ז'מנדו אורסי
.jpg) | |||||||
| אורסי, 2025 | |||||||
| לידה |
13 ביוני 1967 (גיל: 58) מחוז קנלונס, אורוגוואי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ז'מנדו רמון אנטוניו אורסי מרטינס | ||||||
| מדינה |
 אורוגוואי | ||||||
| השכלה | מכון המורים ארטיגס | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, מורה | ||||||
| מפלגה | תנועת ההשתתפות העממית | ||||||
| בת זוג | לאורה אלונסופרס | ||||||
 אתר האינטרנט הרשמי של ז'מנדו אורסי | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ז'מנדו רמון אנטוניו אורסי מרטינס (בספרדית: Yamandú Ramón Antonio Orsi Martínez; ) הוא פוליטיקאי ומורה להיסטוריה מאורוגוואי, המכהן כנשיאה ה־43 של אורוגוואי מאז מרץ 2025. הוא חבר בתנועת ההשתתפות העממית, הפלג המרכזי בקואליציית מפלגות השמאל "החזית הרחבה". טרם היבחרו לנשיאות כיהן אורסי כראש מחוז קנלונס בשנים 2015 עד פברואר 2020, ובכהונה נוספת בין נובמבר 2020 ל־2024.
בשנת 1991 השלים את לימודיו הגבוהים במכון המורים ארטיגס כמורה להיסטוריה, ועבד בבתי ספר תיכוניים במחוזות קנלונס, פלורידה, ומלדונדו. את דרכו הפוליטית החל כבר בנעוריו, תחילה כחבר במפלגת הזרם הארטיגיסטי (אנ'), עד שב־1990 הצטרף לתנועת ההשתתפות העממית, שנוסדה שנה קודם לכן.
ראשית חייו
אורסי נולד ב־13 ביוני 1967 באזור כפרי במחוז קנלונס. הוא הילד השני במשפחה, אח צעיר למריה דל לוחאן, ובנם היחיד של פאבלו "בֶּבֶּה" אורסי, חקלאי, וכרמן "בֶּבַּה" מרטינס, תופרת[1].
אורסי הוא ממוצא איטלקי מצד אביו, ומוצאו בעיירה אוזיליה (אנ') שבנפה סאבונה במחוז ליגוריה באיטליה. לדבריו, אבות אבותיו מצד אביו היגרו לאורוגוואי בראשית המאה ה-19. לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות, בירכה אותו ראש עיריית אוזיליה, פאולה סקרצלה, והביעה את גאוותה על הקשר המשפחתי שלו לעיר. על פי דיווחים בתקשורת האיטלקית, אורסי הוא נינו של ג'ובאני אורסי, בן העיירה שהיגר לאורוגוואי. מצד אמו הוא ממוצא ספרדי, וצאצא למתיישבים הראשונים של מונטווידאו מהאיים הקנריים[2].
הוא גדל באזור כפרי שבין העיירות סנטה רוסה וסן אנטוניו. משפחתו התמודדה עם קשיים כלכליים, ובמשך תקופה מסוימת אף גרה בבית מגורים ללא חשמל. בגיל חמש עבר עם משפחתו לעיר קנלונס, בעקבות מחלה בעמוד השדרה של אביו שמנעה ממנו להמשיך בעבודה חקלאית[3]. המשפחה פתחה חנות מכולת בעיר, ואורסי החל את לימודיו בבית הספר היסודי מס' 110 ואת לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון תומאס בֶּרֶטה.
אורסי גדל במשפחה קתולית והיה נער מזבח בקפלה השכונתית. כנער גילה חיבה לריקודי עם, ובגיל 15 זכה בתחרות להצטרף ללהקה עירונית בה הופיע עד גיל 26. במקביל החל את דרכו הפוליטית כחבר בזרם הארטיגיסטי, עד שבשנת 1990 הצטרף לתנועת ההשתתפות העממית (MPP). את מעורבותו הפוליטית החל באיסוף חתימות למשאל העם של 1989 נגד חוק ההתיישנות על העבירות של המשטר הצבאי[4].
בשנת 1986 החל ללמוד יחסים בין-לאומיים באוניברסיטת הרפובליקה (אנ'), אך פרש לאחר חודש. בהמשך נרשם למכון המורים ארטיגס במונטווידאו, שם למד הוראת היסטוריה בחינוך העל-יסודי, והשלים את לימודיו בשנת 1991.
