חלבלוב קעור
 חלבלוב קעור
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | חלבלוביים |
| סוג: | חלבלוב |
| תת־סוג: | Euphorbia sect. Poinsettia |
| מין: | חלבלוב קעור |
| שם מדעי | |
 Euphorbia heterophylla
| |
חֲלַבְלוּב קָעוּר (שם מדעי: Euphorbia heterophylla, שם נרדף: Euphorbia geniculata) הוא צמח עשבוני חד-שנתי, שאינו בשרני ואינו קוצני, ממשפחת החלבלוביים. מוצאו באזורים טרופיים עונתיים-יבשים, והוא התאזרח באפריקה, בדרום-מזרח אסיה ובאזורים נוספים[1]. אף על פי שמגדירים ישראליים מציינים את הימצאותו, אין ודאות שמין זה – המתאפיין בבלוטה אחת בכוסית – אכן חדר לישראל. כך או כך, הוא נחשב לנדיר בישראל[2].
התפוצה בעולם ובישראל
תחום תפוצתו הטבעי של חלבלוב קעור הוא באמריקה הטרופית והסובטרופית, שם הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים עונתיים יבשים. תחום זה משתרע מהאיים הבהאמיים ומדרום מקסיקו, דרך מרבית מדינות מרכז אמריקה, ועד דרום ברזיל, פרגוואי וצפון-מערב ארגנטינה. בקולומביה הוא תועד בגבהים שבין 80 ועד 2000 מטרים מעל פני הים[1].
המין התפשט גם מעבר לתחום תפוצתו הטבעי, והפך לצמח נפוץ במקומות רבים נוספים: בדרום-מזרח ארצות הברית (לרבות אלבמה, פלורידה, טקסס, קליפורניה, ניו מקסיקו, לואיזיאנה ומיסיסיפי), באיים רבים באוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי, באפריקה הטרופית והיבשה (למשל בניגריה, אתיופיה, גאנה, מוזמביק וזימבבואה), וכן בדרום ובמזרח אסיה – מהודו, בנגלדש ואיי אנדימן ועד דרום-מזרח סין, תאילנד, טייוואן וחצי האי ערב.
תפוצתו הרחבה של המין באזורים טרופיים נוספים מחוץ לאמריקה נובעת ככל הנראה מהפצה לא מכוונת על ידי האדם – למשל דרך תערובות זרעים, שינוע תוצרת חקלאית, והידבקות זרעים לבגדים או לכלי עבודה חקלאיים.
לפי מקורות ישראליים (כגון "המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל"), חלבלוב קעור נאסף לראשונה בישראל בשנת 1941. על פי דיווחים אלה, הוא גדל באזורי אקלים ים-תיכוני ובבתות ספר, ומופיע גם בגינות, משתלות ושדות שלחין, לעיתים לאורך דרכים. באזורי תפוצה אלה הוא נחשב נפוץ בחוף הכרמל, נדיר בדרום מישור החוף ובהרי יהודה, ונדיר מאוד בגולן, בבקעת החולה, בקעת כנרות, בכרמל, בעמק יזרעאל, בשומרון, בערבות הירדן ובשפלה.
עם זאת, לפי אתר POWO, ייתכן שדיווחים אלה מבוססים על זיהוי שגוי, שכן זיהוי מינים בסקציה Poinsettia מחוץ לאמריקה קשה מאוד. מינים קרובים כגון Euphorbia prostrata (חלבלוב פושט) או Euphorbia geniculata דומים לו במידה רבה ולעיתים נקראים בטעות באותו שם. לפיכך, אין ודאות שמין זה אכן התבסס בישראל, ויש להסתייג מן האזכורים עד שיושגו תיעודים מאומתים.
בית גידול
חלבלוב קעור מופיע לעיתים באוכלוסיות מרובות פרטים, ולעיתים אף יוצר ריכוזים צפופים ומשגשג בקרקעות מופרות, לחות או מנוקזות. בבתי גידול טבעיים הוא נפוץ בעיקר בשיחיות סובטרופיות וטרופיות יבשות, כגון סוואנות, חורש פתוח, שיחיות ואזורים ביצתיים. תחום הרום שבו תועד נע בין פני הים ועד לרום של כ־3000 מטר. למשל, באפריקה הטרופית הוא נפוץ ברום של 375 מטר, ואילו בקולומביה נמצא גם ברום של עד 2000 מטר.
