ז'אן פלאביני
| לידה |
4 ביולי 1880 אלבף (צר'), סן-מריטים |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1948 (בגיל 68) מנסי-פנוויל (צר') |
| מקום קבורה | רואן |
| מדינה |
 צרפת |
| השתייכות | צבא צרפת |
| תקופת פעילות | 1902–1945 (כ־43 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| בת זוג | הלנה בורין |
| מספר ילדים | 3 |
| תפקידים בשירות | |
|
• מפקד פלוגת פרשי דרגון • מפקד רגימנט הרגלים ה-146 • עוזר של מפקד חיל הפרשים הצרפתי • מפקד דיוויזיה ממוכנת • מפקד מרחב העיר ריימס • מפקד הקורפוס ה-21 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה • המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה • קרב סטון | |
| עיטורים | |
 פרש במסדר ההצטיינות החקלאי אביר לגיון הכבוד צלב מלחמת העולם הראשונה מסדר בעלי ברית מדליית הנצחת מלחמת העולם הראשונה קצין גדול של לגיון הכבוד צלב מלחמת העולם השנייה | |
ז'אן אלפונס לואי רובר פלאביני (בצרפתית: Jean Alphonse Louis Robert Flavigny ; נולד 4 ביולי 1880 – נפטר 8 באוקטובר 1948) היה קצין בכיר בצבא צרפת וממייסדי חיל השריון של צבא זה. במהלך מלחמת העולם השנייה עמד בראש הכוח שניסה לבלום את פלישת גרמניה הנאצית לצרפת אך לא הצליח למנוע את כניסת הגרמנים וכיבוש צרפת. במהלך מערכה זו נפל בשבי ושהה את שאר המלחמה במחנה שבויים בגרמניה.
ביוגרפיה
ילדות ונעורים
ז'אן פלאביני נולד ב-1880 בעיירה אלבף (צר') (במחוז סן-מריטים בצפון מערב צרפת) ללואי רוברט פלאביני וברטה לואיז מבית לה-בורז'ואה. ב-1900 הצטרף להאקדמיה הצבאית סן-סיר, אותה סיים ב-1902 והתגייס, כקצין, לחיל הפרשים של צבא צרפת.
תחילת השירות הצבאי
ב-1913 הועלה פלאביני לדרגת קפטן ומונה למפקד פלוגת פרשי דרגון של רגימנט הדרגונים ה-17 (צר') ואחר כך כמפקד רגימנט הרגלים ה-146 (צר'). בתפקיד זה לחם במלחמת העולם הראשונה. ב-1917, במהלך המלחמה, עבר לפקד על רגימנט הפרשים ה-17 עצמו. ביוני 1918, בשלהי המלחמה, נפצע קשה בראשו.
בין המלחמות
לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא צרפת וב-1928 קודם לדרגת קולונל. ב-1930 מונה לעוזר של מפקד חיל הפרשים הצרפתי במשרד הכוחות המזוינים של צרפת. ב-1932 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל ומונה למפקד חיל הפרשים הצרפתי.
ב-1936 קודם לדרגת מייג'ור גנרל ומונה להקים דיוויזיה ממוכנת (צר') ופיקד עליה. הייתה זו הדיוויזיה הראשונה מסוג זה שהוקמה בצרפת ולצורך פרויקט הקמה זה הסתייע פלאביני במקסים וגאן.
ב-1939 קודם לדרגת גנרל כשבאותה שנה מונה תחילה למפקד מרחב העיר ריימס ובהמשך מונה למפקד הקורפוס ה-21 (צר') של צרפת.
מלחמת העולם השנייה
במאי 1940, עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת, נשא פלאביני בתפקיד מפקד הקורפוס ה-21 כשתחת הקורפוס פעלה הדיוויזיה המשוריינת השלישית (צר')[א].
ב-14 במאי, בזמן שהגרמנים הקימו ראש גשר על נהר המז, שהה פלאביני בעמדת הפיקוד של הדיוויזיה השלישית והחליט לעצור מתקפה מרוכזת של הדיוויזיה על ראש הגשר הגרמני בנהר המז ובמקום זאת הורה לפזר את יחידות הדיוויזיה במערך הגנתי לרוחב כל החזית.
אי הפגיעה, של הצרפתים, בראש הגשר הגרמני איפשר לגרמנים להתקדם דרומה כשהחל מ-15 במאי התחולל קרב סטון בין כוחותיו של פלאביני לכוחות הגרמנים. הקרב הסתיים ב-27 במאי בתבוסה צרפתית ובאבטחת ראש הגשר הגרמני[ב].
פלאביני המשיך לנהל את קרבות הארמייה ה-21 גם לאחר התבוסה בקרב סטון. ב-23 ביוני 1940 שהה בטעות בשטח שנכבש על ידי הגרמנים ונפל בשבי. הוא נלקח לגרמניה כשתחילה הוחזק במבצר קניגשטיין, במזרח גרמניה, ובינואר 1945 הועבר לטירת קולדיטץ (צר') שם שהה עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
לאחר שחרורו מהשבי פרש פלאביני מהצבא והתיישב בכפר מנסי-פנוויל (צר') שבמערב צרפת שם החזיקה משפחתו טירה מאז 1834 שאותה ירש ב-1933[ג].
נפטר ב-1948 במנסי-פנוויל והובא לקבורה בכנסיית מדלן בעיר רואן.
ניתוח פעולותיו של פלאביני
היסטוריונים טוענים שחוסר הנחישות של פלאביני, ב-14 במאי 1940, להשמיד את ראש הגשר הגרמני גרם לביסוס האחיזה הגרמנית באדמת צרפת ובסופו של דבר לנפילת צרפת. מעבר לכך נטען כנגד פלאביני שהחלטתו לפזר את כוחותיו על פני שטח גדול עם תשתית כבישים כפרית גרם לפקקי תנועה בשטח ההתארגנות ולחוסר התארגנות ראויה לקרבות מול הגרמנים.
אותות הערכה
- 1909:
פרש במסדר ההצטיינות החקלאי (צר') - 1917:
אביר לגיון הכבוד[1] - 1918:
צלב מלחמת העולם הראשונה (צר') - 1918:
מסדר בעלי ברית (צר') - 1918:
מדליית הנצחת מלחמת העולם הראשונה (צר') - 1939:
קצין גדול של לגיון הכבוד - 1945:
צלב מלחמת העולם השנייה (צר')
משפחתו
ביולי 1919 נישא פלאביני להלנה בורין (1979-1892)[2]. לזוג נולדו שלושה ילדים (רוברט, ז'אק ואנרי)[3]. שלושת הילדים שירתו גם הם בצבא צרפת כששניים מהם (ז'אק ואנרי) נהרגו בקרבות מלחמת העולם השנייה (אחד באלזס ושני בהודו סין).
ראו גם
לקריאה נוספת
- " The Light Mechanical Division, Overcoming All Difficulties ",History of War, Armor & Equipment, No. HS 1, December 2013, p. 26-42 (ISSN 1956-2497 )..
- Roger Bruge, The Fighters of June 18, vol. 4: the ceasefire, Paris, Fayard ,1988, 381 pp. (מסת"ב 2-213-02238-0, BNF 34961090 )
קישורים חיצוניים
- ז'אן פלאביני, באתר actu.fr, 28 באוגוסט 2016
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ אות אביר לגיון הכבוד, באתר leonore.archives-nationales.culture.gouv.fr
- ↑ מידע משפחתי על ז'אן פלאביני, באתר man8rove.com
- ↑ משפחת פלאביני, באתר geneanet.org
ז'אן פלאביני41358177Q3172025