קריירה פוליטית
תחילת דרכו הציבורית
בשנת 2004, בעודו עובד כמורה להיסטוריה במחוז מלדונדו, התמודד אורסי ללא הצלחה על מושב בבית הנבחרים של אורוגוואי, כמועמד הרביעי ברשימת תנועת ההשתתפות העממית במחוז קנלונס. בראשית 2005 הוכרז כממלא המקום הראשון של מרקוס קרמבולה במועמדותו לראשות מחוז קנלונס. לאחר ניצחונו של קרמבולה בבחירות המוניציפליות של אותה שנה, מונה אורסי למזכיר הכללי של המחוז. לאחר הבחירות בשנת 2010 המשיך בתפקידו משהממשל בראשות קרמבולה נבחר מחדש[5]. מאז יולי 2005 אורסי חבר בהנהגה הלאומית והמחוזית של תנועת ההשתתפות העממית בקנלונס.
ראש מחוז קנלונס
בראשית מרץ 2015 התפטר אורסי מתפקידו כמזכיר הכללי של מחוז קנלונס, כדי להתמודד על ראש המחוז (Intendente de Canelones). מועמדותו נתמכה על ידי מגזרים שונים בקואליציית החזית הרחבה, בהם תנועת ההשתתפות העממית, המפלגה הקומוניסטית, הזרם הארטיגיסטי ו"קאסה גרנדה". בבחירות 2015 נבחר לראשות העיר עם 37% מהקולות, לאחר שהיה המועמד שזכה למרב הקולות במפלגה המובילה, בהתאם לשיטת "Ley de lemas" (אנ'). הוא נכנס לתפקידו ב־9 ביולי 2015. באוקטובר 2019, לקראת הסיבוב השני של הבחירות הכלליות, מונה אורסי לראש מטה הבחירות של מועמד החזית הרחבה, דניאל מרטינס[6].
ב־7 בפברואר 2020 התפטר מתפקידו, והוחלף על ידי טאבארה קוסטה. אף על פי כן, הכריז על מועמדותו לכהונה שנייה, ובבחירות המוניציפליות שנערכו באותה שנה נבחר מחדש לתפקיד[7].
מסע הבחירות לנשיאות 2024
לאחר תבוסת החזית הרחבה בבחירות הכלליות של 2019, החל אורסי להיתפס כמועמד מוביל בבחירות המקדימות של 2024. ב־19 במרץ 2023 הודיעה תנועת ההשתתפות העממית על תמיכתה הרשמית במועמדותו. הוא זכה גם לתמיכת הזרם הארטיגיסטי ופלגים שמאליים נוספים בתוך המפלגה. ב־9 בדצמבר 2023, במהלך התכנסות קונגרס החזית הרחבה, הוכרזה רשמית מועמדותו לצד המועמדים מריו ברגרה, קרולינה קוסה ואנדרס לימה[8].
נשיא אורוגוואי
אורסי היה מועמד "החזית הרחבה" בבחירות הכלליות של 2024 באורוגוואי. בסיבוב הראשון, שנערך ב־27 באוקטובר, הוא זכה לרוב יחסי של 43.94% מהקולות, והתמודד בסיבוב השני ב־24 בנובמבר מול אלווארו דלגאדו מהקואליציה הרב-צבעית (Coalición Multicolor), שבו ניצח[9][10]. משפורסם ניצחונו המשוער של אורסי, בירכו אותו ראשי מדינות מרחבי העולם, בהם נשיא צ'ילה גבריאל בוריץ', שליט ונצואלה ניקולאס מדורו, ונשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום. נוסף עליהם הצטרפו פוליטיקאים אחרים בהם כריסטינה פרננדס דה קירשנר, יולנדה דיאס ומאוריסיו מאקרי. בליל הסיבוב השני, פעילותו הציבורית הראשונה כנשיא נבחר הייתה ביקור אצל נשיא אורוגוואי לשעבר חוסה מוחיקה ורעייתו, סגנית הנשיא לשעבר לוסיה טופולנסקי (אנ'), בביתם שבפאתי מונטווידאו. ביום שלמחרת, הנשיא היוצא לואיס לאקאז'ה פו קיים ישיבה עם ממשלתו לצורך תכנון תהליך העברת השלטון[11].
