ועדת הפירושים
| ייסוד הוועדה | 9 באוגוסט 1949 |
|---|---|
| יו"ר | יושב ראש הכנסת |
| חברים | |
| נכון ל | הכנסת ה-23 |
| 8 חברים | |
ועדת הפירושים היא ועדת כנסת מיוחדת שנותנת מענה לשאלות פרשנות בתקנון הכנסת ומהווה ערכאת ערעור על החלטות יושב ראש ישיבת הכנסת.
הכנסת הראשונה קיבלה ב-9 באוגוסט 1949 החלטה על פיה תוקם ועדת פירושים בת שבעה חברים, ביניהם יושב ראש הכנסת ושניים מסגניו, אליה יוכל לערער חבר הכנסת על פירוש שנתן יושב ראש ישיבת הכנסת להוראה מסוימת של התקנון או התקדימים.[1]
על פי תקנון הכנסת, ועדת הכנסת היא האחראית לתת מענה ללאקונה בסוגיות הנוגעות לסדרי הדיון בכנסת בטרם התקיים הדיון, והחלטתה הופכת לתקדים מחייב.[2] אולם, כשבשעת דיון במליאת הכנסת עולה ספק לגבי פירושם של הוראה בתקנון או תקדים, מתפקידו של יושב ראש הישיבה להכריע בסוגיה.[3] עוד קובע התקנון כי חברי הכנסת רשאים לערער בפני ועדת הפירושים על החלטתו של יושב ראש הישיבה ועל האופן שבו פירש את התקנון.[4] חבר הכנסת מוזמן להציג את ערעורו, ולאחר בחינת הסוגיה הוועדה מכריעה והחלטה סופית. ההחלטה מונחת על שולחן הכנסת.[5] החלטת ועדת הפירושים לא משנה את החלטתו של יושב הראש בישיבה שכבר התקיימה.
ועדת הפירושים מורכבת מיושב ראש הכנסת ומשמונה חברי כנסת נוספים, שאינם חברי ממשלה, אותם בוחרת ועדת הכנסת.[6] אם מגיש הערעור הוא חבר ועדת הפירושים, ממלא את מקומו חבר כנסת אחר לצורך הדיון.[7]
קישורים חיצוניים
- חברי ועדת הפירושים לדורותיה, באתר הכנסת
הערות שוליים
- ↑ דברי הכנסת כרך 2, עמ' 1283 (התש"ט)
- ↑ סעיף 141 ("קביעת תקדימים") לתקנון הכנסת
- ↑ סעיף 143(א) ("פירוש התקנון והתקדימים") לתקנון הכנסת
- ↑ רישת סעיף 143(ב) ("פירוש התקנון והתקדימים") לתקנון הכנסת
- ↑ סיפת סעיף 143(ד) ("פירוש התקנון והתקדימים") לתקנון הכנסת
- ↑ סיפת סעיף 143(ב) ("פירוש התקנון והתקדימים") לתקנון הכנסת
- ↑ סיפת סעיף 143(ג) ("פירוש התקנון והתקדימים") לתקנון הכנסת
ועדת הפירושים40378371Q18192095