חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע
נכון לשנת 2020, 566 בין חללי מערכות ישראל משנת 1914 ואילך הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע (מקל"ן).[1] מתוכם, מספר החללים מאז פרוץ מלחמת העצמאות עומד על 242, מהם 96 שנהרגו במלחמת העצמאות ו-69 שנספו בטביעת הצוללת דקר בים התיכון ב-1968.
חלל שמקום קבורתו לא נודע
הכרזתו של נעדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע היא בסמכותו של הרב הצבאי הראשי, והיא נעשית רק לאחר שהושגו הוכחות חותכות לכך שאכן מדובר בחללים. דוגמה לכך היא נעדרי קרב סולטאן יעקב, שנערך ב-10 ביוני 1982, עם תחילתה של מלחמת שלום הגליל, ולא הוכרזו כחללים גם יותר משלושים וחמש שנה לאחר מכן.
עם חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע החל מימי טרום הקמת המדינה נמנים:
- כ"ג יורדי הסירה, שנספו ב-1941
- 139 חיילים ארץ ישראלים שנספו בטביעת האונייה ארינפורה ב-1943
- 16 נעדרים בעקבות הטבעתה של המשחתת "אח"י אילת"
- 69 נעדרי הצוללת דקר
- נעדרים במלחמות ישראל, בפעילות מבצעית ובאימונים של צה"ל
- אורון שאול, שנהרג בקרב שג'אעיה הוכרז כנעדר. ארגון חמאס טען כי החייל הנעדר נמצא בידיו אולם לא הציג לכך הוכחות חד-משמעיות. ב-25 ביולי 2014 קבע צה"ל שאורון שאול הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.[2]
יום ז' באדר נקבע על ידי הרבנות הצבאית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. יום זה נקבע דווקא בתאריך ז' באדר מכיוון שמשה נפטר ביום זה ומקום קבורתו, כמקום חללי צה"ל המוזכרים ביום זה, אינו ידוע.
בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים הוקמה בסמוך לרחבת הטקסים של בית הקברות חלקה ובה הוצבו מצבות זיכרון אישיות, המהוות מעין קבר לנופלים שלא נמצאו. מדי שנה בז' באדר נערך שם טקס אזכרה ממלכתי לחללים אלה. בשנת 2004 נחנך במקום אתר זיכרון חדש - "גן הנעדרים". מצוי בו כותל זיכרון הנושא את שמותיהם של 566 חללים, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה משנת 1914 ואילך. בסמוך מוצבות מצבות הזיכרון האישיות, שנערכו מחדש. בסמוך לגן הנעדרים נמצאת אנדרטת הצוללת אח"י דקר והאנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה.
איתור קברי החללים
צה"ל רואה חובה מוסרית לנסות ולאתר את מקום קבורתם של החללים ולהביאם לקבר ישראל. צוותי חקירה מטעם אית"ן פועלים לאיתור החללים והבאתם לקבר ישראל, גם עשרות שנים לאחר נפילתם. במקרה של חללי מלחמת העצמאות, במקרים רבים מתגלה שהחלל נקבר כאלמוני, או שנקבר בקבר אחים ושמו לא צוין, עקב טעויות ובלבול שהיו אופייניים לתקופה (השלישות לא הייתה מסודרת, חיילים חדורי שליחות שלא התקבלו לתפקיד לוחמה הצטרפו ליחידות לוחמות בשטח על דעת עצמם, להרבה חיילים לא היו קרובים בארץ והם עברתו את שמם לשם שאיש ממשפחתם לא הכיר וכיוצא בזה).
במספר לא מועט של מקרים אותרו קבריהם של חיילים שעברו שנים רבות מאז מותם. דוגמאות לכך הן:
- 12 הרוגים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות שנמצאו אחרי יותר מ-50 שנה.
- ארבעה חללים ממלחמת יום הכיפורים, שגופותיהם אותרו בסיני ובמצרים בשנים 1982-1999
- ב-2007 אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב בתל א-ריש (תל גיבורים) במבצע חמץ במלחמת העצמאות.