לצד בתי הגידול הטבעיים, חלבלוב קעור נפוץ במיוחד בסביבות מופרות על ידי פעילות אנושית. זהו מין רודרלי מובהק, הנפוץ בעשבייה של שולי דרכים, גינות, משתלות, שדות שלחין ושטחים פתוחים בתחומי יישוב, ונחשב לעשב רע הפוגע בגידולים חקלאיים. נוסף על כך, הוא מתבסס באתרים שעברו פגיעה חמורה בכיסוי היער הטבעי, כגון שדות מעובדים ואזורים עירוניים.
סיווג טקסונומי
חלבלוב קעור (Euphorbia heterophylla) שייך לסקציה (תת-סוג) Euphorbia sect. Poinsettia. מאפייניה הייחודיים של סקציה פוינסֶטיה הם:
- מספר הבלוטות בכוסית – בכל כוסית מצויות 1 עד 3 בלוטות בלבד, בניגוד לסקציות אחרות שבהן לרוב יש 4 עד 5 בלוטות.
- מבנה הבלוטות – הבלוטות קעורות, ויכולות להיות רדודות או עמוקות.
- יותרות הבלוטות (appendages) – לבלוטות אין יותרות דמויות כותרת (petaloid), בשונה ממינים אחרים שבהם יותרות אלו בולטות ודומות לעלי כותרת.
מבנה התפרחת בסקציה פוינסֶטיה
לפני הצגת אופי הסידור בסקציה פוינסֶטיה נקדים ונאמר שהתפרחות המאפיינות את הסוג חלבלוב והן תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת (Cyme) בה הגבעול הראשוני מסתיים בפרח ומתחת לפרח זה צומח ציר אחד או אחדים (סעיפי משנה) וגם הללו מסתיימים בפרח אחד, שמתחתיהם שוב סעיפי משנה או פרחים חדשים וחוזר חלילה. תפרחות מסוג זה נבדלות לפי מספר סעיפי המשנה המתפתחים מתחת לפרח המסיים את הציר הראשוני: סעיף אחד (חד-בדית), שניים (דו-בדית), או יותר (רב-בדית).
סידור הכוסיות בסקציה פוינסֶטיה הן בתפרחות מסוימות ערוכות בקצות הענפים, והסתעפותן יכולות להיות חד-בדית (monochasia), דו-בדית (dichasia) או תפרחת רב-בדית צפופה (pleiochasia) עם סעיפי משנה אחד עד שלושה. אף שבמובן המורפולוגי מדובר בתפרחת רב-בדית, הרי שבסקציה פוינסֶטיה היא עשויה להצטמצם בפועל למספר מועט של סעיפי משנה - פחות משלוש. בשל קיצור הפרקים והסתעפות דחוסה, מתקבל מראה צפוף המזכיר סוכך או פרח מורכב, ולעיתים קשה להבחין במבנה ההסתעפות הרב-בדית המקורית.
כל אחד מסעיפי המשנה בתפרחת הרב-בדית עשוי כשלעצמו להיות בלתי מסתעף, או להסתעף במעט, באחד או יותר מהמפרקים העוקבים, ללא דילוג על מפרק – ואז תהיה ההסתעפות הבאה דו-בדית בלבד תהייה לא חד-בדית ולא רב-בדית.
החפים שמתחת לסעיפי התפרחת הרב-בדית ערוכים בזוגות נגדיים או בדורים, לרוב ירוקים לגמרי או ירקרקים-בהירים, לבנבנים, ורדרדים או אדמדמים בבסיסם; לעיתים רחוקות לבנים, ורודים או אדומים לגמרי. צורתם וגודלם דומים לאלו של העלים העליונים – או שונים מהם באופן מובהק.
החפים שמתחת לתפרחות הדו-בדית והחפים המלווים את הכוסיות ערוכים בזוגות נגדיים (אבל לא דוריים) ושונים באופן מובהק מהעלים העליונים.
לעיתים נדירות מופיעים סעיפים של תפרחות מחיק העלים העליונים, ולא בקצות הענפים. במקרים אלו, הם ערוכים לסירוגין ואינם נושאים חפים ערוכים בדור[3].
מורפולוגיה
צמח עשבוני חד-שנתי בעל שורש שיפודי.
הגבעולים עבים, זקופים או נטויים כלפי מעלה, באורך 20 עד 100 ס"מ, ומכוסים בדלילות בשערות רכות, קצרות עד ארוכות. הענפים הצדדיים בדרך כלל ישרים למדי.
העלים לרוב מסורגים, ולעיתים רחוקות נגדיים בבסיס הגבעול. לעומתם, עלי התפרחת לרוב נגדיים או ערוכים בדורים. העלים פשוטים, שוליהם תמימים או משוננים. אורכם 3 עד 8 ס"מ ורוחבם 1.5 עד 3 ס"מ.
הפטוטרת מכוסה שערות שאורכן עשוי להגיע עד 5 מ"מ. העלים חסרי לוואים של ממש, אך במקומם ניכרות בלוטות זעירות מאוד דמויות מרצע או אזמל.
טרף העלה משתנה מאוד בצורתו, אף באותו פרט: החל מדמוי אזמל צר, דרך צורות אליפטיות, ועד לעלי ביצה הפוכה רחבים. לעיתים הטרף בעל ארבע אונות ונדמה בצורתו לכינור. אורכם של העלים נע בין 3 ל־20 ס"מ ורוחבם בין 2 ל־14 ס"מ. בסיס הטרף מחודד, וקודקודו חד עד קהה. שפת הטרף לרוב שטוחה ומעוטרת בשיניים עדינות, לעיתים נושאות בלוטות. הטרף מכוסה שערות קצרות ונוקשות, במיוחד בצדו העליון; צדו התחתון נושא שערות מהודקות בדלילות. העירוק מנוצה, והעורק הראשי בולט. במערב אפריקה הטרופית דווח על שונות בצבע העלים העליונים ועלי החפים: הם עשויים להיות ירוקים לגמרי, ירוקים עם כתמים לבנבנים בבסיס, או בגוון סגלגל לאורך הפטוטרת, העורקים והשוליים.
מבנה התפרחת: בקצות הענפים מצויה לרוב תפרחת מסוימת בעלת מבנה רב-בדית פוטנציאלי, אך בפועל היא כוללת לרוב הסתעפות של שני סעיפי משנה בלבד ולא שלושה – ולעיתים התפרחת המסוימת הזאת הופכת מקובצת ודחוסה עם אחד או שני ענפי משנה בלבד. בשל הדחיסות הרבה, מתקבל מראה צפוף שמקשה על זיהוי מבנה ההסתעפות. מספר החפים שמתחת להסתעפות הרב-בדית הוא 2 עד 4 שערוכים ערוכים לרוב בדור, ירוקים לגמרי או ירקרקים-בהירים בבסיסם, ודומים בצורתם ובגודלם לעלים העליונים. החפים המלווים את ההסתעפויות הדו-בדיות מצומצמים מאוד, ולעיתים נדירות חסרים לגמרי במקבצים צפופים במיוחד[4].
מבנה הכוסית: כמו בכל מיני הסוג חלבלוב, התפרחת הקרויה כוֹסִית (cyathium) מדמה פרח בודד, אך למעשה מדובר בתפרחת ייחודית במינה, המורכבת ממספר פרחים זכריים ומפרח נקבי יחיד. מראֶה הכוסית מזכיר פרח עם אבקנים המקיפים עמוד שחלה, אולם זוהי תפרחת מורכבת המורכבת מהפרטים הבאים:
במרכז הכוסית מצוי פרח נקבי אחד הנישא על עוקץ ארוך, ומתחתיו חפים מאוחים היוצרים מעטפת דמוית גביע. בחיקו של כל חפה מצויה קבוצת פרחים זכריים. כל פרח זכרי מורכב מאבקן יחיד שזירו נחלק לשני קטעים על ידי מפרק: הקטע העליון מהווה את הזיר האמיתי, והקטע התחתון הוא עוקץ הפרח הזכרי. בבסיס האבקן מצוי חָפֶה, פשוט או מצויץ. הפרחים הזכריים חסרים עלי גביע, עלי כותרת, צופנים ואינם נושאים שרידים של איבר רבייה נקבי עקר. בין כל שני חפים בכוסית נמצאת בלוטת צוף אחת. בכוסית של חלבלוב קעור מצויה בלוטה אחת בלבד. השחלה מורכבת משלושה עלי שחלה מאוחים, שלוש מגורות עם ביצית אחת תלויה בכל מגורה, ושלושה עמודי שחלה. כל עמוד שחלה מפוצל לשתי אונות צלקת. בין כל שני חפים בכוסית נמצאת בלוטת צוף אחת. בכוסית של חלבלוב קעור מצויה בלוטה אחת בלבד.
