זכויות טבעיות וחוקיות
בפילוסופיה, מקובל להבחין בין שני סוגים עיקריים של זכויות. סוג אחד מכונה זכויות טבעיות, ומשמעותו היא זכויות המגיעות לאדם באופן טבעי (ומכאן נגזר שמן), מבלי התניה מוקדמת. הסוג השני הוא זכויות חוקיות, כלומר כאלו הנובעות מקיומה של מערכת חוק ומשפט המעניקה לאדם זכויות.[1]
המאפיינים העיקריים של זכויות טבעיות, הם היותן אוניברסליות - שייכות לכלל בני האדם, בסיסיות - כלומר יסודיות והכרחיות לקיומה של חברה אנושית, ובלתי ניתנות לערעור - משום שלאף אחד אין את הסמכות ליטול את זכותו הטבעית של אדם אחר. אם כי חשוב לסייג כי אדם יכול לאבד את זכויותיו הטבעיות, למשל במצב בו הוא עצמו פוגע בזכויות טבעיות של בני אדם אחרים. רעיון הזכויות הטבעיות נשען גם על משפט הטבע.
לעומתן, זכויות משפטיות הן כאלו שניתנות לאדם מתוקף היותו חלק מחברה המחזיקה במערכת מוסדרת של חוק ומשפט. זכויות כאלה עשויות להשתנות ממדינה למדינה, הן אינן בסיסיות ואדם עשוי לאבד אותן במצבים מסוימים.
שורשי רעיון הזכויות הטבעיות מצויים כבר בפילוסופיה היוונית הקדומה,[2] הוא התפתח בשלבים ולקראת עידן הנאורות הופיע אצל ז'אן גרסון (אנ').[3] במהלך עידן הנאורות שימש הרעיון של משפט הטבע וזכויות טבעיות כדי לערער על זכותם האלוקית של מלכים, והוביל ליצירת מושגים כמו אמנה חברתית או זכויות האדם. עם זאת, חשוב להבחין כי זכויות טבעיות הן תמיד זכויות שליליות, למשל, הזכות שלא יפגעו בחירותך או ייטלו את חייך.[4] לעומת זאת, ברשימה של זכויות אדם קיים ויכוח האם לכלול גם זכויות חיוביות, כמו זכויות כלכליות.[5]
קיימות לא מעט גרסאות ורשימות שונות של זכויות המצויות בקטגוריה של זכויות טבעיות וזכויות אדם. דוגמה קלאסית של ניסיון אוניברסלי לקבוע מה הן, מופיעה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, אך למרות חשיבותה, היא אינה מחייבת מבחינה משפטית.
עם זאת, יש מי שסירבו לקבל את התיאוריה על קיומן של זכויות טבעיות, וטענו כי כל זכות היא זכות משפטית במהותה. כך למשל ג'רמי בנת'ם שכינה אותן "שטויות",[6] או שפינוזה שקבע כי "במצב הטבעי אין שום דבר שהוא טוב או רע בהסכמת הכל... הדבר אפשרי רק במצב האזרחי, שבו מחליטים בהסכמה כללית מה טוב ומה רע וכל אדם חייב לציית למדינה",[7] ובמקום אחר: "דבר ודאי הוא שהטבע ...יש לו זכות עליונה לכל דבר שביכולתו".[8]
מקור הזכויות
הניסיון לנמק את קיומן של זכויות טבעיות, נעשה בכמה דרכים שונות. הוגים מוקדמים יותר בחרו במסלול דתי של הישענות על רעיונות המופיעים בכתבי הקודש. גישה שכלתנית קדומה לנמק את הזכויות הטבעיות, מופיעה כבר ב-40 הדוקטרינות העיקריות של האסכולה האפיקוראית: "על מנת להשיג הגנה מפני אנשים אחרים, כל אמצעי להשגת מטרה זו הוא טוב טבעי", וגם "צדק טבעי הוא התחייבות לתועלת הדדית, כדי למנוע מאדם אחד לפגוע או להיפגע על ידי אחר".[9] זו גישה הרואה בזכויות גם מעין התחייבויות הדדיות בין בני האדם, כלומר לא זכות במובן של אדם פלוני זכאי לקבל את חייו, אלא זכות במובן של לאדם אלמוני ישנה התחייבות הדדית שלא ליטול את חייו של פלוני.
אחרים, כמו הוגי הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ראו בזכויות היסוד "אמיתות המוכחות מאליהן שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר".[10] גישה זו מתמקדת בשוויון בין בני האדם, ומשכך, אם שני בני אדם שווים, אין מקום שהאחד יחזיק בזכות על חייו או על חירותו של האחר.