- בשנת 2013, הכתובת על מצבת קבר, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוסבה מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן", אחרי שהובהר כי לא היה חייל בשם מיר. הטעות נבעה מכך שמילותיו האחרונות, של נעדר צה"ל ממלחמת העצמאות, יוצא מרוקו דובר יידיש, היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").[3] זהותו של מאמאן הובהרה על ידי מיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם דם האח היחיד, מבין עשרת אחיו, שנותר בחיים.[4]
- במאי 2018 כשבעים שנה לאחר שנפלה במלחמת העצמאות הוכרז על מקום קבורתה של טוראי ליבקה שפר, שנפלה במהלך ההסתערות המצרית על הקיבוץ יד מרדכי בעת ששימשה כמקשרת בין עמדות צה"ל בקיבוץ ונפגעה במהלך חילוץ פצוע יחד עם חבר הקיבוץ, טוראי יצחק רובינשטיין, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. שפר הייתה חללת צה"ל היחידה שלא נודע מקום קבורתה.[5][6]
- בנובמבר 2018 הודיע דובר צה"ל על מציאת שרידי גופתו של סגן יקיר נווה, שנספה בהתרסקות מטוס חיל האוויר בעת טיסת הדרכה 56 שנים קודם לכן, ב-1962. שרידי הגופה נמצאו בין שברי המטוס בכנרת בעזרת טכנלוגיות חדישות.[7]
- באפריל 2019 הובאה לישראל גופתו של זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, 37 שנים לאחר שנהרג.
החללים ממלחמת העצמאות ואילך
חללי מלחמת העצמאות
- ערך מורחב – נעדרי מלחמת העצמאות
בתום מלחמת העצמאות עמד מספרם של חללי צה"ל שלא נודע מקום קבורתם על מאות רבות. פעולות נרחבות לאיסוף חללים משדות הקרב שנערכו בשנים 1949-1953 הקטינו את מספרם עד לכ-150. לאחר כארבעים שנות הפסקה חודשה בשנות התשעים החקירה אודות מקומות קבורתם, אשר הביאה לצמצום מספרם בכשליש. נכון לשנת 2020 טרם נודע מקום קבורתם של 96 חללים. בבתי הקברות הצבאיים בישראל מצויים 17 קברי אלמונים ממלחמה זו.
החללים 1950–1956
17 חללים:
שם | גיל | חיל | פרטים | תאריך |
---|---|---|---|---|
טוראי יוסף פלדשטיין | 21 | חיל הים | נספה בטביעת אוניית הסוחר מסדה ליד חופי איטליה | 28 במרץ 1950 |
טוראי אריה ביננפלד | 18 | חיל הים | יצא לשיט בסירת גומי מחוף מחנה עתלית ונעלם בים | 1 באפריל 1950 |
טוראי יעקב אבזץ | 21 | נח"ל | אחד משמונה שנספו בהתרסקות מטוס סיור בחוף הים התיכון ליד רצועת עזה. גופות שבעת הנספים האחרים נמצאו וזוהו | 18 בדצמבר 1950 |
יוסף בצרי |
29 | אזרחים | הוצאו להורג בעיראק לאחר שהורשעו בחבלה ובריגול | 21 בינואר 1952 |
שלום צאלח | 29 | |||
רב-טוראי אברהם בן פורת | 18 | חיל הים | שבעה חניכי קורס שהפליגו בסירת מפרש לאימון בים התיכון ונעלמו | 23 בנובמבר 1952 |
רב-טוראי יעקב ברודשטיין | 20 | |||
רב-טוראי שמואל גרבר | 25 | |||
רב-טוראי ראובן דגני | 20 | |||
רב-טוראי עמרם סעדון | 22 | |||
טוראי ראשון יצחק פרושוביץ | 25 | |||
רב-טוראי יעקב שחר | 19 | |||
סגן משנה זבולון בראון | 23 | חיל התותחנים | נעלם ככל הנראה לאחר שנרצח על ידי מסתננים ליד בסיסו בבית גוברין | 23 בינואר 1953 |
סגן אוריאל אשל | 20 | חיל האוויר | טייסי מטוס מוסקיטו שמטוסם אבד בשעת אימון לילה מעל הים התיכון ממערב לחיפה | 6 באוגוסט 1953 |
סגן עודד שתיל | 21 | |||
טוראי בצלאל בכר | 20 | חיל הים | נעלם לאחר שיצא לבדוק סירת דיג בים ליד קיסריה | 11 בינואר 1954 |
טוראי יעקב מיגובסקי | 21 | נח"ל | נחטף ליד קיבוץ גונן על ידי חיילים סורים. לאחר שנים התברר מחומר מודיעיני כי נרצח | 18 באוקטובר 1955 |
