זכויות אדם, שחרור ופיוס: אתרי מורשת נלסון מנדלה

זכויות אדם, שחרור ופיוס: אתרי מורשת נלסון מנדלה
**אתר מורשת עולמית**
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2024, לפי קריטריונים 6
מדינה	דרום אפריקה
כולל	14 אתרי משנה
שטח האתר	420.4 דונם
שטח אזור החיץ	3,001.2 דונם

זכויות אדם, שחרור ופיוס: אתרי מורשת נלסון מנדלה (באנגלית: Human Rights, Liberation and Reconciliation: Nelson Mandela Legacy Sites) הוא אתר מורשת עולמית סדרתי של אונסק"ו בדרום אפריקה שצורף לרשימת המורשת העולמית בוועידת המורשת העולמית ה-46 שהתכנסה ביולי 2024 בניו דלהי.^[1] הוא כולל בסך הכול 14 אתרים נפרדים, שלכולם יש קשר היסטורי עם הדיכוי ומאבק השחרור של קבוצות האוכלוסייה הדרום אפריקניות שנשללו זכויותיהן תחת האפרטהייד, ובעיקר קשורים לחייו ולפועלו של נלסון מנדלה, מנהיג המאבק ומי שהפך לאחריו לנשיא דרום אפריקה.

זכויות אדם, שחרור ופיוס: אתרי מורשת נלסון מנדלה^[2]
מס'	שם	קואורדינטות	שטח בדונם	אזור החיץ בדונם	תיאור
001	בנייני האיחוד (אנ')	25°44′26″S 28°12′42″E / 25.740692°S 28.211792°E / -25.740692; 28.211792	172.5	606.2	מתחם שנבנה בפרטוריה בשנת 1910 כסמל להיווצרות איחוד דרום אפריקה. הוא היה בתחילה מקום מושבו של המשטר הקולוניאלי המדכא המתמשך, כולל משטר האפרטהייד. מאז 1994, הוא סמל של פיוס דמוקרטי, כאשר הממשלה החדשה שלאחר האפרטהייד המשיכה להשתמש בבניין כמקום מושבה; האתר כולל את בנייני האיחוד (אגף מזרח ומערב), שדרת הממשלה, אמפיתיאטרון, גנים ואנדרטאות.
002	כיכר וולטר סיסולו (אנ')	26°16′40″S 27°53′20″E / 26.277875°S 27.888894°E / -26.277875; 27.888894	20.5	49	ב-1955 התקיים קונגרס העם (אנ') בקליפטאון (חלק מסווטו), שם צירים מהקבוצות שלחמו באפרטהייד - הקונגרס הלאומי האפריקני, הקונגרס ההודי הדרום אפריקאי (אנ'), קונגרס הדמוקרטים הדרום אפריקאי (אנ') וארגון הצבעונים של דרום אפריקה (גר') - אימצו במשותף את אמנת החירות (אנ'), ששולבה לאחר ביטול האפטרהייד בחוקת דרום אפריקה. ישנם עשרה עמודים גבוהים המייצגים את עשרת סעיפי האמנה, עשרה מגדלים מרובעים בכניסה לכיכר ואנדרטה של גדל חרוטי עם אמנת החירות חקוקה על דיסק, יחד עם מוזיאון האתר ואנדרטאות נוספות.
003	טבח שארפוויל: תחנת המשטרה	26°41′18″S 27°52′19″E / 26.688383°S 27.871936°E / -26.688383; 27.871936	7.6	68.2	ב-21 במרץ 1960 התרחשה מחאה של 10,000 איש כנגד חוקי המעבר מול תחנת המשטרה של שארפוויל. השוטרים ירו לתוך ההמון, הרגו שישים ותשעה בני אדם, ופצעו יותר מ-180 בני אדם. מתחם התחנה כולל כמה בניינים.
004	טבח שארפוויל: גן ההנצחה	26°40′19″S 27°53′15″E / 26.672072°S 27.887425°E / -26.672072; 27.887425	1.7	31.6	אנדרטה במקום שבו נפלו רבים מהקורבנות, הכולל גן זיכרון ותערוכה.
005	טבח שארפוויל: קברים אתר A	26°40′19″S 27°53′15″E / 26.672072°S 27.887425°E / -26.672072; 27.887425	0.194	346	שורה המכילה את קבריהם של 63 מקורבנות טבח שארפוויל
006	טבח שארפוויל: קברים אתר B	26°40′21″S 27°53′14″E / 26.672461°S 27.887153°E / -26.672461; 27.887153	0.0218	347.9	שורה המכילה את קבריהם של 6 מקורבנות טבח שארפוויל
007	חוות ליליסליף (אנ')	26°02′36″S 28°03′15″E / 26.043422°S 28.054103°E / -26.043422; 28.054103	4.8	11	חווה בפרוור ריבוניה של יוהנסבורג, שם איכר לבן העניק מקלט למנהיגי האגף החמוש של הקונגרס הלאומי האפריקני שהוקם על ידי מנדלה לאחר טבח שארפוויל. המשטרה פשטה על החווה ב-11 ביולי 1963, ואסרה 19 חברים ובהם נלסון מנדלה. האתר כולל את הקוטג' הראשי, מגורי המשרתים והשטחים, ופועל כמוזיאון, עם תערוכות ואוספים על ההיסטוריה של האתר מ-1961 עד 1963. חדרים 10 עד 13 שבהם שהה נלסון מנדלה בין השנים 1961–1962 נשמרו בצורתם המקורית.
