לדלג לתוכן

חאג'י אבראהים עיגאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
מוחמד חאג'י איברהים עיגאל
Maxamed Xaaji Ibraahim Cigaal
محمد حاجي إبراهيم عقال
Muhammad Haji Ibrahim Egal
1968
1968
לידה 15 באוגוסט 1928
אודוויין Odweyne, סומלילנד הבריטית
פטירה 3 במאי 2002 (בגיל 73)
פרטוריה, דרום אפריקה
מקום קבורה הרגייסה
מדינה סומלילנדסומלילנד סומלילנד
השכלה תיכונית
עיסוק פוליטיקאי, נשיא, רוה"מ ועוד בסומלילנד
מפלגה "מפלגת העם הדמוקרטית והמאוחדת" - UDUB
השקפה דתית אסלאם
מספר ילדים 5
חתימה
נשיא סומלילנד ה־2
16 במאי 1993 – 3 במאי 2002
(9 שנים)
→ Abdirahman Ahmed Ali Tuur
Dahir Riyale Kahin ←
ראש ממשלת מדינת סומלילנד ה־1
26 ביוני 1960 – 1 ביולי 1960
(6 ימים)
→ Abdullahi Issa
Abdirashid Ali Shermarke ←
שר ההגנה ה־1
1960–1961
(כשנה)
שר החינוך
1962–1963
ראש ממשלת סומליה ה־1
1 ביולי 1960 – 12 ביולי 1960
(12 ימים)
Abdirashid Ali Shermarke ←
ראש ממשלת סומליה ה־4
15 ביולי 1967 – 21 באוקטובר 1969
(שנתיים)
→ Abdirizak Haji Hussein
Muhammad Ali Samatar ←

מוחמד חאג'י איברהים עיגאל (בסומלית: Maxamed Xaaji Ibraahim Cigaal; בערבית: محمد حاجي إبراهيم عقال ;באנגלית: Muhammad Haji Ibrahim Egal‏; 15 באוגוסט 1928 – 3 במאי 2002) היה פוליטיקאי מסומלילנד, שכיהן כנשיא השני של סומלילנד משנת 1993 ועד מותו בשנת 2002,[1] והוביל את הישות המדינית של סומלילנד בתקופה של ייצוב ובניית מוסדות שלטון.[2] לפני הקמת הרפובליקה הסומלית כיהן עיגאל במשך 5 ימים כראש ממשלת מדינת סומלילנד.[3] הוא כיהן פעמיים כראש ממשלת הרפובליקה הסומלית: לראשונה בשנת 1960 ובשנית בין השנים 1967–1969.[4][5][2]

משפחה וחינוך

עיגאל נולד בשנת 1928 בעיר אודוויין (אנ'), שהייתה אז חלק מסומלילנד הבריטית. הוא השתייך לתת־המחוז עיסא מוסה מתת־השבט חַבַּר אַוַל, המשתייך לשבט הרחב איסאק.[6][2][3][7]

את לימודיו היסודיים, חטיבת הביניים והתיכוניים השלים בשטחי סומלילנד הבריטית לשעבר, ולאחר מכן עבר לממלכה המאוחדת.[8] עיגאל היה נשוי ל-4 נשים[9] ומהן נולדו לו שלושה בנים ושתי בנות.[2][3] מבין נשותיו יש לציין את עדנה אדן אסמאעיל לה היה נשוי בעת כהונתו השנייה כראש ממשלת סומליה במשך כחמש שנים. לימים תהיה היא, האשה הראשונה שכיהנה כשרה בממשלת סומלילנד.

קריירה

עיגאל מצדיע לדגל סומליה בטקס עצמאות סומלילנד ב-26 ביוני 1960

ראש ממשלת מדינת סומלילנד

ב־26 ביוני 1960 כיהן עיגאל כראש ממשלתה של סומלילנד מיד לאחר שקיבלה את עצמאותה. חמישה ימים לאחר מכן התאחדה המדינה עם טריטוריית הנאמנות של סומליה לשעבר, וב־1 ביולי 1960 הוקמה הרפובליקה הסומלית.[1][2][3][6]

חבר ממשלה

הוא כיהן כשר ההגנה הראשון של הרפובליקה הסומלית (1960–1961),[10] כשר החינוך (1962–1963), כראש ממשלת סומליה (1967–1969) וכשגריר סומליה בהודו (1976–1978).[4][2][3][1]

