא היו ידועים למעמד הביניים היפני. בין הנושאים שעסק בהם הייתה נישואים לא רשמיים וכן בתופעה בה אנשים קיבלו כסף עבור טיפול בילדים ולאחר מכן הרגו אותם.
קאגאווה נעצר ביפן בשנת 1921 ולאחר מכן שוב בשנת 1922 על חלקו בפעילות אקטיביסטית במהלך שביתות. בעודו בכלא כתב את הרומנים "לחצות את קו המוות" ו"לירות בשמש". הראשון היה תיאור אוטוביוגרפי למחצה של הזמן ששהה בקרב עניי קובה. לאחר שחרורו סייע קאגאווה בארגון עבודות סעד בטוקיו, לאחר רעידת האדמה הגדולה של קאנטו בשנת 1923. בשנת 1925 עסק בהשגת זכות הצבעה אוניברסלית לגברים.
הוא הקים בשנת 1928 את הפדרציה היפנית של העבודה ואת הליגה הלאומית נגד המלחמה. במהלך תקופה זו המשיך לעסוק בהטפה בקרב עניי יפן, לקרוא להענקת זכות בחירה לנשים ולמדיניות חוץ של שלום. בין השנים 1926-1934 התמקד בעבודה האוונגליסטית שלו דרך תנועת מלכות האלוהים.
בשנת 1940 התנצל קאגאווה בפני הרפובליקה הסינית על הכיבוש היפני בסין. בעקבות צעד זה נעצר. לאחר שחרורו חזר לארצות הברית בניסיון עקר למנוע מלחמה בין ארצות הברית ליפן. בהמשך חזר ליפן שם המשיך את ניסיונותיו להשגת זכות בחירה לנשים. לאחר כניעת יפן שימש קאגאווה כיועץ לממשלת המעבר היפנית.
במהלך חייו כתב קאגאווה למעלה מ-150 ספרים. הוא היה מועמד לפרס נובל לספרות בשנים 1949 ו-1948 ולפרס נובל לשלום בשנים 1954 ו-1955.
מחלתו ומותו
באוסקה, מרץ 1955 חלה קאגאווה בלבו, ובעקבות כך נשאר במיטתו במשך שבועיים. הוא המשיך לכתוב, להטיף ולפקח על פרויקטים שונים בהם עסק ולארח אורחים, למרות חששותיהם של בני משפחתו ומקרביו. במהלך השנים החמיר מצבו של קאגאווה, והוא אושפז שוב במשך שלושה חודשים בשנת 1959, בבית החולים סנט לוק בטקמאצו. בריאותו השתפרה בהדרגה באמצע אפריל, אלא שאז התדרדר שוב מצבו. ב-23 באפריל היה מחוסר הכרה למשך כמה שעות, ואז התעורר וחייך לאשתו ולסובבים. מילותיו הארונות היו "אנא עשו כמיטב יכולתכם לשלום העולם ולכנסייה ביפן".
קישורים חיצוניים
- טויוהיקו קאגאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טויוהיקו קאגאווה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
32537123טויוהיקו קאגאווה