חבלבל שעיר
 חבלבל שעיר
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | חבלבליים |
| סוג: | חבלבל |
| מין: | חבלבל שעיר |
| שם מדעי | |
 Convolvulus betonicifolius
| |
חבלבל שעיר (שם מדעי: Convolvulus betonicifolius) הוא צמח עשבוני רב-שנתי, בעל שורשי אגירה מעובים, ממשפחת החבלבליים[1][2], שגבעוליו לרוב שרועים ויוצרים מרבדים, ולעיתים רחוקות מתלפפים על צמחים אחרים או על עצמים באמצעות השתרגות. גובהו עשוי להגיע ל-60 עד 100 ס"מ. פרחיו הגדולים לבנים או לעיתים צבעם קרם; עליו רחבים יחסית ודמויי לב בבסיסם ושעירים, כשאר חלקי הצמח. הוא דומה לחבלבל השדה, הקירח, שלעיתים מלווה אותו.
תפוצה בעולם
המין נפוץ באזורים נרחבים בדרום-מזרח אירופה, בקווקז ובמערב אסיה, בעיקר באזורים בעלי אקלים ים תיכוני וממוזג. הוא תועד ביוון, באלבניה, בבולגריה, בטורקיה, בקפריסין, בחצי האי קרים, ברוסיה (הקווקז הצפוני), בעיראק, בסוריה, בלבנון, בישראל ובאיראן. המין התבסס גם כצמח גר בצרפת, באיטליה ובספרד[1].
בית גידול ותפוצה בישראל
בישראל תפוצתו משתרעת בחבל הים תיכוני ובבתות הספר, בשדות מעובדים או מושקים בקיץ, בעיקר על קרקעות עשירות בנוטריינטים ובבתי גידול רודרליים. הוא נפוץ בגלבוע, מצוי בגליל העליון, בבקעת כנרות, בכרמל, בהרי יהודה ובשפלה, נדיר בגליל התחתון, בשרון, בפלשת ובשומרון, ונדיר מאוד בגולן, בבקעת החולה, בעמק יזרעאל, בעמק עכו, בחוף הכרמל, במדבר שומרון ובצפון הנגב. הוא נעדר מאזורים מדבריים קיצוניים[3].
פנולוגיה
העלווה מתפתחת מתחילת נובמבר ונובלת מתחילת יוני ועד סוף יולי.
הפריחה נמשכת מסוף פברואר עד תחילת יוני.
הפרי הירוק ניכר מסוף פברואר עד תחילת יוני, ואילו הפרי הבשל מופיע מאמצע מאי ועד סופו. הפצת הזרעים נמשכת מתחילת יוני עד אמצע יולי[4].
מורפולוגיה
חבלבל שעיר (Convolvulus betonicifolius) צמח עשבוני רב-שנתי, שמופעו לרוב משתרע ויוצר מרבדים, ולעיתים רחוקות משתרג על צמחים אחרים או על עצמים; גובהו עשוי להגיע ל-60 עד 100 ס"מ.
הגבעולים עשבוניים, עבים למדי, מזדחלים או משתרגים סביב צמחים סמוכים, מכוסים שערות גסות בגוון צהבהב.
העלים מסורגים, בעלי פטוטרת ארוכה למדי, אורכם 5 עד 7 ס"מ, צורתם ביצנית עד מוארכת; בסיס העלה דמוי חנית (האונות האחוריות פונות לצדדים), דמוי חץ (האונות פונות לאחור) או דמוי לב; שפת העלה לרוב תמימה או משוננת עד אונתית. העלים שעירים במקצת; העלים התחתונים קהים בקודקודם, והאחרים מחודדים.
התפרחות חיקיות, בנות 1 עד 3 ולעיתים רחוקות עד 7 פרחים, מסוימות, חד-בדיות או דו-בדיות; עוקצי התפרחת בדרך כלל ארוכים בהרבה מן העלים; עוקצי הפרחים כאורך הגביע בקירוב.
חפיות הפרחים סרגליות ומרוחקות מבסיס הגביע.
הפרחים דו-מיניים, גדולים, בעלי שחלה עילית וסימטריה רדיאלית; הכותרת דמוית משפך ועלי הכותרת מאוחים ושזורים בהיותה בפקעית הפרח.
הגביע מורכב מחמישה עלי גביע מפורדים וחופפים; אורכם 8 עד 15 מ"מ, הם מכוסים שערות ארוכות (צמריות), חלקם העליון עשבוני ומחודד, והם מתארכים מעט בפרי.
הכותרת, כמו בכל מיני הסוג חבלבל, דמוית משפך. הצינור הקצר שבבסיסה כלול לרוב, במידה זו או אחרת, בתוך הגביע, ואילו החלק המתרחב בולט החוצה וניכר לעין בבירור. עלי הכותרת מאוחים לכל אורכם ונושרים כיחידה אחת שלמה. הכותרת בעלת חמישה קיפולי אורך (קפלים רדיאליים ופסים), והאוגן לרוב תמים, ולעיתים מחולק לאונות רדודות.
הכותרת באורך 30 עד 40 מ"מ, לבנה או בצבע קרם; בצדה החיצוני ניכרים חמישה פסי אמצע כהים, שלרוב הם שעירים – תכונה האופיינית למרבית מיני הסוג – למעט חבלבל סיצילי וחבלבל רפואי; הפסים מסתיימים בקצות האונות ואינם נמשכים אל החלק הצינורי התחתון של הכותרת.
האבקנים חמישה ואינם שווים באורכם; בחלקם התחתון והמורחב של הזירים מצויות בלוטות יושבות (חסרות עוקץ או בעלות עוקץ קצר מאוד) – תכונה טקסונומית חשובה.
השחלה עילית ומכוסה שערות רכות (צמריות) בחלקה העליון.
זוג הצלקות דקיקות ודמויות חוט ואינן בולטות מפתח הכותרת, הן קצרות מעמוד השחלה, ולעיתים כמעט שוות לו באורכן;
הפרי הלקט מכוסה שערות רכות (צמריות), דמוי ביצה, אורכו כ-1 ס"מ, בן שתי מגורות ובו 3 עד 4 זרעים; פתיחתו בשתי קשוות לאורך המגורות (פתיחה חוצת מגורה, loculicidal dehiscence), מן הקודקוד כלפי מטה לאורך התפר הגב של כל מגורה.
הזרעים חומים, מכוסים גבשושיות.
מאפיינים מבדילים
בשדה, ההבחנה בין חבלבל שעיר (Convolvulus betonicifolius) לבין שני מינים ממשפחת החבלבליים הדומים לו ובעלי פרחים לבנים – מלפופית החוף וחבלבלן המשוכות – נעשית על פי מבנה עמוד השחלה: בסוג חבלבל הוא מפוצל לשתי זרועות ברורות הנושאות צלקות דקות.
בנוסף, חבלבל שעיר (Convolvulus betonicifolius) נבדל משאר המינים בסוג בישראל בכך שכל חלקי הצמח שעירים, ובכלל זה הגביע, ההלקט, השחלה והעלים. עליו תמימים, רחבים יחסית, אורכם 5 עד 7 ס"מ, ובבסיסם מפרץ מעוגל ועמוק דמוי לב; כותרתו גדולה יחסית (3 עד 4 ס"מ) וצבעה לבן או קרם. מכלול תכונות זה – ובמיוחד צורת העלים, גודלם ושעירותם יחד עם צבע הכותרת – מאפשר זיהוי בשדה, וחיזוק נוסף מתקבל משעירות הגביע ומהיות חלקם העליון של עלי הגביע עשבוני ומחודד.
מקור השם
שמו המדעי של הסוג, Convolvulus, נגזר מהמילה הלטינית: convolo, שפירושה "מפותל", משום שהגבעולים מתפתלים ומשתרגים.
השם העברי "חבלבל", ושם המשפחה "חבלבליים" נגזר מהשורש חבל, והוא מתכתב גם עם שמו הערבי הסורי של הצמח – לבּּלאבּ אל-חקל – שפירושו "חבלבל השדה", בדומה לשם האנגלי bindweed. שם הסוג "חבלבל" ושם המשפחה "חבלבליים" נגזרו מהשם שניתן למין זה.
השם חבלבל ניתן במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 14, הערה 243) משנת 1930[5] ואושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 (עמ' 18, סעיפים 249–250).[6]
תמונות
-
-
עלים של חבלבל שעיר -
-
-
קישורים חיצוניים
- חבלבל שעיר, באתר NCBI (באנגלית)
- חבלבל שעיר, באתר צמח השדה
- חבלבל שעיר, באתר צמחיית ישראל ברשת
- חבלבל שעיר, באתר Tropicos (באנגלית)
- חבלבל שעיר, באתר GBIF (באנגלית)
- חבלבל שעיר, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Convolvulus betonicifolius Mill., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Convolvulus betonicifolius Mill., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 4-6-2024
- ↑ חבלבל שעיר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ חבלבל שעיר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ ילקוט צמחים, פ. אוירבך ומ. אזרחי, תר"ץ 1930
- ↑ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
חבלבל שעיר43186255Q17397916