במהלך מסע הבחירות שלו, ב־23 בספטמבר 2024, הכריז אורסי כי הכלכלן גבריאל אודונה יכהן כשר הכלכלה והאוצר בממשלתו. ב־27 בנובמבר מינה את אלחנדרו סאנצ'ס פריירה לתפקיד מזכיר הנשיאות. בימים הבאים החל למנות שרים נוספים, בהם אלפרדו פראטי – שהומלץ על ידי חוסה מוחיקה – לשר החקלאות, הבקר והדיג, ואת כריסטינה לוסטמברג לשרת בריאות הציבור. ב־16 בדצמבר פרסם אורסי רשימה מלאה של חברי הקבינט.
לאחר היבחרו, נפגש עם גורמים בין-לאומיים שונים לקראת כהונתו, בהם שגריר סין באורוגוואי חואנג יאג'ונג, שהעביר לו מכתב ברכה מנשיא הרפובליקה העממית של סין שי ג'ינפינג, והביע תקווה לחיזוק יחסי אורוגוואי–סין. בהמשך נפגש גם עם נשיא ברזיל לואיז אינסיו דה סילבה בברזיליה כדי לדון בפרויקטים תשתיתיים משותפים.
ב־6 בדצמבר השתתף אורסי בפסגת מרקוסור לשנת 2024 שנערכה במונטווידאו, כאורחו של הנשיא לאקאז'ה פו. בפסגה זו הושגו הסכמות על הנוסח הסופי של הסכם הסחר החופשי בין מרקוסור לאיחוד האירופי, לאחר כמעט 25 שנות משא ומתן. במהלך הפסגה ערך אורסי פגישות בילטרליות עם מנהיגים אזוריים, בהם לואיס ארסה, סנטיאגו פניה, וגוסטבו פטרו.
ב־2 בפברואר 2025 הודיע אורסי כי לא יעבור להתגורר במעון הנשיאות הרשמי שבמונטווידאו, אלא ימשיך להתגורר בביתו שבעיירה סלינאס[12].
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של ז'מנדו אורסי (בספרדית)
הערות שוליים
- ↑ Mayor Yamandú Orsi's father passed away, באתר CanelonesCiudad Portal, 9 באוקטובר 2018 (בספרדית)
- ↑ Quién es Yamandú Orsi, nuevo presidente de Uruguay: un canario "de almacén" que conoció lo peor de las campañas sucias en Uruguay, באתר El Observador, 24 בנובמבר 2024 (בספרדית)
- ↑ Yamandú Orsi, el “gauchito de asfalto” que pasó del malambo a lo más alto de la política, באתר Montevideo Portal, 23 בפברואר 2021 (בספרדית)
- ↑ Yamandú Orsi “Me considero de izquierda, pero con un fuerte contenido nacionalista”, באתר La Mañana, 16 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ “Mediodía clásico”: así fue el encuentro entre Orsi y Carámbula en Las Piedras, באתר Montevideo Portal, 24 בנובמבר 2024 (בספרדית)
- ↑ Frente Amplio pone a Orsi al frente de una campaña “mano a mano con el votante”, באתר Grupo 180, 30 באוקטובר 2019 (בספרדית)
- ↑ Yamandú Orsi: una victoria holgada con la mira puesta en 2024, באתר El Observador.com, 2 באוקטובר 2020 (בספרדית)
- ↑ El Frente Amplio oficializó a sus cuatro precandidatos a la Presidencia: Orsi, Cosse, Bergara y Lima, באתר subrayado.com.uy, 18 בנובמבר 2023 (בספרדית)
- ↑ Uruguay election: Left-wing candidate Orsi wins presidency, באתר דויטשה ולה, 25 בנובמבר 2024 (באנגלית)
- ↑ Former history teacher Yamandú Orsi wins Uruguay election, באתר BBC, 25 בנובמבר 2024 (באנגלית)
- ↑ Yamandú Orsi se reunió con José Mujica: "Él tiene ideas, pero me dice que yo voy a ser el presidente y decidir", באתר El Observador, 27 בנובמבר 2024 (בספרדית)
- ↑ Uruguay’s president-elect won’t live in 3-story presidential palace, like José Mujica, באתר AP, 3 בפברואר 2025 (באנגלית)
ז'מנדו אורסי41114005Q19946921