עמנואל קאנט הציע את הנימוק התבוני, ולפיו: "מי שמפר את זכויות האדם מתכוון להשתמש באנשים אחרים כבאמצעי בלבד, בלי להביא בחשבון שבהיותם ישים תבוניים צריך תמיד ובאותו הזמן להעריך אותם כתכליות".[11] במילים אחרות, לאדם אכן מגיעה זכות אקטיבית לשמר בידיו את השליטה על חייו וחירותו וכדומה, משום היותו יצור ייחודי בעל תבונה.
יש גם מי שתקף את הרעיון כולו, כמו הפילוסוף אלסדייר מקינטאייר שטען כי "קיומן של זכויות החלות על האדם רק מפני שהוא אדם, נשמע כמובן מוזר מעט... האמת ברורה לעין: זכויות אלו אינן קיימות כלל, והאמונה בהן כמוה כאמונה במכשפות ובחדי קרן",[12] או פרידריך האייק שכתב: "עצם הקיום אינו מעניק זכות או תביעה מוסרית לאדם אחד נגד האחר".[13] לפי טענה זו, כל זכות יכולה להיות רק זכות חוקית, כלומר כזו שניתנת מעצם קיומה של מערכת משפטית מוסדרת, הבאה לאפשר מערכות יחסים יציבות בקהילה אנושית.
רשימת הזכויות
קיימות רשימות שונות של זכויות טבעיות ושל זכויות אדם, לעיתים מבלי להבחין ביניהן. המרקיז דה לה פאייט שניסח עבור האספה המכוננת הלאומית בצרפת את הצהרת זכויות האדם והאזרח, כלל בה ארבע זכויות יסוד: חופש, קניין, ביטחון ועמידה נגד הדיכוי. ג'ון לוק מציג רשימה של חמש זכויות: החיים, החירות, שלמות הגוף, העדר הכאב וזכות הקניין.[14] התפיסה של האבות המייסדים של ארצות הברית דיברה על זכויות החיים, החירות, הקניין ומימוש תפיסת הטוב.[15]
אחרים, כמו איין ראנד, טענו שדי בקיומה של זכות יסוד טבעית אחת, הזכות לחיים, וממילא כל השאר הם נגזרות שלה. עם זאת, חנה ארנדט העירה כי "אין מי שיוכל להגדיר, מתוך ביטחון מלא, מה הן לאמיתו של דבר זכויות אדם כלליות..."[16]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Natural Rights | History of Western Civilization II, courses.lumenlearning.com
- ↑ The Natural Law: A Study in Legal and Social History and Philosophy | Online Library of Liberty, oll.libertyfund.org
- ↑ Christophe Grellard, Systèmes de pensées et de croyances médiévaux, Annuaire de l'École pratique des hautes études (EPHE), Section des sciences religieuses. Résumé des conférences et travaux, 2022-05-31, עמ' 383–400 doi: 10.4000/asr.4158
- ↑ The Ethics of Liberty by Murray N. Rothbard, mises.org (באנגלית)
- ↑ James Nickel, Adam Etinson, Human Rights, Fall 2024, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2024
- ↑ Human rights - Natural Law, Transformation, Rights | Britannica, www.britannica.com, 2025-07-17 (באנגלית)
- ↑ ברוך שפינוזה, תרגום: ירמיהו יובל, אתיקה, הקיבוץ המאוחד, 2014, עמ' 317
- ↑ ברוך שפינוזה, תרגום: חיים וירשובסקי, מאמר תיאולוגי-מדיני, ירושלים: מאגנס, 1961, עמ' 162-164
- ↑ Vincent Cook, Epicurus - Principal Doctrines, epicurus.net
- ↑ America's Founding Documents, National Archives, 2015-10-30 (באנגלית)
- ↑ עמנואל קאנט, תרגום: חנן אלשטיין, חלק שני, הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות, מאגנס, 1973
- ↑ אלסדייר מקינטאייר, תרגום: יונתן לוי, מעבר למידה הטובה, ירושלים: הוצאת שלם, 2006, עמ' 77-78
- ↑ פרידריך האייק, תרגום: אורי רדלר, נספח ד, יומרה קטלנית, תל אביב: סלע מאיר, 2020
- ↑ ג'ון לוק, איגרות על הסובלנות, ירושלים: מאגנס, תשע"ד, עמ' 41
- ↑ American Enlightenment Thought | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
- ↑ חנה ארנדט, תרגום: עדית זרטל, יסודות הטוטליטריות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 437
זכויות טבעיות וחוקיות41528269Q29677