ז'אן איטאר

ז'אן מרק גספר איטאר (בצרפתית: Jean Marc Gaspard Itard; ‏24 באפריל 1774 - 5 ביולי 1838) היה רופא יהודי צרפתי.

ביוגרפיה

נולד באלפים של פרובאנס עילית, בהיותו מחוסר השכלה אקדמית נאלץ להתגייס לצבא הצרפתי במהלך המהפכה הצרפתית כשהוא מציג את עצמו כרופא, הוא הצליח בעבודתו כעוזר לרופא בבתי החולים הצבאיים וב-1796 מונה בשל ניסיונו כמנתח בבית חולים צבאי הממוקם דרומית לפריז. בשנת 1799 התמנה כרופא המוסד הקיסרי לחירשים-אילמים, שם נחל הצלחה וגם כיהן בו עד סוף ימיו.

הוא קנה את פרסומו כשהצליח להקנות יכולות חושיות ובהמשך גם קריאה וכתיבה ויכולת התבטאות והבעה בכתב לוויקטור מאוורון, שנחשב עד אז ל"ילד פרא" חסר תקנה. על אף שהטיפול המלא בוויקטור נכשל בשל ניוון של אברי השמיעה והדיבור שלו, גרם שיקומו החלקי להנחת היסוד לפדגוגיה של הילד החריג, שפותחה בעתיד על יסוד שיטותיו של איטאר בידי חוקרים נודעים אחרים כמו מריה מונטסורי (שיטת מונטסורי). כישלונו בטיפול בילד הפרא גרם לו לדיכאון עמוק, והוא הגדיר זאת עד סוף ימיו ככישלונו האישי.