הכוסית נישאת על עוקץ באורך 0.9 עד 1.5 מ"מ. מעטפת הכוס לרוב דמוית פעמון, לעיתים כמעט חצי-כדור, קירחת, באורך 1.5 עד 1.9 וברוחב 1.2 עד 1.8 מ"מ. אונות המעטפת מחולקות למספר אונות סרגליות צרות וחלקות. בלוטה אחת, ירקרקה-צהבהבה, נישאת על עוקץ קצר, צורתה אלה, באורך 1 עד 1.4 על 1 עד 1.2 מ"מ, פתח הבלוטה עגול (ולעיתים שטוח בשל לחץ), לבלוטה פתח עגול מוקף בשפה טבעתית וקרחת. יותרות החפים חסרים.
הפרחים הזכריים, 8 עד 15 ערוכים במעגל סביב הפרח הנקבי שבמרכז הכוסית.
הפרחים נקביים בעלי שחלה קירחת או מכוסה פלומה עדינה; עמודי השחלה באורך 0.8 עד 1.3 מ"מ, מפוצלים לשתי אונות ממחצית אורכם ועד כמעט מלוא אורכם.
הפרי הלקט יבש, המורכב משלוש פרודות חד-זרעיות ופתיחתו מאוחרת התפרקותו, מתחילה בהפרדות הפרודות מעמוד מרכזי על ידי פְּתִיחָה חוֹצַת חַיִץ (septicidal) ואחר כך פיזור הזרעים היא כל מגורה נפתחת על ידי פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) לפיזור הזרעים. ראו הסבר מפורט בפרק "המאפיינים המבדלים ממשפחות אחרות" בערך חלבלוביים.
הפרי הוא הלקט בן שלוש מגורות, דמוי ביצה רחבה, באורך 2.8 עד 3.8 מ"מ וברוחב 4 עד 5.3 מ"מ. לרוב הוא קירח לחלוטין, ולעיתים נדירות מכוסה פלומה קצרה ודלילה. פניו חסרי שיכים, יבלות או גבשושיות. כל מגורה מכילה זרע יחיד, ובשעת ההבשלה מתבקעות המגורות ומתנתקות מן העמוד המרכזי (columella), אשר נותר זקוף וניכר גם לאחר הפתיחה. אורכו של העמוד המרכזי 2.1 עד 2.8 מ"מ. ההלקט נפתח בהתבקעות אלימה לשלוש פרודות (mericarps) נפרדות – תהליך האופייני לרוב מיני הסוג חלבלוב, ולמשפחת החלבלוביים בכלל.
הזרעים חומים-אפרפרים עד אפורים, דמויי משולש רחב בעלי שלוש צלעות וחתך זוויתי. אורכם 2.4 עד 2.8 מ"מ, ורוחבם 1.9 עד 2.4 מ"מ. גב הזרע מעוצב כרכס חד מאוד, ולאורכו שתי שורות של גבשושיות עגולות. הקרונקולה זעירה, בקוטר של כ־0.1 מ"מ.
המספר הכרומוזומלי הדיפלואידי: 2n = 28.
קישורים חיצוניים
- חלבלוב קעור, באתר ITIS (באנגלית)
- חלבלוב קעור, באתר NCBI (באנגלית)
- חלבלוב קעור, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- חלבלוב קעור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חלבלוב קעור, באתר צמחיית ישראל ברשת
- חלבלוב קעור, באתר Tropicos (באנגלית)
- חלבלוב קעור, באתר GBIF (באנגלית)
- חלבלוב קעור, באתר The Plant List (באנגלית)
- חלבלוב קעור, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Euphorbia heterophylla L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ חלבלוב קעור, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ Euphorbia sect. Poinsettia, Flora of North America
- ↑ Euphorbia heterophylla, Flora of North America
חלבלוב קעור41585630Q3060418