חי (סמל)

חי הוא סמל בעל חשיבות בולטת בתרבות היהודית המודרנית; האותיות העבריות של המילה משמשות לעיתים קרובות כסמל ויזואלי.
היסטוריה
לפי "הפורוורד", השימוש בו כקמע מקורו במזרח אירופה של המאה ה-18.[1] חי כסמל חוזר לספרד של ימי הביניים. אותיות כסמלים בתרבות היהודית חוזרים לשורשים היהודיים הקדומים ביותר, התלמוד קובע שהעולם נברא מאותיות עבריות היוצרות פסוקי תורה. בקבלה של ימי הביניים, חי הוא ההאצלה הנמוכה ביותר (הקרוב ביותר למישור הפיזי) של הא-ל.
לדברי הרב היווני מהמאה ה-16, רבי שלמה הכהן סולוניקי, בפירושו לזוהר, חי כסמל קשור בטקסטים הקבלה לתכונת הא-ל של 'רצון', או מוטיבציה, מוזה. מספר קשור של רצון הוא 60, שזו הרמה המינימלית של הרצון האלוקי.
שני שמות יהודיים נפוצים בשימוש מאז ימי התלמוד, מבוססים על סמל זה, חיה נקבה, חיים זכר.[2][3] שם פחות נפוץ הוא חי, לזכר. למשל חי אדיב או חי דוידוב.
בלשנות
המילה מורכבת משתי אותיות של האלפבית העברי - ח' ו-י', היוצרים את המילה "חי". האיות הנפוץ ביותר בכתב הלטיני הוא "Chai", אך המילה מאויתת מדי פעם גם "Hai". בעברית, המילה נגזרת כיחיד של המילה "חיים".
גימטריה
היו הרהורים נומרולוגיים מיסטיים שונים לגבי העובדה שלפי שיטת הגימטריה האותיות העבריות של "חי" מסתכמות ב-18 ("ל"ו צדיקים" וכו'). למספר 18 יש חשיבות רבה ביהדות, והוא מופיע בתפילת העמידה, המכונה גם "תפילת שמונה-עשרה", על שם 18 הברכות המקוריות המרכיבות אותה. למרות זאת, כיום יש בתפילה 19 ברכות, לאחר שנוספה ברכת "ולמלשינים אל תהי תקווה" בתקופה מאוחרת בעקבות רדיפות יהודים על ידי כתות דתיות תועות בתקופת בית שני. המהר"ל מפראג מסביר כי המספר 18 קשור לתכונת הרחמים האלוקית, ולכן 18 הברכות עוסקות בבקשות של חסד ורחמים. מסיבה זו, 18 הוא מספר בעל משמעות רוחנית ביהדות. יהודים רבים נותנים מתנות כסף בכפולות של 18.[4]
בתרבות היהודית
מתן וקבלת מתנות בכפולות של 18 נהוג ביהדות. זה נתפס כסימן חיובי לחיים ארוכים. זה גם נתפס לעיתים קרובות כמעשה צדקה ומצווה לנהוג במנהג היהודי ותיק של לתת, לתמוך או לתרום לאחרים בנתחים של 18. מנהגי הענקת מתנות אלו בדרך כלל חופפים לאירועים לחגוג, להנציח או לזכור את יקיריהם. תרגול זה נפוץ גם בכל אירועי מחזור החיים. חלק מהאירועים הללו כוללים חתונות, בר מצווה, ואפילו בעת מתן תרומות כבוד. אחרים נעים בין טקסי חניכה להודעות לידה וביטויי תנחומים. פעולות אלו מייצגות את המתנה הרוחנית של "חיים".[5]
הסמל נמצא לעיתים קרובות כתוב על מזוזות, מצבות, ואף עונדים אותו כתליון על הצוואר, בדומה לסמלים יהודיים אחרים, כמו מגן דוד וחמסה. מכיוון שהחפץ נושא סמל דתי, רבים חושבים עליו כעל אמצעי ליצור מחסום בין המקדש של האדם לעולם הרע שבחוץ.
זה מופיע בסיסמה "עם ישראל חי!".
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Exploring 'Chai' Culture". The Jewish Daily Forward. 11 בנובמבר 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ↑ מאגר השמות - חיים, באתר ארגון עתים
- ↑ מאגר השמות - חיה, באתר ארגון עתים
- ↑ הרב יהודה שורפין, למה תורמים צדקה בכפולות של ח"י (18)?, באתר חב"ד
- ↑ Learn the History and Meaning Behind the “Chai” jewelry, israelicenterofjudaica.com (באנגלית)
חי (סמל)41492287Q15304537