ויקרס ולינגטון

ויקרס ולינגטון
	ויקרס ולינגטון
	ויקרס ולינגטון
מאפיינים כלליים
סוג	מפציץ
מדינת מקור	בריטניה
יצרן	Vickers-Armstrongs
טיסת בכורה	15 ביוני 1936
תקופת שירות	1938–1953 (כ־15 שנים)
צוות	שישה אנשי צוות אוויר
יחידות שיוצרו	11,464
מפעיל ראשי	בריטניה
מפעילים משניים	אוסטרליה; קנדה; צ'כוסלובקיה; צרפת החופשית; גרמניה הנאצית; יוון; ניו זילנד; פולין; פורטוגל; דרום אפריקה
אורך	19.69 מ'
גובה	5.31 מ'
מוטת כנפיים	26.27 מ'
שטח כנפיים	78.1 מ"ר
משקל ריק	8,435 ק"ג
משקל המראה מרבי	12,955 ק"ג
מהירות מרבית	378 קמ"ש
קצב נסיקה	5.7 מ' לשנייה
טווח טיסה מרבי	4,106 ק"מ
סייג רום	5,490 מ'
עומס כנף	168 ק"ג למ"ר
תותחים	6 - 8 מקלעי M1919 בראונינג בקוטר 0.303 אינץ'
פצצות	2,041 ק"ג פצצות
	שני מנועי Bristol Pegasus Mark XVIII בני 1,050 כ"ס
	שני מנועי Bristol Pegasus Mark XVIII בני 1,050 כ"ס
תרשים

ויקרס ולינגטון (באנגלית: Vickers Wellington) היה מפציץ בינוני דו מנועי ארוך טווח מתוצרת בריטניה שתוכנן באמצע שנות ה-30 בידי חברת ויקרס-ארמסטרונגס. בתחילת מלחמת העולם השנייה שימש המטוס כמפציץ הלילה העיקרי ב-RAF, בטרם הוחלף במטוסים ארבעה-מנועיים כבדים יותר מסוג האוורו לנקסטר. המטוס המשיך בשירות במשימות אחרות, במיוחד ככלי לוחמה נגד צוללות. הוא היה המפציץ הבריטי היחיד שייצורו נמשך לאורך כל שנות המלחמה.