חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו

חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה-2024 (מכונה בקיצור: חוק המעונות, ועל ידי מתנגדיו: החוק למימון ההשתמטות) הוא שמה של הצעת חוק שנועדה להעניק סבסוד בתשלום למעונות היום בקרב משפחות בהן האם עובדת אך האב אינו עובד. הצעת החוק הועלתה לאחר שחוק הגיוס לא נחקק, ובג"צ פסל את המשך תקצוב בני ישיבות שלא עשו שירות צבאי.

רקע

ערך מורחב – חוק הגיוס

ב-25 ביוני 2024 קבע בג"צ פה אחד בהרכב של 9 שופטים כי: "בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי" ובהתאם לכך "לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות עבור תלמידים שהם מיועדים לשירות ביטחון, ולא קיבלו דחיית שירות או פטור כדין". על פי פסק הדין, מימון המדינה לבני הישיבות הסתיים ב-9 באוגוסט 2024, עם היציאה לחופשת בין הזמנים. בעקבות זאת נעשה ניסיון בקרב המפלגות החרדיות למצוא חלופה לתקציבים שלגביהם בג"צ קבע כי אינם חוקיים.

היסטוריה חקיקתית

בעקבות אי-קידום חקיקת חוק הגיוס, בסוף אוקטובר 2024 הציע ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר סיעת יהדות התורה, את "חוק המעונות", לפיו סבסוד למעונות יום יינתן גם למשפחה שבה אבי המשפחה אינו עובד, ובכך לאפשר למשפחות אברכים לקבל תקציב זה. זאת בניגוד למצב שקדם להצעה, בו הוענק סבסוד זה רק למשפחה בה שני ההורים עובדים, או שהאב נמצא בתקופת לימודי מקצוע.

בהצעת החוק תמכו גם חברי כנסת ושרים ממפלגת ש"ס ועוצמה יהודית.

מהות החוק

על פי הצעת החוק, "לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ובמשפחות שבראשן הורה עצמאי – של ההורה העצמאי בלבד. ואולם, הוראות סעיף זה לא יגרעו מאופן חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה והנוהל".

על פי הצעת החוק, תחולתו תחל "החל משנת הלימודים התשפ"ה ולעניין הקבלה למעון יום – החל משנת הלימודים התשפ"ו".

קשיים משפטיים, ביקורת והסתייגויות

ב-3 בנובמבר 2024 פרסמה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חוות דעת לפיה חוק המעונות אינו חוקתי משום שהוא צפוי לעודד השתמטות משירות צבאי.

היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, שלח חוות דעת לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובו פירט את הבעייתיות בחוק וקבע כי יש להתנגד להצעה הן מטעמים משפטיים והן מטעמים כלכליים.

ב-3 בנובמבר הודיעה מפלגת הציונות הדתית למזכיר הממשלה יוסי פוקס וליו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה שר המשפטים יריב לוין כי המפלגה לא תתמוך בחוק המעונות המוצע בלא הכנסת שני תנאים: 1. קדימות לקבלה למעונות עבור משפחות משרתי המילואים. 2. ⁠מתן דרגה ייחודית למשרתי המילואים בגובה הסבסוד. "פורום המילואימניקים הדתיים" ביקר בחריפות את מפלגת הציונות הדתית בעקבות החלטתה לתמוך בחוק המעונות. השר עמיחי שיקלי התנה את תמיכתו בחוק המעונות בכך שיחד איתו יעבור חוק ״מעמד המשרת״ של ח״כ משה סעדה, הקובע הטבות בחוק למשרתי מילואים בדיור, באקדמיה ובזיכוי מס הכנסה.

מספר שרים וחברי כנסת ממפלגות שונות בקואליציה הודיעו כי יצביעו נגד החוק, בהם השר גדעון סער מסיעת תקווה חדשה, ח"כ דן אילוז מסיעת הליכוד, ועוד. גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, הצהיר כי לא יתמוך בחוק המעונות או בחוקים דומים שמטרתם לנסות ולאפשר עקיפה של הדרישה לגיוס חרדים.

ב-5 בנובמבר, כיממה לפני העלאת החוק להצבעה בכנסת, הודיעו חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון ממפלגת הציונות הדתית שלא יתמכו בחוק. בכך איבדה הקואליציה את הרוב הדרוש להעברת החוק.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39927260חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו