חיים יעקב קרישבסקי
חיים יעקב קרישבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי; כ' בכסלו תקצ"ט, 1839 - י"א בכסלו תר"ע, 1909) היה איש העלייה הראשונה, חסיד חב"ד שומר מצוות, שחבר לבילויים בראשון לציון וניהל כרמים ושדות, וכמו כן היה מגואלי אדמות סג'רה ומראשוניה. היה אבי משפחת קרישבסקי, שכמה מצאצאיה תפסו משרות ציבוריות חשובות ביישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
מוצא משפחתו
חיים יעקב קרישבסקי נולד בכפר קוטובקה שבפלך יקטרינוסלב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), למרדכי ולאיטה (לבית אמציסלבסקי). משפחתו הייתה מחסידות חב"ד. דודנו ד"ר יצחק ד'ארבלה (אמציסלבסקי) חקר את שורשי משפחתו ולדבריו גילה כי ראש משפחת אמציסלבסקי וראש משפחת קרישבסקי היו דודנים ומוצאם המשותף הוא ממשפחה ספרדית בשם דה-לטס[דרוש מקור].
בחו"ל
בצעירותו קיבל חינוך תורני ולמד בחדר ובישיבה. בבחרותו נישא לרחל לאה בת גרשון וחנה חסיה טפלינסקי. בשנת תרמ"ד (1884) התאלמן מאשתו, והוא נישא בשנית. משתי נשותיו נולדו לו שבעה ילדים. כעבור זמן גמלה בלבו החלטה לעלות לארץ ישראל, אולם אשתו השנייה התנגדה לרעיון ובעקבות זאת גרש אותה. הוא חיסל את עסקיו ברוסיה ובשנת תרמ"ח (1888) עלה לבדו לארץ ישראל. ששת ילדיו נשארו ברוסיה, וכעבור זמן הצטרפו אליו.
בארץ ישראל
עם בואו התיישב קרישבסקי בראשון לציון. הוא התגורר בבית דודנו יהודה לייב אמציסלבסקי, ששב לרוסיה, וניהל את השדות והכרמים שלו ושל אחיו הרופא ד"ר יצחק ד'ארבלה, שבשל עיסוקו שהה בירושלים. למרות היותו חסיד אדוק, מצא קרישבסקי שפה משותפת עם צעירי המייסדים במושבה ועם הבילויים בני גדרה, ואלה היו באים אליו במוצאי שבת לשמוע את זמירותיו.
בשנת תרמ"ט (1889) השתתף עם דודניו ד"ר ד'ארבלה ואלכסנדר אפטקמן (היה נשוי לרוזה אמציסלבסקי) ברכישת אדמת סג'רה, והתיישב במקום. במשך תקופה התגורר באוהל והיה מעבד את הקרקע במו ידיו, ובכל סוף שבוע היה הולך רגלי לטבריה לטבול במקווה לכבוד שבת. כעבור זמן נטשו האחרים את המקום בשל תנאיו הקשים, וקרישבסקי נותר לבדו. הערבים תושבי המקום החשיבוהו לאיש קדוש ולא זו בלבד שלא נגעו בו לרעה אלא אף שמרו עליו מפני גנבים ושודדים. כשנחלש וחלה התעקש להמשיך בעבודתו, ובניגוד לרצונו הובל על אלונקה לראשון לציון. כשהחלים שב לנהל את הקרקעות והכרמים של קרוביו. הללו נתנו לו חלקת קרקע שגבלה בבית הכנסת והוא נטע בה כרם ענבים, זיתים ושקדים.
בהיותו בראשון לציון כתב מכתבים לבנו הבכור מרדכי בהם תיאר בהתלהבות את חייו בחברת בני המקום, וקרא לו להחיש את עלייתו ארצה. עם זאת, הוא לא התעלתם מן הקונפליקט של חיים דתיים בחברת מתיישבים שלא כולם הקפידו על שמירת מצוות. באחד ממכתביו הוא מספר על מורה בגדרה שהביא עמו ספרי לימוד חדשים ברוח התקופה, וכשנכנס אחד המתיישבים, איש שומר מצוות, וראה את הספרים, קרא: "רצוננו ללמד את בנינו תורה כפי שניתנה לנו על ידי משה רבנו, והספרים הללו לא ייזכרו ולא ייפקדו".
