חזית המזרח
חזית המזרח הייתה מפקדה מרחבית בגזרת השרון במלחמת העצמאות. המפקדה הוקמה באוגוסט 1948 ופורקה ב־1949.
ב־6 באוגוסט 1948, במהלך ההפוגה השנייה, הוצאה פקודה לחלוקת הארץ לחזיתות, בהן חזית המזרח (חזית ב'). החזית קיבלה אחריות על אזור השרון. החזית גבלה מדרום בחזית המרכז שגבולה עבר בירקון ומצפון בחזית הצפון שגבולה עבר באזור ואדי מילק. תחת החזית היו חטיבת אלכסנדרוני (3) ונפות חיל המשמר שומרון, חפר ושרון של מחוז תיכון.[1]
בנובמבר 1948 הועברה לחזית חטיבת גבעתי (5) שנזקקה לשיקום לאחר הקרבות בחזית הדרום מול צבא מצרים וחטיבת אלכסנדרוני הועברה במקומה לחזית הדרום.[1]
באמצע ינואר 1949 הוקמה בחזית חטיבת המילואים 17, ברובה על בסיס גדודי החי"ם של מחוז תיכון.[1]
לאחר חתימת הסכמי רודוס מול ירדן ויציאת הכוחות העיראקיים מהגזרה תפסו כוחות החזית את מרחב מורדות השומרון שעל פי ההסכם הועבר לידי ישראל עד לקו הירוק.[1]
במאי 1949 הוחלט על הפיכת החזיתות לפיקודים מרחביים ועל ביטול חזית המזרח וחלוקתה בין פיקוד המרכז, אליה צורף מרבית שטח החזית וכן חטיבות החזית, בעוד שחלקה הצפוני הועבר לפיקוד הצפון.[1]
מפקדת החזית שכנה בנתניה, ועיקר תפקידה היה בלוחמה נגד צבא עיראק במורדות המערביים של השומרון.[2]
מפקדי החזית
| מפקד | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אלוף דן אבן | 6 באוגוסט 1948– | קודם לכן מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| אלוף שלמה שמיר | 1949 | לימים מפקד חיל הים וחיל האוויר |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 עמירם אורן, סדר הכוחות של צה"ל וארגונים המרחבי תוך קביעת תחום המדינה וגבולותיה במלחמת העצמאות, עלי זית וחרב ה', תשס"ד, עמ' 83–121
- ↑ רפי רגב, עמירם אורן, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 34
חזית המזרח42065490Q136646946