רבי חיים בז'רנו

הרב חיים בז'רנו
Haim Moshe Bedjerano
Haim Moşe Beceran

לידה	סטארה זאגורה, בולגריה, אז באימפריה העות'מאנית
פטירה	איסטנבול, טורקיה
כינוי	"נסיך השירה והחכמה" שם לידה: Enrique Bekhor Haim Moshe Bedjerano
מדינה	רומניה, טורקיה
מקום פעילות	בית הכנסת קהל גראנדה בבוקרשט
השתייכות	יהדות אורתודוקסית ספרדית של רומניה ושל טורקיה ציונות דתית
תחומי עיסוק	רב, מורה, סופר ומשורר,
תפקידים נוספים	רב ראשי של הקהילה הספרדית בבוקרשט רב ראשי של אדירנה מ"מ הראב הראשי של טורקיה
רבותיו	הרב יצחק ברוך קלדרון (סבו) הרב נסים אלקלעי
תלמידיו	שלמה אברהם רוזאניס
בני דורו	אליסאבטה, מלכת רומניה הרב חיים נחום אפנדי

הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 1 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו. חי ופעל שנים רבות ברומניה ובטורקיה, ועמד 32 שנה בראש הקהילה הספרדית בבוקרשט, ולאחר מכן כיהן כממלא מקום (קיימקאם) של הרב הראשי של טורקיה. היה בעל השקפות ציוניות ונמנה עם מקימי תנועת חובבי ציון.

קורות חיים

בולגריה

נולד בסטארה זאגורה שבבולגריה בתקופה העות'מאנית, לקאלו קלדרון בת הרב יצחק ברוך מפלבן, ולמשה בז'רנו בן למשפחה יהודית שמקור שמה בשם העיר Bejar ("בחר" או "בכר") בקסטיליה, במחוז סלמנקה.

בילדותו למד תורה אצל סבו מצד האם, הרב יצחק ברוך קלדרון, ובגיל 12 חזר אל הוריו. בתום לימודיו במספר ישיבות, כולל אצל הרב נסים אלקלעי עד גיל 17, הוסמך לרב, והחל את פעילותו בעיר רוסה בבולגריה, שם לימד במלדארי. ברוסה נמנה שלמה אברהם רוזאניס עם תלמידיו. בתקופה זו למד אנגלית, צרפתית וגרמנית ולימד עברית בבית הספר אליאנס.

עם פרוץ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) על אדמת בולגריה, כשהעיר הוקפה ונכבשה על ידי צבא האימפריה הרוסית, נהרגה אימו מפגיעת פגז, והוא בחר לברוח עם משפחתו לרומניה.

כרב וכאיש תרבות ברומניה

עם הגעתו לבוקרשט שברומניה בשנת 1878 החל לשמש כרב וכדרשן בבית הכנסת הספרדי בעיר, וכיהן בתפקיד במשך 32 שנים. כן ניהל את בית הספר לבנים של הקהילה היהודית הספרדית, ובשנת 1896 לימד עברית בפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת בוקרשט.

הרב בז'רנו התקרב למשכילים שפעלו ברומניה ולרעיונות הרפורמה ביהדות, ולקח חלק פעיל בהקמתה של "החברה ההיסטורית של ד"ר יוליו באראש", שעסקה בתולדות יהדות רומניה. ההיסטוריון הרומני ניקולאיה יורגה ציין בספרו "תולדות הרומנים" כי על סמך תעודות שגילה וחקר בז'רנו, ניתן להיווכח לנוכחות יהודים טורקים בוולאכיה של מיכאל האמיץ, שהגיעו כספקים של הצבא העות'מאני. גם ההיסטוריון גריגורה טוצ'ילסקו נהג להזמינו לאוניברסיטה על מנת לתרגם כתובות על מצבות של קברות בשפות עברית, טורקית וערבית. הוא אישר בניית מבנה חדש לבית הכנסת הספרדי בבוקרשט, "קהל גראנדה" וחנוכתו מחדש נערכה בשנת 1889. כעבור שנתיים הוכנס לבית הכנסת עוגב שליווה את התפילות בשבתות ובחגים.

הרב בז'רנו התארח לא פעם בארמון המלך כאורח של המלכה אליסבטה שהעריכה את חכמתו. לאור שליטתו הטובה בשפות צרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, טורקית, פרסית וערבית, שימש לעיתים כמתורגמן למשרד החוץ ולחצר מלך רומניה. כן סייע לגנרל הרומני וסילה הרסקו - נסטורל בכתיבת ההיסטוריה של מלחמת העצמאות הרומנית (1878 - 1877), בייחוד בתרגום כתובות ומסמכים מטורקית, מפרסית ומערבית.

