חומת ויסבי

חומת ויסבי
Visby ringmur
**אתר מורשת עולמית**
	חומת העיר במהלך החורף
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית חומה בשנת 1995, לפי קריטריונים 4, 5
מדינה	שוודיה
	(למפת שוודיה רגילה) סטוקהולם אופסלה גטבורג האלמסטד מאלמה קרלסקרונה אומאו יבלה קירונה קרלסטד ויסבי נורווגיה פינלנד לטביה ליטא אסטוניה דנמרק האוקיינוס; האטלנטי; הים; הבלטי; חומת ויסבי

שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת
'סוג: חומה' אינו ערך חוקי

חומת ויסבי (בשוודית: Visby ringmur) היא חומה ימי ביניימית המקיפה את העיר העתיקה של ויסבי שבאי השוודי גוטלנד. בשל היותה החזקה, הנרחבת והשמורה ביותר בכל סקנדינביה, החומה מהווה חלק אינטגרלי ובלתי-נפרד מאתר המורשת העולמית בוויסבי.

חומת ויסבי נבנתה בשני שלבים במהלך המאות ה-13 וה-14, ואורכה הכולל נאמד במקור בכ-3.6 קילומטרים, כאשר כ-3.44 קילומטרים עדיין עומדים על תילם עד היום. כמו כן, מתוך 29 מגדלים גדולים ו-22 מגדלים קטנים, שרדו 27 מהמגדלים הגדולים ו-9 מהמגדלים הקטנים, כך שלמעשה רוב הדרה של החומה הימי-ביניימית שרד. מספר בתים שנבנו בצמוד לחומה השתלבו בה עם חלוף הזמן, וכיום הם חלק בלתי-נפרד ממנה. במהלך המאה ה-18 בוצעה הרחבה של חלק מהביצורים, כשחלק מהמגדלים הוסבו כך שניתן יהיה להשתמש בהם בתותחים.

היסטוריה

החלק העתיק ביותר של החומה, שמהווה גם את המבנה העתיק ביותר (שאינו מבנה דת) ששרד בכל המדינות הנורדיות, הוא מגדל אבק-השריפה (Kruttornet), שהוקם בכניסה לנמל במאה ה-12. רק במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה ה-13 החלה להיבנות חומת ויסבי שפנתה לפנים-הארץ. חומה עתיקה זו התנשאה לגובה של כ-5 או 6 מטרים. מצידה הפנימי של החומה נבנה חרכי ירי (חלון-קשתים - Arrowslit). על פי תיארוך באמצעות טבעות עצים, נבנה השער המזרחי (Österport) לכל המוקדם ב-1286, כשבעקבותיו נבנו גם השער הצפוני (Norderport) ושער סנקגארדס (Snäckgärdsporten). עד תחילת המאה ה-14, נבנו כ-20 מגדלים גדולים בין השערים.

הסיבה לבניית החומה הייתה, ככל הנראה, שורת-סכסוכים שפרצו בין העיר ויסבי לתושבי האי, שהובילו לבסוף למלחמת אזרחים באי ב-1288^[1]. חלק מהחומה מזרחית למגדל טחנת-הרוח (Kvarntornet) נהרסה כשהעיר נכבשה ונבזזה בתחילת המלחמה.

בנייה של חומת-אבן הייתה נדירה במדינות הנורדיות במהלך ימי הביניים, ועל כן בניית החומה מעידה על החשיבות הכלכלית הרבה של ויסבי באותה תקופה. בשוודיה של ימי הביניים, רק סטוקהולם, קאלמאר וויסבי הוקפו בחומה.

השלב האחרון של שיפוץ וביצור החומה התרחש במחצית המאה ה-14, כאשר היא חוזקה והוגבהה בכ-3–4 מטרים. ביצוריה חוזקו גם בבנייה של 20 מגדלים חדשים בצדה המזרחי (הצד הפונה לאי). כאשר מלך דנמרק ולדמר הרביעי כבש את העיר ב-1361, הוא ציווה להשמיד חלק מחומת העיר כמעשה סמלי. ההריסה נעשתה כסמל לכניעת העיר, מעשה שמקורותיו בעת העתיקה. החלק ההרוס נבנה מחדש ב-1363. המגדל הפינתי הידוע בשם מגדל הכובע-הכסוף (Silverhättan) נבנה, ככל הנראה, בתקופת שלטון המסדר הטבטוני בעיר (1398–1408), וייתכן שגם המגדלים הקטנים בצד המערבי (הפונה אל הים הבלטי) נבנו בתקופה זו. המתקפה הגדולה האחרונה על ויסבי התרחשה ב-1525, כאשר כוחות של צבא ליבק תקפו את העיר. פרצת-ליבק (Lübeckerbräschen) משויכת באופן מסורתי להתקפה זו, אך נראה כי היא נבעה מהתמוטטות חלק זה של החומה בתקופה מאוחרת יותר. כך או אחרת, זהו החלק אותו תקפו חיילי ליבק.

במהלך המאה ה-17 וה-18 הוספו שני ביצורים נוספים מסוג קפונייר (Caponier) בצדה המזרחי של החומה. תפקידה ההגנתי של החומה חדל מלהתקיים באותה עת, והיא שרדה בזכות השימוש בה כמחסום מכס. כאשר בוטל המכס על משקי-הבית בשוודיה ב-1810, חומות העיר כבר נודעו כציון-דרך (Landmark) וכך הובטח שימורן.

חומות העיר שוקמו על ידי האדריכל השוודי אמיל ויקטור לנגלט (Emil Victor Langlet) בין השנים 1884–1886.

בשנת 2002, התמוטטו כ-10 מטרים מהחלק החיצוני של החומה^[2]. שיפוץ המקטע החל ב-2013.