ראש ממשלת הרפובליקה הסומלית

ב-1967 נבחר עבדירשיד עלי שירמרקה לנשיא ומינה את עיגאל לראש ממשלה.[11][2] דווח כי מינויו של מוחמד חאג'י עיגאל לתפקיד ראש הממשלה נתמך במידה רבה באמצעות אלפי דולרים כסיוע חשאי לו ולגורמים פרו-מערביים נוספים במפלגת ליגת הנוער הסומלית על ידי סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית (CIA).[3][2] לפי תזכיר של מחלקת המדינה של ארצות הברית מ-1968: "...מדבר אנגלית בצורה שוטפת, ולמרות היותו מוסלמי, נהנה משתייה. הוא אפריקאי מתון פרגמטי ופרו-מערבי."[2][3]

בעוד שעיגאל טען בפומבי בשנת 1968 שסומליה אינה מתכוונת לשנות את מסלול המדיניות לשם איחוד כל הסומלים ולשחזור "האדמות האבודות",[2] הוא עורר זעם ציבורי במדינה לאחר שוויתר מאוחר יותר על תביעותיו לאוגדן.[2][3]

עיגאל היה עדיין ראש הממשלה והיה בארצות הברית בעת שהנשיא אבדרשיד עלי שרמארקה נרצח ב-15 באוקטובר 1969. זמן קצר לאחר מכן השתלטה על השלטון המועצה המהפכנית העליונה החדשה (Supreme Revolutionary Council – SRC) בראשות מייג'ור גנרל סיאד בארה, בריגדיר גנרל מוחמד אינאש ג'ולי, לייטננט קולונל סלאד גביירה קדייה וראש המשטרה ג'מא קורשל.[2] המועצה שינתה לאחר מכן את שם המדינה לרפובליקה הדמוקרטית של סומליה,[3][2] עצרה את חברי הממשלה האזרחית הקודמת, אסרה על מפלגות פוליטיות,[12][3] פיזרה את הפרלמנט ואת בית המשפט העליון והשהתה את החוקה.[2] עיגאל נמנה עם הפוליטיקאים שנעצרו על ידי המועצה המהפכנית בשל תפקידו הבולט בממשל הראשוני של המדינה. הוא שוחרר לבסוף ומונה לשגריר בהודו (1976–1978) לפני שמשטר בארה הכניס אותו שוב לכלא באשמת קשירת קשר עד 1985.[2]

נשיא סומלילנד

עיגאל הצליח לנטרל ולפרק מליציות, לפרק ולשקם קבוצות לוחמים מנשקן במסגרת מלחמת האזרחים בסומליה, הוא ייצב את המצב הביטחוני והכלכלי של סומלילנד, לבנות מוסדות שלטון מתפקדים, כונן סחר דו-צדדי עם מדינות זרות, הכניס את המטבע החדש של סומלילנד – שילינג סומלילנדי, וכן את הדרכון הלאומי של סומלילנד ואת דגל סומלילנד.[6][2][3][2][13]

בשנת 1995 כתב עיגאל מכתב לראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, בבקשה לכונן קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות.[14][2][3] עיגאל דיבר על הצורך בהתמודדות משותפת נגד האיסלאמיזם באזור.[3][2] לפי עבד רחמן טור, הנשיא הראשון של סומלילנד, עיגאל ביקש ליצור קשר עם ישראל בתקווה לזכות בהכרה מארצות הברית.[3][2]

לאורך כהונתו כנשיא הרפובליקה של סומלילנד, מסירותו של עיגאל למאבק הבדלני עוררה ספקות ואתגרים מצד קיצוניים, במיוחד בתוך תנועת סומלילנד הלאומית (SNM), אשר האמינו כי הוא עדיין מתכנן בסופו של דבר להגיע לפשרה עם גורמים פוליטיים אחרים בשאר סומליה. באוגוסט 2001 שרד עיגאל בהצבעה אחת בלבד הצעה שהגישו מספר חברי פרלמנט שהאשימו אותו במרדנות חלקית ובאי-רצון להתבדלות מסומלי באופן מלא.[15][2][3]

בראיון לארכיון האו"ם באותה שנה, מנהיג תנועת סומלילנד הלאומית (SNM), עבדירחמן אהאלה, אמר גם על עיגאל: "כאשר הוא אומר שהוא בעד עצמאות, זה רק לצריכה מקומית. הוא אומר לאנשים כאן דבר אחד, אך בנאומיו במקומות אחרים הוא הכריז בבירור שסומליה תתאחד יום אחד.[6] הוא אומר שנדבר עם הדרומיים כאשר הם ינקו את בתיהם ויתחילו לנהל משא ומתן איתם... הוא אומר דבר אחד לציבור ודבר אחר לקהילה הבינלאומית."[2][16]

פטירה בנסיבות רפואיות

באפריל 2002, מוחמד חאג'י איברהים עיגאל, שהיה אז בן 73, סבל מבעיות רפואיות – כולל נימלול וחוסר תחושה ברגליו שמנע ממנו את היכולת ללכת, דבר שהצריך הערכה רפואית.[17] הוא אושפז בבית החולים הצבאי One Military Hospital בפרטוריה שבדרום אפריקה, בסביבות סוף אפריל, לצורך בדיקות מקיפות וטיפול ושהה שם בטיפול רפואי במשך כעשרה ימים טרם האירוע הקטלני.[18][19]

ב־3 במאי 2002 עבר עיגאל ניתוח במערכת העיכול, שבמהלכו התפתחו סיבוכים, ובהם פציעה שנגרמה במהלך הפרוצדורה, שתוארה בחלק מן הדיווחים ככזו שאירעה במהלך קולונוסקופיה ואשר הובילה למותו.[20][21][17] הוא נפטר באותו יום כתוצאה מסיבוכים ניתוחיים בבית החולים בפרטוריה.[20][18] בדיווחים בני התקופה לא הובאו ראיות לגורמים שאינם רפואיים למותו והנסיבות יוחסו לסיכונים פרוצדורליים הקשורים לגילו ולמצבו הרפואי.[21][19]

לאחר מותו הושבה גופתו של עיגאל להרגייסה שבסומלילנד, שם נערכה לו הלוויה ממלכתית, המשקפת את מעמדו כדמות מרכזית בהקמת הישות המדינית סומלילנד שהכריזה על עצמה כעצמאית.[22] במהלך הלוויה שלושת בניו קברו אותו לצד אביו, בהתאם לרצונוו האחרון. דווח כי כ-4,000 אבלים השתתפו בהלווייה בבירה הרגייסה, והפרלמנט הכריז על שבעה ימי אבל.[23][2][24]

חילופי הנהגה

סגן הנשיא דאחיר ריאלה קאהין Dahir Riyale Kahin, בן שבט גדאבורסי, ירש את עיגאל באופן מיידי כנשיא בפועל עם מותו של האחרון ב־3 במאי 2002, בהתאם לחוקת סומלילנד, שאושרה בתקופת כהונתו של עיגאל בשנת 2000.[25] קאהין הושבע רשמית עוד באותו יום כדי להשלים את יתרת כהונתו המוארכת של עיגאל, אשר הוארכה בשנה אחת על ידי הפרלמנט בפברואר 2002, כך שמועד סיומה נדחה לפברואר 2003. מנגנון חוקתי זה הבטיח העברת שלטון מהירה ומסודרת, ללא ואקום שלטוני זמני או שיבושים על בסיס שבטי, ושיקף את המסגרות המוסדיות שהקים עיגאל, אשר העדיפו רציפות חוקית על פני תביעות סיעתיות.[25]

המעבר השלטוני חיזק את יציבותה היחסית של סומלילנד על רקע מלחמת האזרחים בסומליה, שכן עלייתו של קאהין לשלטון מנעה אתגרים מיידיים לסמכות המרכזית בהרגייסה, ואפשרה למבני הממשל הקיימים ובהם מועצת הזקנים (הגואורטי) והמנגנון המבצעי להמשיך לפעול ללא הפרעה.[26] מאמציו הקודמים של עיגאל לפירוק מיליציות ולפיוס בין־שבטי, לרבות כנסי שנות ה־90 ששילבו שבטי מיעוט כגון הגדאבורסי במנגנוני חלוקת הכוח, הקלו על רציפות זו ומנעו חילופי שלטון אלימים מהסוג שנראו באזורים אחרים של סומליה. תחת הנהגתו של קאהין נמשכו ההכנות לבחירות רב־מפלגתיות, אשר הגיעו לשיאן בבחירות לנשיאות בשנת 2003, שבהן ניצח קאהין בפער זעום את מועמד האופוזיציה אחמד מוחמד גולייד, ובכך ניתן תוקף נוסף לתהליך המעבר.[26]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חאג'י אבראהים עיגאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 L. A. Times Archives, Mohamed Egal, 73; Led Breakaway Republic of Somaliland, Los Angeles Times, ‏2002-05-04 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 2.17 2.18 2.19 2.20 2.21 2.22 Schaap, William Schaap; Ray, Ellen (1980). "The CIA in Africa: How Central? How Intelligent?". Dirty Work 2: The CIA In Africa. p. 16. The rise to power of Prime Minister Muhammed Egal was said to have been “facilitated” by “thousands of dollars in covert support to Egal and other pro-Western elements in the ruling Somali Youth League party prior to the 1967 presidential elections’
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 Katzenbach, Nicholas (12 במרץ 1968). "346. Memorandum From the Under Secretary of State (Katzenbach) to President Johnson". Office of the Historian, Foreign Service Institute. United States Department of State. נבדק ב-2025-06-24. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 28. Somalia (1960-present), uca.edu (באנגלית אמריקאית)
  5. ↑ "Somaliland's Quest for International Recognition and the HBM-SSC Factor". אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 admin, Somaliland: Down Memory Lane, Somaliland Sun, ‏2012-07-28 (באנגלית בריטית)
  7. ↑ Guido Ambroso, CLANSHIP, CONFLICT AND REFUGEES: AN INTRODUCTION TO SOMALIS IN THE HORN OF AFRICA
  8. ↑ www.dl1.en-us.nina.az, Muhammad Haji Ibrahim Egal, www.dl1.en-us.nina.az, ‏2026-01-04 (באנגלית אמריקאית)
  9. ↑ Muhammad Egal, prabook.com (ב־)
  10. ↑ Mukhtar, Mohamed Haji; Castagno, Margaret (2003). Historical dictionary of Somalia (New ed.). Lanham, Md: Scarecrow Press. ISBN 0-8108-4344-7.
  11. ↑ Greenfield, Richard (8 במאי 2002). "Obituary: Mohamed Ibrahim Egal". The Independent. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ↑ Metz, Helen C., ed. (1992), "Coup d'Etat", Somalia: A Country Study, Washington, D.C.: Library of Congress
  13. ↑ Recognition, Government of Somaliland
  14. ↑ "Somaliland: Israel says ready to recognize Somaliland". UNPO. 12 בפברואר 2010. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2010. נבדק ב-29 במאי 2012. It is no secret to Somaliland though, the former president, Mr Ibrahim Haji Egal addressed the very issue in a letter to the former Israeli head of state, Mr Yitshak Rabin in 1995. Fifteen years ago, Mr Egal saw the threat of Islamic fundamentalism and the importance of Bab El-Mandeb. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ Africa Research Ltd (2006). Africa contemporary record: annual survey and documents, Volume 28. Africana Publishing Co. pp. B–525.
  16. ↑ "Somalia: IRIN interview with Somali National Movement (SNM)". IRIN. נבדק ב-2 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 17.0 17.1 Leader of Somaliland dies in SA hospital, IOL, ‏1983-11-07 (באנגלית)
  18. ^ 18.0 18.1 "President Egal of Somaliland dies" (באנגלית בריטית). 2002-05-03. נבדק ב-2026-01-06.
  19. ^ 19.0 19.1 Access Restricted, www.telegraph.co.uk
  20. ^ 20.0 20.1 L. A. Times Archives, Mohamed Egal, 73; Led Breakaway Republic of Somaliland, Los Angeles Times, ‏2002-05-04 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ 21.0 21.1 "Mohamed Egal". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 2002-05-06. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2026-01-06.
  22. ↑ BBC News, “Somaliland’s Egal dies in hospital”, https://www.bbc.com/news/world-africa-19704733
  23. ↑ "Somaliland leader buried" (באנגלית בריטית). 2002-05-06. נבדק ב-2026-01-04.
  24. ↑ IOL, Leader of Somaliland dies in SA hospital, IOL, ‏3 במאי 2002
  25. ^ 25.0 25.1 Somaliland leader buried, www.thenewhumanitarian.org, ‏2002-05-06 (באנגלית)
  26. ^ 26.0 26.1 Somaliland: The Strains of Success, Crisis Group Africa Briefing 113

חאג'י אבראהים עיגאל43021446Q470991

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חאג%27י_אבראהים_עיגאל&oldid=3751033"