החללים במלחמת סיני
שלושה חללים:
שם | גיל | חיל | פרטים | תאריך |
---|---|---|---|---|
טוראי עבד שמעון | 25 | גייסות השריון | חייל חרמ"ש, נעדר לאחר התקפת חטיבה 37 על אום כתף בסיני | 31 באוקטובר 1956 |
טוראי שלום אטיה | 19 | נח"ל | נעדר לאחר קרב חטיבת הצנחנים במעבר המיתלה בסיני | 31 באוקטובר 1956 |
טוראי יעקב מזרחי | 34 | גייסות השריון | נעדר לאחר קרב חטיבה 7 ליד אבו עגילה בסיני | 1 בנובמבר 1956 |
החללים 1956–1967
שבעה חללים:
שם | גיל | חיל | פרטים | תאריך |
---|---|---|---|---|
סגן משנה מוחמד סייד אחמד | 36 | חיל הרגלים | דרוזי, שירת ביחידה מיוחדת ונעדר לאחר פעולה | 28 בנובמבר 1956 |
סגן משנה אביהו מושקוביץ | 21 | חיל האוויר | טייס מטוס מטאור שהתרסק בים מול חיפה במהלך טיסת אימונים | 8 בפברואר 1957 |
סגן משנה יאיר חטיבה | 20 | חיל האוויר | פרח טיס שמטוס ההרווארד שבו טס התרסק בים התיכון מול עתלית | 15 בפברואר 1960 |
חיים צרפתי | 28 | חיל המודיעין | סוכן המוסד. נספה בטביעת ספינת העולים אגוז מול חופי מרוקו | 11 בינואר 1961 |
רב-טוראי יעקב דביר ריבקינד | 19 | חיל הרגלים | חייל חטיבת גולני. נעדר לאחר מבצע סנונית ממזרח לכנרת | 16 במרץ 1962 |
אלי כהן | 40 | המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | סוכן המוסד בסוריה. נתפס והוצא להורג | 18 במאי 1965 |
רב-טוראי גרשון בן יהודה (גלקופף) | 19 | חיל הים | אחד משני אנשי צוות הצוללת אח"י לויתן שנפלו לים האירי וטבעו. גופת החלל האחר, סמל יעקב תמיר, נמצאה | 27 במאי 1967 |
החללים במלחמת ששת הימים
ארבעה חללים:
שם | גיל | חיל | פרטים | תאריך |
---|---|---|---|---|
סרן דן אראל אנג'ל | 22 | חיל האוויר | טייס מטוס סופר מיסטר, שהופל במהלך תקיפת שדה תעופה במצרים | 5 ביוני 1967 |
סרן אלכסנדר ערמון | 26 | חיל האוויר | טייס מטוס סופר מיסטר, שהופל בקרב אוויר לאחר תקיפת שדה תעופה במצרים | 5 ביוני 1967 |
רב-סרן בנימין רומח (ארמן) | 25 | חיל האוויר | טייס מטוס מיראז' שהופל בדרכו לגיחת תקיפה בחזית סיני | 8 ביוני 1967 |
רב-טוראי אבנר יחזקאלי | 20 | חיל הרגלים | צנחן, נעדר בעת שגדוד שריון 19 מחטיבה 60 שאליו הסתפח היה בחניון לילה בקרבת ביר גפגפה בסיני. והותקף על ידי כוח מצרי. הפגז הראשון שירו המצרים פגע במשאית תחמושת שהתפוצצה, ואבנר עליה. | 8 ביוני 1967 |
החללים 1967–1973
93 חללים:
שם | גיל | חיל | פרטים | תאריך |
---|---|---|---|---|
סמל צבי אורן | 20 | חיל הים | 16 נעדרים מאנשי צוות המשחתת אילת, שטובעה מול חופי סיני. באסון נספו בסך הכל 47 אנשי צוות. מספר גופות וחלקי גופות שלא זוהו נטמנו בקבר אחים בבית הקברות הצבאי בחיפה | 21 באוקטובר 1967 |
רב-סרן יהודה בן בסט | 29 | |||
רב-סמל ראשון רפאל בן עמי | 31 | |||
רב-סמל יגאל כהן | 34 | |||
סמל ראשון מנחם כהן | 22 | |||
סמל ראשון אורי מנחם | 21 | |||
רב-סמל יהודה מרקוביץ' | 26 | |||
רב-סמל ראשון אליהו נאור | 33 | |||
סמל רמי נאוארו | 33 | |||
סמל ראשון רחמים (רמי) סבן | 22 | |||
טוראי חיים סגל | 19 | |||
רב-טוראי צדוק עורקבי | 20 | |||
רב-טוראי אברהם פרידמן | 19 | |||
רב-טוראי שמואל צלניק | 20 | |||
רב-טוראי נתן קליין | 20 | |||
סמל אריה קלנברג | 25 | |||
רב-סרן יצחק ארצי | 28 | חיל האוויר | טייס ונווט של מטוס ווטור שהתרסק במימי מפרץ סואץ | 1 בדצמבר 1967 |
סרן אלחנן רייזנר | 24 | |||
69 אנשי צוות הצוללת דקר |