008	16 ביוני 1976 - הרחובות של אורלנדו וסט	26°14′20″S 27°54′25″E / 26.238872°S 27.906994°E / -26.238872; 27.906994	31.9	0	המקום בו התרחשה ב-16 ביוני 1976 צעדת מחאה של תלמידים מתיכון אורלנדו וסט נגד האפרטהייד ונגד החובה ללמד באפריקנס. בהשראת תנועת "התודעה השחורה" בראשות סטיב ביקו, הם מחו על אי השוויון בחינוך הבנטו. מספר תלמידים נהרגו על ידי המשטרה, כולל הקטור פיטרסון. הכבישים של רחובות וילקאזי ומואמה והכביש הראשי של קומאלו נכללו בחלק מרכיב זה. אף שבאזור זה נמצאים אתרים ואנדרטאות כגון אתר הירי והמוזיאון של הקטור פיטרסון, אנדרטת הנוער של 16 ביוני, ובתיהם לשעבר של נלסון מנדלה, דזמונד טוטו, וולטר סיסולו וזפניה מוטופנג (אנ'), הם אינם כלולים באתר.
009	גבעת החוקה (אנ')	26°11′23″S 28°02′35″E / 26.189761°S 28.043169°E / -26.189761; 28.043169	53.4	51	האתר של כלא פורט יוהנסבורג מהמאה ה-19, שבו נכלאו אסירים פוליטיים רבים כולל מהאטמה גנדי (תקופה קצרה ב-1908), עובדי מכרות שובתים (1913 ו-1914), ומספר מנהיגים מרכזיים של הקונגרס הלאומי האפריקני, כולל נלסון מנדלה. כיום המיקום של בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה, והמרכז להגנת זכויות האדם. המתחם כולל את האתרים של כלא פורט יוהנסבורג, כלא הנשים של יוהנסבורג וכלא מספר ארבע.
010	אולנג' (אנ')	29°41′54″S 30°57′24″E / 29.698297°S 30.956622°E / -29.698297; 30.956622	6	135.7	אתר זה הוא ביתו של ג'ון דובה (אנ'), הנשיא הראשון של הקונגרס הלאומי האפריקאי (ב-1912). הוא הקים את מכון אולנג' (כיום בית ספר תיכון אולאנג'), בית הספר הראשון בדרום אפריקה שהוקם ונוהל על ידי אפריקאים. בשנת 1994, נלסון מנדלה הצביע כאן בבחירות החופשיות הראשונות בדרום אפריקה. האתר כולל את אולם בית הספר הישן של מכון אולאנג'; ספריית אולאנג'; בית ג'ון דובה; קפלה; ובית הקברות של משפחת דובה.
011	אוניברסיטת פורט הייר (אנ')	32°47′09″S 26°50′45″E / 32.785908°S 26.845819°E / -32.785908; 26.845819	49.4	856.2	קולג' לילידי דרום אפריקה (South African Native College) הוקם בשנת 1916, נתמך על ידי שלוש כנסיות והצ'יף המקומי. נלסון מנדלה למד באוניברסיטה משנת 1938 יחד עם מנהיגים אחרים של המאבק לשוויון. האתר כולל: אולם סטיוארט, אגף וולשי, אגף דונלדסון, אולם ליווינגסטון, אולם הנדרסון, בניין HMS (אולם האוכל הישן), בניין כריסטיאן יוניון וכיכר החירות.
012	ביתו של ז. ק. מתיוס	32°46′55″S 26°49′57″E / 32.781886°S 26.832600°E / -32.781886; 26.832600	1	7.4	זכריה קאודירלנג מתיוס היה אקדמאי שחור בולט בדרום אפריקה, הרצה בקולג' לילידי דרום אפריקה (ששמו שונה לאוניברסיטת פורט הייר ב-1955), שם היו מנהיגים עתידיים רבים של יבשת אפריקה בין תלמידיו. מתיוס היה בין החותמים על אמנת החירות. ביתו סמוך לאוניברסיטת פורט הייר.
013	כנסיית ואיהוק הווסליאנית	29°07′25″S 26°13′25″E / 29.123503°S 26.223592°E / -29.123503; 26.223592	2.7	16.1	בכנסייה זו שבבלומפונטיין נערך הכינוס הגדול הראשון של מנהיגים אפריקאים מכל דרום אפריקה ב-1909. ב-1912 נערכה בה הוועידה שהובילה להקמת הקונגרס הלאומי האפריקאי. נלסון מנדלה הפך לסגן נשיא הקונגרס הלאומי האפריקאי ב-1952, וב-1991 הוא הפך לנשיא. זו מסורת בדרום אפריקה שמנהיגים ותומכים של הקונגרס הלאומי האפריקאי מבקרים במקום זה בכל ינואר.
014	הכיכר הגדולה ב-Mqhekezweni	31°44′26″S 28°28′04″E / 31.740458°S 28.467881°E / -31.740458; 28.467881	68.7	474.9	בכפר זה, של קהילה של דוברי קוסה, חי מנדלה לאחר מות אביו מגיל תשע עד שבע עשרה. באתר יש כמה מבנים ואנדרטאות המוקדשים לתקופה זו בחייו.