ויליאם פרמור
 | |
| ויליאם פרמור, 1765 |
הרוזן ויליאם פרמור (ברוסית: Ви́ллим Ви́ллимович Фе́рмор; נהגה וילים וילימוביץ' פרמור; 1702 – 1771) היה קצין בצבא האימפריה הרוסית, הידוע בעיקר כמי שהוביל את צבא ארצו בקרב צורנדורף במהלך מלחמת שבע השנים. שמו נכתב לעיתים בתור וילהלם גראף פון פרמור (בגרמנית: Wilhelm Graf von Fermor).
ראשית חיים
פרמור נולד ב-1702 בפסקוב, רוסיה, למשפחה ממוצא סקוטי וגרמני-בלטי לותרני. הוא התגייס לצבא הרוסי ב-1720 והצטיין במצור על דנציג במהלך מלחמת הירושה הפולנית. מאוחר יותר השתתף בקרבות נגד האימפריה העות'מאנית ונגד הפינים. הוא העדיף להתרועע בעיקר עם גרמנים אחרים בשירות רוסיה, דבר שעורר טינה בקרב קצינים דוברי רוסית.[1] הוא היה בן טיפוחיו של כריסטופור מיניך.
המלחמה השלזית השלישית
ערך מורחב – המלחמה השלזית השלישית
ב-1757, הוביל פרמור כוח רוסי שכבש את ממל בפרוסיה המזרחית,[2] ונכח בקרב גרוס-יגרסדורף.
ב-1758, הוא מונה לפקד על הכוחות הרוסיים שפלשו לפרוסיה במהלך מלחמת שבע השנים. הוא החליף את סטפן פיודורוביץ' אפרקסין, שעורר את מורת רוחה של יליזבטה, קיסרית רוסיה. פרמור הפך את מדיניות המפקד הקודם כלפי האוכלוסייה האזרחית בפרוסיה המזרחית הכבושה, כשהוא מגנה את הקו הנוקשה הקודם, ואף דאג להקריא כרוזים המתנצלים על כך.[3]
ב-25 באוגוסט 1758, הוא הוביל את צבאו נגד פרידריך השני, מלך פרוסיה, בקרב צורנדורף. הקרב גבה משני הצדדים אבדות כבדות. לאחריו, הסיג פרמור את כוחותיו מזרחה. מאוחר יותר הוא שוחרר מהפיקוד ושירת ככפוף לפיוטר סלטיקוב במהלך 1759.
ב-1760, הוא היה המפקד הכולל של הכוחות הרוסיים במהלך הפשיטה על ברלין, שבה הם ובני בריתם האוסטרים כבשו לזמן קצר את הבירה הפרוסית לפני שנסוגו.
מאוחר יותר בחייו
בעקבות ההפיכה שהביאה את יקטרינה השנייה לכס השלטון, הוא מונה למושל סמולנסק. הוא מת ב-1771.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
ביבליוגרפיה
- Millar, Simon & Hook, Adam. Zorndorf 1758: Frederick Faces Holy Mother Russia. Osprey, 2003.
- Szabo, Franz A.J. The Seven Years War in Europe, 1756-1763. Pearson, 2008.
ויליאם פרמור42664981Q180806