לדלג לתוכן

חסן חביבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
חסן חביבי

חסן אבראהים חביביפרסית: حسن ابراهیم حبیبی; 29 בינואר 193731 בינואר 2013) היה פוליטיקאי, עורך דין ואיש אקדמיה איראני. הוא כיהן כסגן נשיא איראן הראשון משנת 1989 ועד 2001, תחת הנשיאים אכבר האשמי רפסנג'אני ומוחמד ח'אתמי. כמו כן, היה חבר המועצה העליונה של המהפכה התרבותית ועמד בראש האקדמיה ללשון ולספרות פרסית משנת 2004 ועד מותו ב-2013.

ראשית חייו והשכלה

חביבי למד סוציולוגיה בצרפת.[1][2] הוא היה בעל תואר דוקטור במשפטים ובסוציולוגיה. בהיותו סטודנט באוניברסיטה, הוא ביקר את רוחאללה ח'ומייני בעת שהותו של האחרון בגלות.[3]

קריירה פוליטית

במהלך שנות ה-60 שימש חביבי כמנהל הפרסומים של החזית הלאומית באירופה. בתפקיד זה היה מעורב בפרסום ובהפצה של "פיאם-ה דאנשג'ו", ביטאון אגף הסטודנטים של המפלגה.[4]

חביבי היה חבר בתנועת החירות של איראן, לפני שעבר למפלגת הרפובליקה האסלאמית לאחר המהפכה האיראנית.[5]

חביבי הופקד על ידי אייתוללה ח'ומייני על ניסוח טיוטת החוקה העתידית של איראן, בעת שח'ומייני שהה בגלות בפריז.[6] הגרסה שלו עברה שינויים נרחבים בעקבות ביקורות, והנוסח הסופי אושר בבחירות בנובמבר 1979.[2]

בעקבות המהפכה האיראנית, מונה חביבי לדובר מועצת המהפכה.[7] הוא נמנה עם האדריכלים הראשיים של הטיוטה הראשונה של חוקת איראן, אשר הועברה מאוחר יותר לדיון מעמיק יותר במועצת המומחים לחוקה שנבחרה לשם כך.[דרוש מקור] המועצה ביצעה שינויים משמעותיים בטיוטה המקורית, למשל על ידי הצגת המשרה החדשה של "מנהיג הרפובליקה האסלאמית" המבוססת על תפיסת שלטון חכם ההלכה של ח'ומייני, דבר שהעניק כוח כמעט בלתי מוגבל לאנשי הדת. הגרסה המתוקנת אושרה במשאל עם ב-1979. בבחירות לנשיאות ב-1980 התמודד חביבי לתפקיד, אך קיבל רק עשרה אחוזים מהקולות לעומת שבעים אחוז בהם זכה בני-סדר.[8] בהליך הבחירות זכה חביבי לתמיכתו של מוחמד בהשתי.[8] באותה שנה זכה במושב במג'לס כנציג של מפלגת הרפובליקה האסלאמית.[9]

חביבי כיהן כשר המשפטים של איראן תחת ראש הממשלה מיר-חוסיין מוסאווי. ב־1989 מונה לסגן נשיא איראן הראשון; הוא כיהן בתפקיד שמונה שנים תחת נשיא איראן רפסנג'אני וארבע שנים נוספות תחת הנשיא ח'אתמי עד 2001. הוא הוחלף בתפקיד על ידי מוחמד רזא עארף בכהונתו השנייה של ח'אתמי. הוא כיהן גם כראש האקדמיה ללשון ולספרות פרסית[10] וכחבר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר.[11]

מותו

חביבי מת ב-31 בינואר 2013. הוא נקבר במאוזוליאום של רוחאללה ח'ומייני בטהראן ב-1 בפברואר.[11] בהלוויה השתתפו דמויות פוליטיות איראניות מובילות, ביניהן נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד.[11]

יצירותיו

חביבי הוא מחברם של מספר ספרים, בהם: "א-לוהים" (1981), "חברה, תרבות, פוליטיקה" (1984), "האסלאם ומשבר תקופתנו" (1984), "בראי הזכויות: השקפות על זכויות בינלאומיות, משפט משווה וסוציולוגיה" (1988), "בחיפוש אחר השורשים" (עריכה ותרגום) (1994), "עבודת המקרה של סטודנט לגילאים" (1997), "מילה אחת מתוך אלפים" (2 כרכים) (1998–2001) ו"זכויות בינלאומיות כלליות" (2 כרכים) (2003).[12]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסן חביבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Chehabi, H. E. (Summer 1991). "Religion and Politics in Iran: How Theocratic Is the Islamic Republic?". Daedalus. 120 (3): 69–91. JSTOR 20025388.
  2. ^ 2.0 2.1 Randjbar-Daemi, Siavush (2013). "Building the Islamic State: The Draft Constitution of 1979 Reconsidered". Iranian Studies. 46 (4): 641–663. doi:10.1080/00210862.2013.784519. S2CID 143669454.
  3. Paola Rivetti (בפברואר 2012). "Islamic Republic: Shaping Iran's politics through the campus" (Chaillot Papers). In Rouzbeh Parsi (ed.). Iran: A Revolutionary Republic in Transition. Paris: Institute for Security Studies European Union. ISBN 978-92-9198-198-4. נבדק ב-27 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  4. Vahabzadeh, Peyman (2019), A Rebel's Journey: Mostafa Sho'aiyan and Revolutionary Theory in Iran, Oneworld Publications, pp. 15, 32, מסת"ב 9781786076212
  5. Chehabi, Houchang Esfandiar (1986). Modernist Shi'ism and Politics: The Liberation Movement of Iran (PhD Dissertation). Vol. I/II. Yale University. p. 544. ASIN B0007CAVDC.
  6. Akhavi, Shahrough (2008). "The Thought and Role of Ayatollah Hossein'ali Montazeri in the Politics of Post-1979 Iran". Iranian Studies. 41 (5): 645–666. doi:10.1080/00210860802518301. S2CID 143617528.
  7. Rubin, Barry (1980). Paved with Good Intentions (PDF). New York: Penguin Books. p. 284. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 Rouleau, Eric (1980). "Khomenei's Iran". Foreign Affairs. 59 (1): 1–20. doi:10.2307/20040651. JSTOR 20040651.
  9. Parliamentary Politics in Revolutionary Iran: The Institutionalization of Factional Politics - 1996, Page iii by Bahman Baktiari. | Online Research Library: Questia (עמ' 69), www.questia.com, מסת"ב 978-0813014616 (באנגלית) (ארכיון)
  10. Iranologists condemn deliberate distortion of Persian Gulf's name, www.payvand.com (ארכיון)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 "Iran's former first vice president laid to rest". Tehran Times. 1 פברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-5 אוקטובר 2013. נבדק ב-6 אוגוסט 2013.
  12. "Dr. Hassan Habibi". Eve Literary Agency. אורכב מ-המקור ב-21 פברואר 2013. נבדק ב-2 פברואר 2013.

חסן חביבי42569081Q4026369