חנן בן שת
חנן בן שת היה כהן גדול בבית המקדש השני בירושלים בין השנים 6–15 לספירה.[1] משפחתו, משפחת הכהנים הגדולים מבית חנן, הייתה אחת העשירות והמשפיעות בפרובינקיית יהודה במאה הראשונה לספירה.
אצל יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו מספר בספרו "קדמוניות היהודים": ”על אותו חנן הזקן מספרים, שהיה איש מצליח מאד: שכן היו לו חמישה בנים, וכולם היו כהנים גדולים לאלוקים; הוא עצמו זכה ראשון למשרת-כבוד זו זמן רב מאוד, דבר שלא אירע לשום אחד מהכהנים הגדולים אצלנו”.[2]
בשנת 6 לספירה, מיד לאחר הדחתו של ארכלאוס, האתנארך של יהודה, מונה חנן למשרת הכהונה הגדולה. יוסף בן מתתיהו מספר שהמצביא הרומאי קווירניוס "לקח מיועזר הכהן הגדול, שנחלק עליו העם, את משרת-הכבוד שלו ומינה את חנן בן שת כהן גדול".[3] בכך עברה יהודה לשלטונה הישיר של רומא וחנן היה לכהן הגדול הראשון של הפרובינקיה הרומית יהודה.
בשנת 15 לספירה, הודח חנן ממשרתו. יוסף בן מתתיהו מספר שהנציב הרומי גראטוס "שם קץ לכהונתו של חנן, ומינה את ישמעאל בן פיאבי לכהן גדול".[4] אולם למרות הדחתו מהמשרה הרשמית, הוא נותר אחד האישים המשפיעים ביותר באומה מבחינה חברתית ופוליטית, כשהוא נעזר בחמשת בניו ובחתנו, הכהנים הגדולים: "כעבור זמן לא רב הדיח גם את זה ומינה לכהן גדול את אלעזר בן חנן. כעבור שנה הסיר גם את זה ... לא חלף גם על זה זמן יותר משנה אחת ... ויוסף, הוא כיפא, ירש את מקומו".[4]
משפחת הכהנים הגדולים בני חנן
חמשת הכהנים הגדולים, בניו של חנן: אלעזר (שירת בשנת 15 לספירה),[1] יונתן (36–37 לספירה,[1] נרצח על ידי הסיקריים בזמן כהונתו של חנניה בן נדבאי), תאופילוס (37–41 לספירה),[1] מתתיהו (43 לספירה)[1] וחנן (63 לספירה,[1] עמד לאחר מכן בראש ממשלת המרד הגדול ברומאים ונרצח על ידי הקנאים).
בתו של חנן הייתה אשתו של הכהן הגדול קיפא (שירת בשנים 19–36 לספירה).[1] נכדו של חנן, מתתיהו בן תאופילוס, שירת ככהן גדול בשנים 65–67 לספירה, בזמן פרוץ המרד הגדול ברומאים.
קישורים חיצוניים
- חנן בן שת (Annas), באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- חנן בן שת (Annas), באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 תרגום יעקב נפתלי שמחוני לתולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (יוספוס פלויוס), טבלת "משפחת הכהנים הגדולים בני חנן", מופיעה בספר א, פרק יא, בין פסקאות ו-ז, עמ' 64–65.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה א, סעיף 198.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ב, פסקה א, סעיף 26.
- ^ 4.0 4.1 יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ב, פסקה ב, סעיפים 34–35.
.jpg)
29740734חנן בן שת