ועדת וינוגרד (לשכר לימוד)
הוועדה להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבחינת הקלות אפשריות נוספות לסטודנטים היא ועדה ציבורית שמונתה בשנת 2000 על ידי שר החינוך דאז, יוסי שריד, על מנת לבחון את נושא שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד.
הקדמה
באוקטובר 1998 פתחה התאחדות הסטודנטים בישראל במאבק להפחתת שכר הלימוד לפחות ב-50% או לביטולו כליל. מאבק זה כלל השבתה של כל מוסדות ההשכלה הגבוהה למשך יותר מחודש, הפגנות (שלוו במעצרים ובתלונות על אלימות משטרתית), שביתת רעב של חלק ממנהיגי הסטודנטים והקמת אוהל מחאה בכיכר אנטין שבכניסה לאוניברסיטת תל אביב, בו התקיימו 'שיעורים אלטרנטיביים' עם אנשי רוח שבאו לתמוך בשובתים. בין מנהיגי המאבק היו ארז אשל, יו"ר תנועת דור שלום (סטודנט באוניברסיטת תל אביב),גילה גמליאל, לימים חברת כנסת מטעם הליכוד (סטודנטית באוניברסיטת בן-גוריון), ליאור רוטברט (כיום בעליה של חברה ליחסי ציבור ואסטרטגיה) וליאור ורונה(כיום מנכ"ל פורום החברות הסלולריות).
למרות תמיכה ציבורית רחבה ומעקב יומיומי מצד העיתונות, הסתיים המאבק בהבטחה מעורפלת של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, להקים ועדה שתדון בהפחתת שכר הלימוד, הבטחה שלבסוף לא קוימה במהלך כהונתו. ההחלטה לסיים את המאבק בתמורה להבטחה זו ספגה ביקורת קשה, ומנהיגי הסטודנטים הואשמו כי "נקנו בפיצות" (אזכור לביקורה של אשת ראש הממשלה דאז שרה נתניהו והצעתה להזמין לסטודנטים השובתים רעב פיצות). עם זאת, מאבקם של הסטודנטים מיקד את תשומת הלב הציבורית בשכר הלימוד, ואהוד ברק כלל הבטחה מפורשת להפחתת שכר הלימוד במסע הבחירות שלו לראשות הממשלה ב-1999.
הקמת הוועדה
ב-24 במאי 2000 מינה שר החינוך, יוסי שריד, את הוועדה להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבחינת הקלות אפשריות נוספות לסטודנטים. על-פי כתב המינוי, ובהסכמת כל הצדדים, כיהן השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד כיו"ר הוועדה. הגופים המיוצגים בוועדה היו: משרד האוצר, משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, ועד ראשי האוניברסיטאות והתאחדות הסטודנטים.
הוועדה נתבקשה:
- א. להחליט על הדרכים, השיעורים והמועדים להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
- ב. להציג דרכים ואמצעים שיבטיחו נגישות להשכלה גבוהה לכל צעיר וצעירה בישראל.
- ג. לבחון מנגנונים לשיתוף סטודנטים בקבלת ההחלטות במוסדות להשכלה גבוהה.
- ד. לדון בהרחבתה של תוכנית פר"ח ובתוכניות אחרות לשיתוף סטודנטים ביזמות לאומיות בתחום החינוך, תמורת הפחתה בשכר הלימוד.
- ה. לקבוע מנגנון בוררות מוסכם לעניין מחלוקות העלולות להתעורר במהלך מימוש החלטותיה.
כל הגורמים המיוצגים בוועדה התחייבו לראות בהחלטות הוועדה החלטות מחייבות.
כחלק מדו"ח הוועדה נכללו מכתבים המציינים את ההתחייבויות הבאות:
- א. התחייבות של הממשלה למימון ההפחתה בשכר הלימוד (נספח ג' בדו"ח).
- ב. התחייבות של ראש הממשלה, שר החינוך ושר האוצר, כי ההפחתה בשכר הלימוד לא תהיה על חשבון המוסדות להשכלה גבוהה (נספח א' בדו"ח).
מסקנות הוועדה
ועדת וינוגרד החליטה על הורדה הדרגתית של שכר הלימוד האקדמאי, לתקופה של 5 שנים, מסכום של כ- 10,000 ש"ח בשנת תשס"א לכ- 5,000 ש"ח בשנת תשס"ו. הוועדה קבעה שיש להפחית 14% משכר הלימוד בשנת הלימודים תשס"ב, ובשנים לאחר מכן - הפחתה של 9% לשנה. בסופו של התהליך, אמור היה שכר הלימוד לרדת בשיעור של 50% ביחס לשכר הלימוד ששולם בשנת הלימודים תשס"א (10,463 ₪)
יישום מסקנות הוועדה
בתשס"ב (2001), השנה הראשונה ליישום המלצות ועדת וינוגרד, הופחתו, כמוסכם, 14% משכר הלימוד. בשנת תשס"ג (2002), לאחר שהמשק הישראלי נכנס למיתון עמוק, הוחלט כי יופחתו 3% בלבד משכר הלימוד ולא 9% כפי שהומלץ על ידי הוועדה. לאחר מכן, עם המשך המצב הכלכלי הקשה, כחלק מתוכנית החירום הכלכלית, הציע משרד האוצר, לבטל את ההנחה שכבר ניתנה בשכר הלימוד לסטודנטים, וכן להימנע מביצוע כל ההפחתות המובטחות לעתיד.
בנובמבר 2006 כינסו שרת החינוך יולי תמיר ושר האוצר אברהם הירשזון ועדה חדשה לבחינת נושא שכר הלימוד בישראל, והעמידו בראשה את שר האוצר לשעבר אברהם שוחט. ועדה זו קמה מתוך מטרה להמליץ לבדוק את מצב ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בישראל. נציגי מרצים, סגל זוטר וסטודנטים הביעו התנגדות לעצם כינוס הוועדה והטילו ספק במנדט שניתן לה, בשל הרכבה של הוועדה, אשר ייצג לטענתם בעיקר את משרד האוצר ולא כלל נציגים מטעמם, ומכיוון שלשיטתם מדובר במסמוס ההחלטה שנתקבלה כבר בוועדת וינוגרד. בהמשך לאחר הסכמי הבנות, שביניהן גם הכנסת נציגי הסטודנטים לתת-הועדה העוסקת בענייני שכר, המרצים קיבלו על עצמם את הוועדה, אולם הסטודנטים ערכו מחאות והשביתו מספר פעמים את האוניברסיטאות במהלך 2006 ו-2007.
ראו גם
קישורים חיצוניים
22257434ועדת וינוגרד (לשכר לימוד)