בני 19 עד 42 |
חיל הים | הצוללת דקר טבעה בים התיכון על כל אנשי צוותה בדרכה מבריטניה לישראל | 25 בינואר 1968 |
סמל ישראל ארליכמן | 20 | גייסות השריון | אנשי צוות של טנק שנפגע במהלך פעולת כראמה ונותר בשטח הלחימה | 21 במרץ 1968 |
סמל משה טקץ' | 21 | |||
סמל ג'ורג' גודל | 20 | חיל הים | איש צוות המשחתת יפו שנפל למימי הים התיכון | 21 באוקטובר 1968 |
טוראי חיים יגר | 19 | חיל הים | נעלם מספר חודשים לאחר גיוסו לחיל הים | 13 באוגוסט 1969 |
רב-סרן חגי רונן | 31 | חיל האוויר | טייס מטוס סקייהוק, שנעלם במימי מפרץ סואץ לאחר שנפגע באש נ"מ במהלך הפצצת יעד במצרים | 9 בספטמבר 1969 |
סגן אהרן-נעם ארנון | 22 | חיל האוויר | טייס מטוס פנטום. צנח ממטוסו לאחר התנגשות בינו לבין מטוס אחר במהלך אימון ממערב לאשדוד ונעלם בים התיכון | 23 ביוני 1972 |
החללים במלחמת יום הכיפורים
- ערך מורחב – נעדרי מלחמת יום הכיפורים
במהלך מלחמת יום הכיפורים ואחריה עמד צה"ל בפני תופעה של חיילים נעדרים בהיקף שכמוהו לא נראה מלחמת העצמאות. בשיאו עמד מספר הנעדרים על כאלף, אך פעולות חקירה ואיתור מקיפות הורידו את מספרם עד אפריל 1974 ל-110. פעולות החיפוש אחרי הנעדרים נמשכו שנים רבות לאחר המלחמה. נכון לשנת 2020 טרם נודע מקום הימצאם של 16 חיילים.
החללים 1973–2020
שבעה חללים:
שם | גיל | חיל | פרטים | תאריך |
---|---|---|---|---|
סמל ראשון עמיאל שנון | 20 | חיל הים | איש הקומנדו הימי. יצא לטיול ונעלם במהלך צלילה בדרום סיני | 4 באוקטובר 1975 |
רב-טוראי ידידיה יצחק | 19 | חיל הים | נעלם במהלך הפלגה של נחתת טנקים במצרי טיראן | 18 באוגוסט 1976 |
רב-סרן דן וייס | 22 | חיל האוויר | טייס מטוס פנטום. נעדר לאחר התנגשות מטוסו במטוס שני במהלך אימון ממערב לחיפה | 20 בינואר 1981 |
רב-סרן עמירם קלכמן | 34 | חיל האוויר | טייס מטוס כפיר. נטש את מטוסו בעקבות תקלה במהלך אימון מעל הים התיכון ונעלם | 7 ביולי 1981 |
טוראי עופר סולומון | 20 | חיל הים | איש צוות ספינת דבור. נפל לים במהלך שיט בקרבת רצועת עזה ונעלם | 5 בינואר 1984 |
סרן ערן גרביה | 23 | חיל הים | קצין סיור מוטס. היה בין שלושה שנספו בהתרסקות מסוק דולפין במהלך אימון לילה ממערב לחיפה. גופות שני טייסי המסוק נמצאו | 16 בספטמבר 1996 |
סמל ראשון אורון שאול | 21 | חיל הרגלים | חייל חטיבת גולני. נעדר לאחר שנגמ"ש שבו נמצא נפגע בעזה במהלך מבצע צוק איתן | 20 ביולי 2014 |
קישורים חיצוניים
- אודות ענף אית"ן, באתר צה"ל, 6 מאי 2020
- ז באדר - אליפלט החייל האלמוני
הערות שוליים
- ^ אתר הענף לאיתור נעדרים - ראו אית"ן (הקישור אינו פעיל, 22 ביולי 2021)
- ^ אלי לוי, החייל אורון שאול הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע, באתר של "רשת 13", 25 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ חן קוטס-בר, לאחר 65 שנים, נחשפה האמת מאחורי הקבר בהר הרצל, באתר nrg, 1 במאי 2013
- ^ חן קוטס-בר, המעגל נסגר: טקס גילוי מצבה לחייל שנהרג לפני 65 שנה, באתר nrg, 6 ביוני 2013
- ^ יואב זיתון, הקבורה השגויה בגלל טעות בזיהוי: כך פוענחה התעלומה מ-48', באתר ynet, 7 במאי 2018
- ^ עופר אדרת, אחרי 70 שנה: אותר קברה של הנופלת היחידה שמקום קבורתה לא נודע, באתר הארץ, 6 במאי 2018
- ^ יואב זיתון, אותרה גופת טייס חיל האוויר שנספה בהתרסקות לפני 56 שנים, באתר ynet, 6 בנובמבר 2018
34567914חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע