חסידי אומות העולם הפולנים
 |
פולין היא המדינה שבה היה המספר הגבוה ביותר של אנשים שהוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות עולם על הצלה או ניסיון להצלה של יהודים מהשמדה במהלך השואה במלחמת העולם השנייה. נכון ל-2024 ישנם 7,318 גברים ונשים פולנים שהוענק להם אות חסיד אומות העולם,[1] והם כרבע מתוך 28,707 חסידי אומות העולם שהוכרו על ידי יד ושם.[2] רשימת חסידי אומות העולם אינה מקיפה את כלל המצילים, וההערכה היא כי פולנים נוספים הסתירו או סייעו לעשרות אלפי שכניהם היהודים-פולנים. רבות מיוזמות אלו בוצעו על ידי יחידים, אך היו גם רשתות מאורגנות של התנגדות פולנית שהוקדשו לסיוע ליהודים, ובראשם ארגון ז'גוטה.
בפולין הכבושה על ידי הגרמנים, משימת הצלת יהודים הייתה קשה ומסוכנת. כל בני הבית היו צפויים לעונש מוות אם יהודי נמצא מוסתר בביתם או ברכושם.
פעילויות
לפני מלחמת העולם השנייה היו בפולין כ-3,460,000 יהודים, כ-9.7 אחוזים מכלל אוכלוסיית המדינה.[3] לאחר הפלישה לפולין, שלח המשטר הנאצי מיליוני מגורשים מכל מדינה אירופאית למחנות ריכוז ועבודה בכפייה שהוקמו בשטח הגנרלגוברנמן בפולין הכבושה וברחבי האזורים הפולניים שסופחו על ידי גרמניה הנאצית. רוב היהודים נכלאו בגטאות, אותם נאסר עליהם לעזוב. זמן קצר לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-1941, החלו הגרמנים בהשמדת יהודי פולין משני צידי קו קרזון, במקביל לטיהור אתני של האוכלוסייה הפולנית, כולל צוענים ומיעוטים אחרים בפולין.
כשהתברר שהיהודים סומנו להשמדה במחנות ההשמדה הנאציים, הם ניסו להימלט מהגטאות ולהסתתר. אלפי פולנים-נוצרים, אם לא יותר, הסתירו את שכניהם היהודים. רבים מהמאמצים הללו נבעו באופן ספונטני מיוזמות אישיות, אך היו גם רשתות מאורגנות שהוקדשו לסיוע ליהודים. בספטמבר 1942 נוסדה ועדה זמנית לסיוע ליהודים (Tymczasowy Komitet Pomocy Żydom) ביוזמתה של הסופרת הפולנייה זופיה קוסאק-שצ'וצקה, ממשפחת האמנים קוסאק. גוף זה הפך למועצה לסיוע ליהודים (Rada Pomocy Żydom), הידועה בשם הקוד ז'גוטה, עם יוליאן גרובלני בראשו ואירנה סנדלר כראש מחלקת הילדים.
לא ידוע כמה יהודים קיבלו סיוע מז'גוטה, אך בשלב מסוים בשנת 1943 היו תחת טיפולה 2,500 ילדים יהודים בוורשה בלבד. בסוף המלחמה ניסתה סנדלר לאתר את הוריהם אך כמעט כולם נרצחו בטרבלינקה.
יהודים ניצלו בכפרים מרקובה (Markowa) וגלוכוב (Głuchów) שליד לנצוט, גלובנה (Główne), אוזורקוב, בורקובו (Borkowo) שליד שרפץ, דנלובוביצה (Dąlóbowica) ליד אולנוב, אוטבוצק, גלובנה (Głowne) ליד חלם, רודקה (Rudka) שבפרובינציית לובלין, ידלנקה (Jedlanka), מקוסקה (Makoszka), טישמייניצה (Tyśmienica), בויקי (Bójki) באזור פרצ'ב - אוסטרוב לובלסקי, ומטוב (Mętów), ליד גלוסק (Głusk) שבאזור לובלין. משפחות רבות שהסתירו את שכניהן היהודים נרצחו בשל כך.
סיכון
בתקופת כיבוש פולין (1939–1945), הממשל הנאצי הגרמני יצר מאות גטאות מוקפים חומות וגדרות תיל בערים ועיירות מטרופוליניות רבות. פולנים לא-יהודים הושמו בצד הפולני והיהודים הפולנים נדחסו לחלק קטן משטח העיר. ב-15 באוקטובר 1941 הטיל הנס פרנק, מושל הגנרלגוברנמן, עונש מוות על יהודים שעזבו את הגטאות ללא אישור, ועל אלה ש"הציעו מקום מסתור ליהודים אלה". [4] החוק פורסם בכרזות שהופצו בערים הגדולות. עונש מוות הוטל גם על סיוע ליהודים בשטחים פולניים אחרים תחת הכיבוש הגרמני, בלי חוק שגיבה זאת. [5]
כל מי שנתפס מסייע ליהודים בהשגת מזון היה צפוי לעונש מוות.[6] העונש על סיוע ליהודים היה מוות, והוא הוחל על משפחות שלמות. מצילים פולנים היו מודעים לסכנות העומדות בפניהם ובפני משפחותיהם, לא רק מצד הגרמנים הפולשים, אלא גם מצד סחטנים (שמאלצובניקים) בתוך האוכלוסייה המקומית הרב-אתנית והפולקסדויטשה. הנאצים חוקקו חוק שאסר על כל הלא-יהודים לקנות בחנויות יהודיות והעונש המרבי היה מוות.[7]
גונאר פולסון, בעבודתו על תולדות יהודי ורשה בתקופת השואה, הוכיח כי למרות התנאים הקשים בהרבה, תושבי ורשה הפולנים הצליחו לתמוך ולהסתיר את אותו אחוז יהודים כמו תושבי ערים במדינות בטוחות יותר במערב אירופה, שבהן לא היה קיים עונש מוות להצלתם.
מספרים
ההיסטוריונית הפולנית אווה קולומנסקה ציינה שרבים מצבא המולדת הפולני, המעורבים בהצלת היהודים, לא קיבלו את התואר[8] הנס ג. פורת' טען שמספר הפולנים שסייעו ליהודים מוערך בחסר.
האב ג'ון ט. פאבליקובסקי (כומר מהמסדר הסרוויטי משיקגו) [9] ציין כי המספר של מאות אלפי מצילים נראה לו מוגזם.
ראו גם
- סטניסלאבה לשצ'ינסקה, מיילדת פולניה במחנה הריכוז אושוויץ
- השואה בפולין
- מחלוקת על הביטוי "מחנה ההשמדה הפולני"
לקריאה נוספת
- Grądzka-Rejak, Martyna; Namysło, Aleksandra (2022). "Prawodawstwo niemieckie wobec Polaków i Żydów na terenie Generalnego Gubernatorstwa oraz ziem wcielonych do III Rzeszy. Analiza porównawcza" [German legislation towards Poles and Jews in the General Government and the lands incorporated into the Third Reich. Comparative analysis]. In Domański, Tomasz (ed.). Stan badań nad pomocą Żydom na ziemiach polskich pod okupacją niemiecką (בפולנית). Warsaw: Institute of National Remembrance. ISBN 9788382294194. OCLC 1325606240.
קישורים חיצוניים
- חסידי אומות העולם מפולין במוזיאון לתולדות יהודי פולין
- אנה פוריי, ("Saving Jews: Polish Righteous. Those Who Risked Their Lives," בארכיון Wayback Machine (אורכב 06.02.2008)) 2004. רשימת פולנים שהוכרו כ"חסידי אומות העולם" על ידי יד ושם (31 בדצמבר 1999), עם 5,400 אותות, כולל 704 ששילמו בחייהם על הצלת יהודים.
הערות שוליים
- ↑ "Righteous Among the Nations Honored by Yad Vashem".
- ↑ "Names of Righteous by Country | www.yadvashem.org". www.yadvashem.org (באנגלית). נבדק ב-2018-09-29.
- ↑ Węgrzynek, Hanna; Zalewska, Gabriela. "Demografia | Wirtualny Sztetl". sztetl.org.pl. נבדק ב-2023-03-06.
- ↑ Grądzka-Rejak & Namysło 2022, p. 103.
- ↑ Grądzka-Rejak & Namysło 2022, p. 103-104.
- ↑ Antony Polonsky, 'My Brother's Keeper?': Recent Polish Debates on the Holocaust, Routledge, 1990, מסת"ב 0-415-04232-1, Google Print, p.149
- ↑ Iwo Pogonowski, Jews in Poland, Hippocrene, 1998. מסת"ב 0-7818-0604-6. Page 99.
- ↑ Kołomańska, Ewa (2020). "Polskie podziemie niepodległościowe w ratowaniu Żydów na Kielecczyźnie w latach 1939–1945". In Domański, Tomasz; Majcher-Ociesa, Edyta (eds.). Żydzi i wojsko polskie w XIX i XX wieku (PDF). Kielce Warszawa: Instytut Pamięci Narodowej. pp. 234–250. ISBN 978-83-8098-894-1.
- ↑ Margaret Monahan Hogan, ed. (2011). "Remembering the Response of the Catholic Church" (PDF file, direct download 1.36 MB). History 1933 – 1948. What we choose to remember. University of Portland. pp. 85–97. נבדק ב-21 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
חסידי אומות העולם הפולנים42506096Q11722429