ויסקי מהאי איילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה של ידיעה בעיתון. לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה של ידיעה בעיתון. לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

המושג ויסקי מאיילה מתייחס לקבוצת סוגי ויסקי המיוצר באי איילה בסקוטלנד, כחלק מהחלוקה המסורתית של הויסקי הסקוטי לארבע קבוצות עיקריות. באי הקטן ודליל האוכלוסייה קיימות תשע מזקקות פעילות. ריכוז זה של מזקקות ויסקי הביא לפריחת "תיירות ויסקי" לאי. באיילה מתקיים פסטיבל ויסקי שנתי בחודש מאי הכולל טעימות ומופעים של מוזיקה סקוטית מסורתית.

היסטוריה

בשנת 1644 הוטל מס על ויסקי בסקוטלנד והדבר הביא לפריחה בייצור בלתי חוקי של המשקה שהתרכז בהיילנדס ובאיים דוגמת איילה.

עם הפלישה והכיבוש האנגלי, עברו רבות מהמזקקות בשפלה הסקוטית להרים ולאיים כדי להימנע מתשלום מס למלוכה. החל משנת 1823, כשייצור הוויסקי בסקוטלנד הפך לחוקי, מזקקות שהסכימו להיכנע למיסוי הכבד של הכובשים סבלו מהתנכלות השכנים הנזעמים, אבל מזקקות על האיים ההברידיים ובראשן מזקקות איילה הספיקו להתבסס לפני שחוק מיסוי הוויסקי נכנס לתוקף גם באיים עשרות שנים אחרי כן, ובשל טעמם המיוחד היו חשובים לתעשיית הבלנדים.

האי הידוע גם בפולקלור בתור "האי מוכה הסופות" מכיל מרבצים גדולים של כבול, ומלבד שיחי האברש הטיפוסיים לטעם של כבול סקוטי (למשל באזור ספייסייד), הכבול באיילה מכיל גם אצות ומלח ים שנשטפים על אדמתו בסופות החורף. ריח היוד והמלח החזק שבמאלט של מזקקת לפרויג, גרמו לו להיות מוכר כשיקוי רפואי, והוא היה הוויסקי הסקוטי היחיד שיובא חוקית ונמכר בארצות הברית בתקופת היובש.

בעבר פעלו באי מזקקות רבות יותר, אך רבות נסגרו במשך השנים. לאחרונה רואה התעשייה התעוררות, שוקי ויסקי חדשים נפתחים בסין ובהודו ותיירות הוויסקי פורחת באיילה - למרבית המזקקות מרכז מבקרים מפואר. מזקקות ארדבג וברוכלאדי נפתחו מחדש, ומזקקת פורט אלן נמצאת בבנייה מחודשת. בשטחה של פורט אלן הוקם מפעל ההלתתה של תאגיד דיאג'יו המשרת את כל מזקקות האי.

מאפיינים

ויסקי מהאי איילה מפורסם בטעמו המעושן אך מאפיין זה אינו הכרחי בכל המזקקות. בעוד שמעט מאוד מזקקות בסקוטלנד מלתתות שעורה במקום, בלפרויג עדיין מלתתים כ-30% מהשעורה לבד, כדי להגיע לרמות עישון גבוהות יותר (57 חלקים למיליון - ppm) ולתת שעושן בכבול הייחודי ללפרויג, הנותן למשקה את הטעם הייחודי. מזקקות אחרות מסתפקות ב45ppm (ארדבג), 35ppm (לגבולין) או 2ppm בלבד (בונהאבן).

כיום

בשנת 2005 הוקמה מזקקת קילכומן החדשה באי, שהחלה לזקק ב-2006. המזקקה הצעירה היא הראשונה שמוקמת באיילה מזה 124 שנה, והוקמה בצורת מזקקת-חווה מסורתית, תוך ניסיון לייצר את כל הלתת מקומית ומהשעורה המקומית. למרות תקלה של שרפה שעיכבה את התהליך, ומעבר לשימוש חלקי בלתת ממפעל ההלתתה המרכזי של דיאג'ו, מייצרים במקום ויסקי מעושן (20ppm). קילכומן בחרה בכוונה במבנה דוד זיקוק שישמר כיאות את העישון שבלתת, ולמרות העלויות הכבדות בחרה בדוד זיקוק קטן מאוד (2070 ליטר בלבד), דוד שכנראה קטן יותר מזה של מזקקת אדרדור שמפרסמת את עצמה עדיין בתור המזקקה הקטנה בסקוטלנד.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32533029ויסקי מהאי איילה