חנאג'רה
חֵנֵאגְ'רֶה היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל, בסיני, הנגב ומדבר יהודה.
על פי מפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט בשנת 1931, נמצא כי השתייכו אליו שלושת אלפים ושבע מאות חמישים ושש נפש.
על פי הערכתו של יצחק בן-צבי ב-1937, כלל השבט כארבעת אלפים ארבע מאות שלושים ושתיים נפש.[1]
משפחות השבט הידועות הן: אבו מדין, צואהרה (דואהרה), סֻמירי ונצירה.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יצחק ביילי, רשימות על האוכלוסייה הבדואית ברצועת עזה, באתר סנונית
- ויקטור גרן, פרק ארבעים ושניים, פרק ארבעים ושלוש, תיאור ארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, באתר כותר
- חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות-העולם, כרך 1, חלק 2, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, באתר books.google
הערות שוליים
- ↑ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 174.
- ↑ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 236.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חנאג'רה24821937