ולטר לוכט
גנרל ולטר לוכט | |
לידה |
26 בפברואר 1882 ברלין, האימפריה הגרמנית |
---|---|
פטירה |
18 במרץ 1949 (בגיל 67) היילברון, גרמניה המערבית |
השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות |
1901–1932 1937 – 1945 |
דרגה | גנרל חיל התותחנים (ורמאכט) |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-87 מפקד הדיוויזיה ה-336 מפקד הקורפוס ה-66 מפקד הקורפוס ה-82 מפקד הארמייה ה-11 מפקד הקורפוס ה-13 | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
גנרל ולטר לוכט (בגרמנית Walther Lucht; 26 בפברואר 1882 - 18 במרץ 1949) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
לוכט נולד ב-26 בפברואר 1882 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1901 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-1 (פרוסיה המזרחית - פון לינגר), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-4 בנובמבר 1914 הועלה לדרגת האופטמן, ולקראת סוף המלחמה מונה לקצין אג"ם דיוויזיית המילואים ה-75. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר לוכט ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1930 הועלה לוכט לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 בנובמבר 1930 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה ה-5. ב-31 במרץ 1932 פרש לוכט מהצבא, ונסע לסין שם כיהן כיועץ צבאי. במרץ 1937 מונה לוכט למפקד יחידות הארטילריה בלגיון קונדור, וב-1 ביוני 1938 הועלה לדרגת אוברסט. על שירותו בספרד קיבל לוכט את עיטורי מדליית מערכת 1936-1939 (ספרד), הצלב הספרדי בזהב עם חרבות, וצלב המלחמה (ספרד). ב-1 ביולי 1939 מונה לראש מחלקת ההדרכה ה-2 בהיילברון, ובקיץ 1939 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-215.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה לוכט מפקד רגימנט הארטילריה ה-215, שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-215 בעתודת הארמייה השביעית. ב-1 בפברואר 1940 מונה לוכט למפקד אגד הארטילריה ה-44, וב-17 בפברואר הועלה לדרגת גנרל מיור. במהלך המערכה על צרפת לחם לוכט כחלק מהדיוויזיה ה-44 במסגרת הקורפוס ה-40, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם הדיוויזיה ה-44 כחלק מהקורפוסים ה-17, ה-29, ה-55, וה-51 לסירוגין במסגרת הארמייה השישית. ב-1 בפברואר 1942 הפך אגד הארטילריה לאגד הארטילריה ה-310, וב-17 בפברואר הועלה לדרגת גנרל לוטננט, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-87, שהייתה חלק מהקורפוס ה-9 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית. ב-1 במרץ 1942 מונה לוכט למפקד הדיוויזיה ה-336, שהייתה חלק מהקורפוס ה-32 במסגרת הארמייה ה-15, ולאחר מכן כחלק מהקורפוס ה-25 במסגרת הארמייה השביעית, וב-12 במרץ קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. במאי הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הארמייה השישית, ולחמה כחלק מהקורפוסים ה-17, הקורפוס ה-8, וה-29 לסירוגין, ובספטמבר הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-24 במסגרת הארמייה ההונגרית השנייה. ב-1 בנובמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, ובדצמבר הוכפפה הדיוויזיה לקבוצת ארמיות דון, ולחמה בקרבות הקשים על הדונייץ ועל המיוס כחלק מפלגת הארמייה הולידט. ב-30 בינואר 1943 קיבל לוכט על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובאפריל הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-29 כחלק מהארמייה השישית. ב-22 ביולי 1943 פרש לוכט מתפקידו, וב-1 באוקטובר 1943 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-20 בדצמבר 1943 מונה לוכט למפקד קורפוס המילואים ה-66, שהיה בעתודת קבוצת ארמיות G, וב-5 באוגוסט 1944 הפך לקורפוס ה-66 שהוכפף בספטמבר לארמייה ה-19. באוקטובר הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות B, ולחם עימה בקרב הארדנים. בינואר 1945 הועבר הקורפוס תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השישית, וב-9 בינואר קיבל לוכט על פעולותיו בקרב על הבליטה תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-8 באפריל 1945 מונה לוכט למפקד הארמייה ה-11, ולאחר פירוקה ב-21 באפריל מונה למפקד הקורפוס ה-13 הארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות G, ולאחר מכן במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, והשתתף בקרבות בתורינגיה ובשלזיה. בסוף המלחמה נפל לוכט בשבי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
בשנת 1948 שוחרר לוכט מהשבי. לאחר שחרורו התגורר לוכט בהיילברון עד למותו בתאונת דרכים ב-18 במרץ 1949.
קישורים חיצוניים
- ולטר לוכט באתר www.lexikon-der-wehrmacht בגרמנית