טאירה נו קיומורי

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. טאירה נו קיומורי (יפנית: 平清盛 ‏; 1118–1181) היה מצביא יפני מתקופת הייאן. ייסד את הממשלה הראשונה בהיסטוריה של יפן שנוהלה על ידי סמוראים.

חייו

לאחר מות אביו, טאירה נו טָדַמוֹרי, בשנת 1153, נטל קיומורי את השליטה על שבט טאירה והחל להרחיב את השפעתו בעולם הפוליטי של הבירה קיוטו. בשנת 1156 הוא ומינאמוטו נו יושיטומו, ראש שבט מינאמוטו, דיכאו את מרד הוגן, והדבר ביסס את מעמד שני השבטים ככוח הלוחם החזק בבירה. אולם, כוחם החדש הביא לחילוקי דעות, והשניים הפכו ליריבים, כאשר היריבות הגיעה לשיאה בשנת 1159 עם פרוץ מרד הייג'י. קיומורי יצא מהעימות כאשר ידו על העליונה, הוציא להורג את יושיטומו ושני בניו הבוגרים, ובכך הפך לראש השבט החזק ביותר בקיוטו. עם זאת, היקף השפעתו על המחוזות האחרים ביפן באותה עת נתון לדיון. קיומורי גילה רחמנות כאשר הסכים לחוס על חיי בניו הצעירים של יושיטומו - ביניהם יוֹריטוֹמו, נוֹריוֹרי ויושיטְסוּנֵה - פעולה שתתברר לימים כגורלית לשבט טאירה.

מתוקף מעמדו כראש השבט הלוחם היחיד בבירה, ניצל קיומורי את האפשרות לזרוע סכסוכים בין הקיסר לשעבר גו-שירקאווה ובנו הקיסר ניג'ו. הדבר סייע לו לטפס במעלה סולם הדרגות הממשלתיות, על אף שרבים מהתארים שהוענקו למשפחתו ניתנו בשל פטרונותו של גו-שירקאווה. עלייתו של קיומורי הגיעה לשיאה בשנת 1167, כאשר הפך לאיש החצר הראשון ממשפחת לוחמים אשר מונה לתפקיד הדאיג'ו דאיג'ין, השר הבכיר בממשלה, ומנהל הממשלה הקיסרית דה פקטו. כנהוג, הוא ויתר במהרה על הנהגת שבט טאירה, מתוך כוונה לשאת בתואר הפוליטי והחברתי היוקרתי ביותר, מבלי להיות כבול למחויבויותיו כראש שבט. מנהג זה היה הנוהג בקרב הצמרת הפוליטית ביפן של תקופת הייאן, ובעשותו כן, הצהיר קיומורי על מעמדו הרם בממשלה. אולם, רבים מאנשי החצר האחרים (שלא השתייכו למשפחות לוחמות) הביעו מורת רוח ממינויו של קיומורי לתפקיד הדאיג'ו דאיג'ין ומאופן התנהלותו כלפי אנשי החצר אחרים.

בשנת 1171 ארגן קיומורי נישואים בין הקיסר טאקאקורה לבין בתו טאירה נו טוֹקוּקוֹ. בנם הבכור, הנסיך טוֹקיהיטו, נולד בשנת 1178. שנה לאחר מכן, ביים קיומורי הפיכה, אילץ את מתנגדיו הפוליטיים להתפטר ממשרותיהם, ולבסוף גירש אותם. את המשרות שהתפנו בממשלה הוא מסר לאנשי שלומו וקרובי משפחתו, ואף כלא את הקיסר לשעבר גו-שירקאווה. לבסוף, בשנת 1180, אילץ קיומורי את חתנו, הקיסר טאקאקורה, לותר על כסאו, והכתיר במקומו את הנסיך טוקיהיטו, שהפך לקיסר אנטוֹקוּ.

עם עליית כוחו ועושרו של שבט טאירה, והמונופול בו החזיק קיומורי בממשלה, רבים מבעלי בריתו, רובם סמוראים ממחוזות אחרים, ואפילו בני שבטו, פנו נגדו. הנסיך מוֹצ'יהיטוֹ, אחיו של הקיסר טאקאקורה, קרא לשבט מינאמוטו, יריביו הוותיקים של קיומורי, להתמרד כנגד שבט טאירה, ובכך למעשה החל את מלחמת גֵנְפֵּיי בשנת 1180. קיומורי מת בתחילת השנה שלאחר מכן ממחלה, והותיר את בנו טאירה נו מוּנֵמוֹרי להוביל את נפילתו והשמדתו של שבט טאירה בידי מינאמוטו בשנת 1185. לפי האגדה, בעת היותו על ערש דווי, סבל קיומורי מחום כה גבוה, עד כי כל אדם שהתקרב אליו היה נשרף בשל החום העז, ושלאחר מותו גופתו הונחה להתקרר מספר שעות, טרם שאפשר היה להזיזה.