ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר

ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר (ברוסית: Шрётер, Виктор Александрович;‏ 1901–1839) היה אדריכל רוסי עם שורשים גרמנים-בלטים.

ויקטור, בנו של אלכסנדר גוטליב שרטר, למד באקדמיה הקיסרית לאמנויות בסנקט פטרסבורג המשיך את לימודיו באקדמיה הפרוסית לאמנויות בברלין ובתום לימודיו שם הוענקה לו מדליית זהב, דבר שהיה נדיר לגבי מי שהגיע מבחוץ.

שרטר התקבל בשנת 1858 לאגודת האדריכלים בברלין וסייר ולמד אדריכלות בגרמניה, בלגיה, צרפת, שווייץ, איטליה ואוסטריה ולאחר שחזר לסנקט פטרסבורג הוזמן ללמד שם באוניברסיטה לאדריכלות והנדסה אזרחית.

בשנת 1862 הוענק לו תואר אמן מטעם האקדמיה הקיסרית לאמנויות בסנקט פטרסבורג והוא נחשב למומחה באדריכלות אקלקטית.

שרטר פיתח סגנון המשלב אבנים טבעיות בצירוף לבנים שעברו עיבוד בשריפה בטמפרטורה גבוהה ויצר גרסה רוסית של אר נובו.

שרטר בנה מחדש והרחיב את תיאטרון מריאינסקי לאחר שבניין התיאטרון המקורי נשרף.

גלריה

• סאל גרנייה
• 
  בית הכנסת הכוראלי הגדול (סנקט פטרבורג)
• 
  בית האופרה בקייב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33360035ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר