חרב סטלינגרד
חרב סטלינגרד (ברוסית: Меч Сталингра́да) היא חרב טקסית ארוכת מצופה בתכשיטים שעוצבה במיוחד בהוראתו של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת כאות הוקרה מהעם הבריטי למגינים הסובייטים של העיר במהלך קרב סטלינגרד[1]. ב-29 בנובמבר 1943, החרב ניתנה לשליט ברית המועצות, יוסיף סטלין על ידי ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל בטקס במהלך ועידת טהראן, בנוכחות נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט.
תיאור וייצור
החרב היא חרב דו-ידנית באורך של כארבעה מטרים בצבע כסף מלא. הכתובת החרוטה בחומצה ברוסית ובאנגלית נכתבת:[
לתושבי סטלינגרד, חזקים כפלדה, מאת המלך ג'ורג' השישי, כאות להוקרתו העמוקה של העם הבריטי
— ГРАЖДАНАМ СТАЛИНГРАДА • КРЕПКИМ КАК СТАЛЬ • ОТ КОРОЛЯ ГЕОРГА VI • В ЗНАК ГЛУБОКОГО ВОСХИЩЕНИЯ БРИТАНСКОГО НАРОДА
ידית האחיזה כרוכה בחוט זהב 18 קראט, ובראשה הייתה פומל עשויה מקוורץ. כל אחד מקצוות המגן שאורכו כ-25 ס"מ עוצב בצורת ראש נמר ומעוטר בציפוי זהב חלקי. הלהב הדו־צדדי שהיה באורך של למעלה מ-90 ס"מ היה בעל חתך עדשתי ונחשל בעבודת יד מפלדה. הנדן יוצר מעור כבש פרסי צבוע בצבע ארגמן והיה בעל ציפוי כסף מוזהב, עם חמישה עיטורי כסף ושלושה אודמים המשובצים בכוכבי זהב.
העיצוב של החרב נעשה על ידי מכון לאמנויות יפות שפעל תחת אוניברסיטת אוקספורד, ואושר על ידי המלך ג'ורג' השישי עצמו. ועדה של תשעה אומנים מומחים פיקחה על ביצוע העבודות. הנוסח ברוסית אושר תחת פיקוחו של אליס מינס[2]. חברת וילקינסון סורד הייתה מעורבת בייצור החרב.
הצגת החרב
ההצגה הרשמית של החרב נעשתה בזמן ששלושת המנהיגים של בעלות הברית נפגשו באיראן כחלק מוועידת טהרן בנובמבר 1943, שם נקבעו התוכניות הסופיות לפלישה לנורמנדי[3].
לאחר עיכוב של שלוש שעות התכנסו המנהיגים והמשלחות שלהם בחדר הישיבות הגדול של השגרירות כשמשמר כבוד בריטי וסובייטי משני צידי האולם. וינסטון צ'רצ'יל נכנס כשהוא לבוש במדי הקומודור הכחולים של חיל האוויר המלכותי שלו, ולהקה צבאית סובייטית ניגנה את המנוני המדינות - "אלוקים נצור את המלך" ו"האינטרנציונל". צ'רצ'יל לקח את החרב מקצין בריטי, פנה אל סטלין והכריז: "אני מתכבד להציג את חרב הכבוד הזו כאות הוקרה לעם הבריטי". סטלין נישק את הנדן והודה בשקט לבריטים. לאחר מכן הציע האחרון את החרב לעיונו של נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, שישב בסמוך אליהם. רוזוולט שלף את הלהב, הרים אותו ואמר על תושבי העיר סטלינגרד: "באמת היו להם לבבות מפלדה" (ברוסית, שמו של סטלין דומה ל"איש הפלדה"). החרב הוחזרה לנדן על ידי צ'רצ'יל או סטלין. בסיום הטקס, סטלין מסר אותה במפתיע לאחד מעמיתיו הוותיקים והנאמנים, המרשל קלימנט וורושילוב. נראה כי וורושילוב הופתע, החזיק את החרב בצורה לא נכונה, והיא החליקה ונפלה. יש מחלוקת בין העדים אם החרב פגעה ברגלו של וורושילוב, נקשה על הרצפה, או שנתפסה בזמן והוחזרה לנדן בצורה מיומנת.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ Antony Beevor (1998), Stalingrad, Viking Press, p. 405 מסת"ב 0-14-024985-0.
- ↑ Elizabeth Hill, "Obituary: Sir Ellis Hovell Minns (1874-1953)," The Slavonic and East European Review, 1953, pp. 236–238.
- ↑ Paul D. Mayle (1987), Eureka Summit: agreement in principle and the Big Three at Tehran, 1943, University of Delaware Press, pp. 89–90 מסת"ב 0-87413-295-9.
חרב סטלינגרד43017406Q2668464