לדלג לתוכן

רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג
לידה ה'תר"י
פטירה י"ג באדר ה'תר"צ (בגיל 80 בערך)
מקום פעילות ורשה, פולין
אב רבי אברהם בנימין זילברברג
חתנים רבי יצחק אוירבך

רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג (כונה: ר' נפתלי וירשובר; תר"י, 1860 - י"ג באדר תר"ץ, 1930) היה מו"צ בוורשה, נודע כמו"ל ספרי מהרא"ל צינץ.

קורותיו

נולד בפולין בשנת ה'תר"י. היה בנו של רבי אברהם בנימין זילברברג, רבה של קוטנא ווירשוב. היה מתלמידי רבי יעקב שמחה רפיש רבה של קמפנה ורבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק. היה מקורב לנצי"ב מוולוז'ין ולחפץ חיים[דרוש מקור], וכמו כן נסע להאדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, לרבי ישראל סלנטר ולהאדמו"ר בעל השפת אמת מגור[1].

אשתו מרת מאניע היה בת רבי שמריהו יוסף קלפפיש.

במשך שנים רבות כיהן כמו"צ בוורשה.

נפטר בי"ג אדר ה'תר"ץ.

פועלו התורני

הרב זילברברג חיבר חיבורים תורניים רבים, אך רק מעט מהם הוציא בחייו. לאחר פטירתו עסק בהדפסתם בנו הרב מיכאל משה יהודה זילברברג.

ערך לדפוס את כתבי אביו וסבו. כסבו אף הוא עסק בתורת רבי עקיבא איגר והחל בהכנתו לדפוס של ספרו "דרוש וחידוש – תנינא". את הספר השלים והוציא לאור נכדו הרב אברהם בנימין זילברברג בוורשה בשנת תרצ"ב.

במשך שנים רבות הקדיש חלק נכבד מזמנו לביאורם ולהוצאתם לאור של ספרי גדולי ישראל, ביניהם ספריו של רבו רבי שמחה רפיש אבד"ק קמפנה, שערי שמחה ומשכן העדות, וכן ספרי מהרא"ל צינץ[2]. כמו כן הוציא לאור ספרי מוסר, ספר הישר לר"ת, אורחות צדיקים, מעלות התורה ועוד[3].

חיבר קונטרס ראשית דבר יראת אלקים, נגד שיטת הציונות, ונדפס כהקדמה לספר דעת הרבנים שהוציא לאור אז בעילום שם[4].

צאצאיו

ספריו (חלקם בכתב יד)

הערות שוליים

  1. קונטרס דרכי חיים, הקדמה עמ' 7, פיוטרקוב תרצ"א.
  2. שלפני מותו הבטיח בכתב ידו: "מי שישתדל בהדפסת ספריי אהיה לו למליץ".
  3. קונטרס דרכי חיים, הקדמה עמ' 5, פיוטרקוב תרצ"א
  4. קונטרס דרכי חיים, הקדמה עמ' 7
  5. שם ספר רומז לשם ספרו של סבו "זית רענן" ולשם ספרו של אביו "עלי זית".
  6. הדפיס אותו בעילום שם ונכדו כותב בהקדמת ספרו דרכי חיים שזקינו החביר אותו

חיים_יעקב_נפתלי_זילברברג19552877Q12407469