טהאנין קראיוויצ'יין
![]() | |||||
טהאנין קראיוויצ'יין 2011 | |||||
לידה |
5 באפריל 1927 בנגקוק, תאילנד | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 בפברואר 2025 (בגיל 97) בנגקוק, תאילנד | ||||
![]() | |||||
השכלה |
| ||||
עיסוק |
| ||||
מספר ילדים | 5 | ||||
חתימה |
![]() | ||||
| |||||
|
תהאנין קריוויאצ'יאן (באנגלית: Thanin Kraivichien ;בתאית: ธานินทร์ กรัยวิเชียร; 5 באפריל 1927 – 23 בפברואר 2025) היה שופט, פוליטיקאי ופרופסור למשפטים תאילנדי. כיהן כראש ממשלת תאילנד בין השנים 1976–1977. לאחר מכן מונה לחבר המועצה המלכותית של תאילנד (משמשת כגוף מייעץ ותומך למוסד המלוכה Privy Council)[1] ובהמשך הפך לנשיא המועצה בשנת 2016.[2] עם מותו של פרם טינסולאנונדה במאי 2019, היה לראש ממשלת תאילנד לשעבר המבוגר ביותר שהיה בחיים.[3]
ראשית חייו וחינוך
תאנין היה בנם של האה ופה-אוב קריוויאצ'יאן. הוא נולד בבנגקוק. אביו היה סוחר יליד סין ובעל אחד מבתי העבוט הגדולים ביותר בבנגקוק.[4]
תאנין למד משפטים באוניברסיטת תמאסאט וסיים את לימודיו בשנת 1948. לאחר מכן המשיך בלימודי משפטים בבית הספר לכלכלה של לונדון (London School of Economics). הוא סיים את לימודיו בשנת 1953, ובשנת 1958 התקבל ללשכת עורכי הדין של בגריי'ס אין (Gray's Inn).
בבריטניה פגש תהאנין את קרן אנדרסן, ילידת דנמרק, עמה נישא. לשניים נולדו חמישה ילדים.[5]
קריירה משפטית
לאחר שובו של תאנין לתאילנד בשנת 1954, הוא החל לעבוד במשרד המשפטים ומונה לשופט עמית. הוא התקדם במהירות ובסופו של דבר מונה לנשיא בית המשפט העליון של תאילנד. בנוסף, לימד משפטים באוניברסיטת תמאסאט, באוניברסיטת צ'ולונגונגקורן ובאגודת לשכת עורכי הדין של תאילנד. בשנת 1972 מונה לפרופסור חבר בפקולטה למסחר וחשבונאות באוניברסיטת צ'ולאלונגקורן.[6]
כפעילות נוספת, פרסם ספרים שהזהירו מפני הסכנות של הקומוניזם.[5]
לאחר ההתקוממות הדמוקרטית נגד הדיקטטורה הצבאית בשנת 1973, היה תאנין חבר באספה המחוקקת הזמנית שמונתה על ידי המלך. הוא הצטרף לתנועת נאוואפון (Nawaphon), תנועה אנטי-קומוניסטית קיצונית מהימין.[7]
הוא הנחה תוכנית טלוויזיה שבה תקף את הקומוניזם, את תנועת הסטודנטים ואת הפוליטיקאים הפרוגרסיביים.[8]
בראשות הממשלה

לאחר הטבח באוניברסיטת תמאסאט ב-6 באוקטובר 1976, הופל ראש הממשלה הנבחר באופן דמוקרטי, סני פראמוט', בהפיכה צבאית בהובלת האדמירל סנגאט צ'אלוריו. יומיים לאחר מכן, מינה המלך בהומיבול אדוליידג' את תאנין, שנחשב למועדף עליו, לראש ממשלה זמני.
תאנין התעקש לבחור בעצמו את חברי ממשלתו ודחה את רוב המועמדים שהוצעו על ידי החונטה הצבאית. הצבא קיבל לידיו רק את תפקידי סגן ראש הממשלה וסגן שר ההגנה. ממשלתו של תאנין הייתה הראשונה בתאילנד שבה כיהנו מספר נשים בתפקידי שרים, ובהן וימולסירי צ'אמנארנוואט' ולורסאקד'י סמפטיסירי.
תהאנין נתפס כאדם ישר ואינטליגנטי, אך גם כאידאולוג קיצוני מבחינה פוליטית.[5] לאחר כניסתו לתפקיד, שלח כוחות מיוחדים של המשטרה לפשיטה על חנויות ספרים המזוהות עם הזרם הליברלי, והורה על החרמתם ושריפתם של כ-45,000 ספרים, כולל יצירות מאת תומאס מור, ג'ורג' אורוול ומקסים גורקי.[9]
תהאנין הודיע כי תאילנד תוכל לשוב לשלטון דמוקרטי רק לאחר 12 שנים. הפרלמנט פורק וכל המפלגות הפוליטיות הוצאו מחוץ לחוק. דיכוי האיגודים המקצועיים, תנועות הסטודנטים הפרוגרסיביות וארגוני החקלאים הוביל פעילים רבים להצטרף למחתרת של המפלגה הקומוניסטית של תאילנד. במקום להחליש את הקומוניסטים, מהלכיו של תאנין הגבירו את מאבקם המזוין נגד הממשלה.[10]
במקביל, היה תהאנין לראש ממשלת תאילנד הראשון שמינה נשים לממשלתו.[11]
במרץ 1977 ניסתה קבוצה של קציני צבא צעירים, שנודעה בשם "הטורקים הצעירים" והתעניינה בעניינים פוליטיים, להפיל את תאנין. ניסיון ההפיכה שלהם נכשל. עם זאת, ב-20 באוקטובר 1977 תפס האדמירל סנגאט צ'אלוריו שוב את השלטון ולחץ על תאנין להתפטר.
הצבא הצדיק את ההתערבות בכך שממשלתו של תאנין פיצלה את המדינה וכמעט שלא זכתה לתמיכה ציבורית, המצב הכלכלי הידרדר, ורוב הציבור התנגד להשעיה ממושכת כל כך של הדמוקרטיה.[12]
חבר מועצת המדינה
המלך בומיבול אדוליאדיי מינה מיד את תאנין למועצת המדינה שלו. במהלך התפנות כס המלכות לאחר מותו של בומיבול ב-13 באוקטובר 2016, נשיא מועצת המדינה לשעבר, פרם טינסולאנונדה, כיהן כעוצר וראש המדינה הזמני. תאנין נכנס זמנית לתפקיד נשיא מועצת המדינה בתקופה זו. לאחר עלייתו של המלך וג'יראלונגקון לכס המלכות ב-1 בדצמבר 2016, חזר פרם לתפקידו הקודם, בעוד שתאנין לא מונה מחדש למועצת המדינה.[13]
פטירה
קרייוויאצ'יאן נפטר ב-23 בפברואר 2025, בגיל 97.[14]
הוקרה
פרופסור אמריטוס תהאנין קריוויאצ'יאן קיבל בשנת 1977 את דרגת המפקד העליון של מתנדבי ההגנה הטריטוריאלית.[15]
- 1994 – עיטור מסדר צ'ולה צ'ום קלאו הרם, דרגה ראשונה (P.C.) (האגף הקדמי).
- 1978 – עיטור מסדר הפיל הלבן הנעלה ביותר, הדרגה הגבוהה ביותר, אביר הצלב הגדול (KGE).
- 1977 – עיטור מסדר הכתר של תאילנד האציל ביותר, הדרגה הגבוהה ביותר, גרנד קורדון (M.W.M.).
- 2018 – מדליית דושדי מאלה, תג האמנויות והמדעים (R.D.M.(S.)) במשפטים.
- 1977 – מדליית שירות הגבול (B.C.D.).
- 1977 – מדליית הכבוד של הצופים, דרגה ראשונה.
- 1979 – מדליית רטנה פורן של המלך ראמה התשיעי, דרגה שנייה (Ph.P.R.2).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Former Thai Prime Minister Thanin Kraivichien, a hard-line anti-communist in the 1970s, dies at 97 | AP News, AP News, 24 בפברואר 2025
הערות שוליים
- ↑ Royal Thai Government Gazette
- ↑ "Former PM Thanin appointed president of Privy Council". Nation. 19 באוקטובר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ↑ Mydans, Seth (26 במאי 2019). "Prem Tinsulanonda, Former Thai Premier and Adviser to King, Dies at 98". The New York Times. נבדק ב-6 באוקטובר 2023.
{{cite news}}
: (עזרה) - ↑ Nelson Peagam (1976), "Judge picks up the reigns", Far Eastern Economic Review
- ^ 5.0 5.1 5.2 Nelson Peagam (1976), "Judge picks up the reigns", Far Eastern Economic Review: 407
- ↑ "แต่งตั้งศาสตราจารย์พิเศษ" [Appointment of Adjunct Professors] (PDF). Royal Thai Government Gazette. 1 בספטמבר 1972. נבדק ב-30 במרץ 2023.
{{cite web}}
: (עזרה) - ↑ Jim Glassman (1999), Thailand at the Margins: State Power, Uneven Development, and Industrial Transformation, University of Minnesota, p. 239
- ↑ Chris Baker; Pasuk Phongpaichit (2009), A History of Thailand (2nd ed.), Cambridge University Press, p. 192, ISBN 978-0521-767-682
- ↑ Elliott Kulick; Dick Wilson (1996), Time for Thailand: Profile of a New Success, Bangkok: White Lotus, p. 27
- ↑ Chris J. Dixon (1999), The Thai Economy: Uneven Development and Internationalisation, Routledge
- ↑ Former Thai Prime Minister Thanin Kraivichien, a hard-line anti-communist in the 1970s, dies at 97, AP News, 2025-02-24 (באנגלית)
- ↑ Chai-Anan Samudavanija (1982), The Thai Young Turks, Singapur: Institute of Southeast Asian Studies, p. 34
- ↑ Yukako Ono (6 בדצמבר 2016). "Thailand's new king appoints his privy council". Nikkei Asian Review.
{{cite news}}
: (עזרה) - ↑ "Former Thai Prime Minister Thanin Kraivichien, a hard-line anti-communist in the 1970s, dies at 97". AP News. 24 בפברואר 2025.
{{cite news}}
: (עזרה) - ↑ นายธานินทร์ กรัยวิเชียร
טהאנין קראיוויצ'יין41200116Q74861