השתתף בייסוד תנועת חובבי ציון ברומניה והתכתב עם הרצל, מקס נורדאו ואליעזר בן יהודה, במיוחד בנושא תחיית השפה העברית המדוברת כשהדגיש את חשיבות העדפת ההגייה הספרדית של השפה. כן פרסם מאמרים בעיתונים העבריים בני זמנו - "המגיד", "הצופה", "החבצלת", ובעיתוני הלאדינו "טלגרפו" ואיל טיימפו. כתב גם בעיתונות בשפה הרומנית - רומניים (Albina "אלבינה") ויהודים: Egalitatea, Revista israelită, Adevărul

ברומניה כובד באות אביר של הכתר הרומני. על תרגומו מצרפתית לעברית של הספר "הדת הטבעית" של ז'ול סימון זכה לשבחים מארנסט רנאן. היה פעיל גם בחברה להפצת השפה והתרבות האיטלקית "דנטה אליגיירי".

ממלא מקום הרב הראשי של טורקיה

לאחר שנת 1910 חי באדירנה, תראקיה שבמערב טורקיה, על גבול בולגריה, שם שימש כרבה הראשי של הקהילה. הוא הקים שם בית ספר יהודי והשתדל לסייע ליהודי העיר בתקופה הקשה של מלחמות הבלקן. לאחר פרישתו של הרב חיים נחום אפנדי מתפקידו כרבה הראשי של טורקיה, בשנת 1920 עבר הרב בז'רנו לאיסטנבול ונבחר לשמש כממלא מקום (קיימקאם) הרב הראשי והחכם באשי) של טורקיה.

הרב בז'רנו חי בתקופת המעבר שבין הקיסרות העות'מאנית לבין הרפובליקה הטורקית המודרנית. בהיותו בן דור המעבר ביהדות הספרדית העות'מאנית הייתה פעילותו רבת פנים: המסורת ההלכתית מחד וחיבת ציון וזיקה לעניין הלאומי היהודי ולתרבות המודרנית מאידך. ניהל התכתבות, בין השאר, עם סופרים ואינטלקטואלים כמו אנטול פראנס, ז'ורז' קלמנסו, משה גסטר, חיים נחמן ביאליק ואחרים.

הרב בז'רנו היה מעורה מאוד במקהלת המפטירים ובפעילותה. מקהלת המפטירים פעלה באיסטנבול בעשורים הראשונים של המאה העשרים, והתנקזו אליה פייטנים ומשוררים רבים מערים שונות בקיסרות העות'מאנית הקורסת. בלטו בה במיוחד פייטנים מהעיר אדירנה. אחד הפיוטים הידועים שחיבר הוא "חדש כקדם ימינו".

הרב בז'רנו הלך לעולמו באיסטנבול בשנת 1931, ונקבר בבית העלמין ארנאווטקוי (Arnavutköy) באיסטנבול.

הרב בז'רנו היה נשוי לריינה לבית אסא, ולזוג נולדו שלושה בנים: מרין, סבר, וז'אק, וחמש בנות: בוקה, רוזה, רחל, דיאמנטי ובלינה.

פעילותו לחידוש הקשרים עם ספרד ולטיפוח הלאדינו

בזמן חופשה בעת שהפליג הרב בז'רנו באוניה על הדנובה, הופתע נוסע נוסף שנכח באוניה, ד"ר אנחלו פולידו פרננדז (1932 - 1852), רופא - איש רוח וסנאטור מספרד, לשמוע אותו מדבר עם אשתו בשפה ספרדית עתיקה, שהייתה לדינו.

כך התחילה בין הרב בז'רנו לבין פולידו היכרות. האחרון הקדיש בהמשך מאמצים רבים להשגת פיוס וחידוש הקשר בין ממלכת ספרד והיהודים הספרדים בעולם.

הרב בז'רנו הוא גם מחברה של אסופה, בלדינו הכוללת 3,600 פתגמים ואמרות עממיים של היהודים הספרדים. בין השירים שחיבר בלדינו, יש כאלה המבטאים את הגעגועים לספרד ואת האהבה לשפה הספרדית. השיר של הרב בז'רנו לשבחי הלדינו הוקרא בשנת 1903 בישיבה של הסנאט הספרדי על ידי אנחל פולידו:

A ti lingua santa
A ti te adoro
Mas ke a toda plata
Mas ke a todo oro

Tu sos la mas linda
De todo linguaje
A ti dan las siensyas
Todo el vantaje

Kon ti nos avlamos
Al Dio de la altura
Patron del universo
I de la natura

Si mi pueblo santo
El fue kaptivado
Kon ti mi kerida
El fue konsolado

על תרומתו בחקר שירת יהודי ספרד זכה הרב בז'רנו להוקרתו של חיים נחמן ביאליק. הוא נבחר כחבר בהתכתבות באקדמיה המלכותית במדריד.

חיבוריו

חיבוריו שלהלן נותרו בכתב יד.

• ארשת החיים - דרושים לכל חפציהם
• תשובה מחיים - פסקי דין בענייני עגונות
• חיים בירושלים - מחקרים וביאורים על סדר זרעים ומועד לירושלמי
• פיוטים ותחינות - פיוטים, שירים ותחינות על אהבה וטבע
• אמונת אומן - פילוסופיה דתית והרצאות דעותיהם של חוקרים
• חיים עד העולם - ליקוטי מאמרים שפרסם בכתבי עת בשפות שונות
• תרגום תולדות הטבע - מאת ז'ול סימון, חלק א'
• הגט אצל יהודים

כן חיבר פירושים לרמב"ם ולמשה מנדלסון, הגיגים והערות על ספר תהילים, חידושי תורה על מסכתות תלמוד בבלי, ואוסף פולקלורי הכולל 4,000 משלים, מכתמים, חידודים וסיפורים עממיים.

אותות כבוד

• תואר אביר של הכתר הרומני
• דוקטור של בית המדרש הרבני בווינה
• חבר בהתכתבות של האקדמיה הספרדית במדריד

מקורות נוספים

• Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie, ,Bucuresti ,Editura Hasefer, 2004 - תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציויליזציה (ברומנית) הוצאה לאור הספר, בוקרשט 2004 (ברומנית)
• Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
• Alicia Meyuhas Ginio- Reincuentro e despedida

en Adolfo Sequeira,Enrique Gadea,María Ángeles Alcalá Díaz,Fernando Sacristán La contratación bancaria ,2007 Libreria Editorial Dykinson Madrid (אליסיה מיוחס גיניו - פגישה מחדש ופרידה לשלום פרק ב א. סקיירה,א. גאדאה, מריה אנחלס אלקלא - "החוזה הבנקאי", הוצאת ספרים דיקינסון (משפטית), מדריד, 2007 - בספרדית, ע' 62–63)

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 143 - 144)
• Aksel Erbahar - ar, “Bejerano (Becerano), Bekhor Hayyim”, in: Encyclopedia of Jews in the Islamic World, Executive Editor Norman A. Stillman.

קישורים חיצוניים

• תקציר על הרב חיים בז'רנו כבן דור המעבר ביהדות הספרדית העות'מאנית
• מאמר עליו כיוצר הפיוט "חדש כקדם ימינו"
• עיון בפיוט עצמו, שהפך לחלק מהקלסיקה הישראלית
• מאמר על הרב בכתב העת REALITATEA EVREIASCÃ - Nr. 252-253 ברומנית
• על הקשר בין דר פולידו וחיים בז'רנו
• מאת מרסינה של יהודי טורקיה - צילום ביקורו של חיים בז'רנו בית הכנסת "עץ החיים" באיסטנבול
• פרטים ביוגרפיים בבלוג של זוסה אנטוניו בחראנו מספרד, כולל תמונות נוספות של הרב וצילום קברו
• ראש הרבנים החדש באדרינופולי, הצבי, 18 באוקטובר 1909, עמ' 3
• השלטן והרה"ג ביג'יראנו, החרות, 23 בנובמבר 1910, עמ' 2
• ראש רבני תוגרמה הרה"ג חיים ביגיראנו, דואר היום, 27 ביוני 1922, עמ' 2
• משה דוד גאון, הרה"ג חיים ביג'יראנו: רב ראשי בתוגרמה - שרטוטים לתולדותיו, אישיותו ודמותו הרוחנית, דואר היום, 23 בנובמבר 1923, עמ' 5
• אברהם אלמאליח, המוהיקני האחרון לרבני תוגרמה: (אחרי מטתו של הרב המלומד ר' חיים ביגיראנו), דואר היום, 13 במרץ 1931, עמ' 1
• הלויתו של החכם באשי בקושטא, דבר, 24 באוגוסט 1931, עמ' 2

הערות שוליים

הקודם: הרב חיים נחום

רבנים ראשיים של טורקיה

הבא: הרב חיים יצחק שאקי

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30168288חיים בז'רנו