נשא אישה שלישית בשם טיליה, בת יוסף דב וטובה ורשבסקי, ממשפחה חסידית מצפת. מנישואין אלו נולדה בתו יהודית איטה.
נפטר בירושלים בי"א בכסלו תר"ע ונקבר בבית הקברות הר הזיתים, ליד קברו של הרב שניאור זלמן, "הגאון מלובלין".
ילדיו
- המחנך מרדכי אזרחי-קרישבסקי
- הרופא ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי
- הרופא ד"ר משה קרישבסקי
- ציפורה צילה (ססיל) עמיאל, אף היא למדה רפואה ושימשה כמיילדת בירושלים. נישאה לאברהם (אלברט) עמיאל (1875 - 1938), יליד קזבלנקה שבמרוקו, בן לאחת המשפחות היהודיות העשירות במרוקו. בשנת תרל"ה (1875), בהיותו בן חצי שנה, עזבה משפחתו המסועפת את מרוקו באונייתה הפרטית והתיישבה בירושלים. הוא התייתם מאביו בגיל צעיר, ולאחר שגם סבו נפטר נתמנה אהרן שלוש, אבי משפחת שלוש, לאפוטרופוס שלו. את נכסי המשפחה בעיר העתיקה תרם הסב לכולל המרוקני, ולעמיאל לא נותר הרבה מעושרה של משפחתו. נישואיו לבתו של קרישבסקי נתקלו בקשיים, מאחר שבאותם ימים לא היו נהוגים נישואים בין בני העדה האשכנזית לבין בני העדה הספרדית. אחת הסיבות שהסירה את ההתנגדות הייתה נדיבותו של בן-דודו שלמה עמיאל אשר בשנת תרנ"ד (1894) נתן ערבות של מאה לירות טורקיות זהב כדי לשחרר מהכלא עד לערעור את אליעזר בן-יהודה שנאסר בעקבות הלשנה של חוגים בעדה החרדית בירושלים. כעבור שנים ניהל עמיאל את מחסן כלי הנגינה בירושלים של קרוב משפחתו משה הופנקו. בתם של ציפורה צילה ואלברט עמיאל, שמחה (סימי), נישאה לשופט יצחק אולשן. בתם השנייה, יהודית, נישאה לראול קרישבסקי (עמי), בן דודה ד"ר משה קרישבסקי. ראול היה סוחר מצליח במצרים ואחר כך בירושלים, ונודע בספרייתו העשירה שהייתה עמוסה בספרי ארכאולוגיה והיסטוריה. בנם מימון עמיאל היה מראשוני שחקני הכדורגל בארץ ישראל, שיחק במכבי חשמונאים ירושלים ואף השתתף בשני משחקי גמר הגביע הראשונים.
- אסתר ברליאנד
- ברכה הירשפלד (1881 - 1961), עלתה ארצה בשנת 1896 עם ד"ר הלל יפה ששהה אז בפעילות ציונית באודסה. בירושלים גרה בבית אחיה מרדכי, ובאמצעותו הייתה מבאי משפחת אליעזר בן-יהודה. הייתה גננת בבית הספר לבנות של "אגודת אחים" (המכונה "בית הספר של מיס לאנדוי"). בשנת תרס"א (1901) נישאה לצבי הירשפלד מראשון לציון, שניהל את משק רוחמה בנגב בשנותיו הראשונות. דודתו של צבי, בתיה הירשפלד, הייתה נשואה לאחיה של ברכה, ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי. לאחר מותו הפתאומי של בעלה, בשנת תרע"ח (1918), החליפה אותו בניהול המשק. בראשון לציון הייתה פעילת ציבור, ובשנים תרפ"ב-תרצ"ו הייתה חברה במועצה המקומית. צאצאיה: רחל לאה, אשת יעקב ברכמן מראשון לציון; עליזה גרונה, אשת אריה תגר, ראש עיריית אשקלון לשעבר; מאיר אליהו הירשפלד מראשון לציון; ויעקב חיים הירשפלד.
- דוד קרישבסקי, בנו של חיים יעקב קרישבסקי מאשתו השנייה. עלה ארצה עם אחותו ברכה הירשפלד.
- יהודית איטה, אשת מתתיהו בן ארי
מצאצאיו
קישורים חיצוניים
- קרישבסקי חיים יעקב, באלבום המשפחות - עדת ראשון-לציון
- דוד תדהר (עורך), "חיים-יעקב קרישבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 881
הערות שוליים
27079994חיים יעקב קרישבסקי