ויליאם פיירהורסט
| לידה | 21 באוגוסט 1903 |
|---|---|
| פטירה | 13 במרץ 1982 (בגיל 78) |
| הדרגה הגבוהה ביותר | אמן בינלאומי משנת 1951 |
| מקצוע נוסף | מתכנן גשרים |
| מדינה | בריטניה, ניו זילנד |
| פרסים והוקרה | זכה באות מסדר האימפריה הבריטית. |
ויליאם פיירהורסט (באנגלית: William Albert Fairhurst) (21 באוגוסט 1903, אנגליה - 13 במרץ 1982, ניו זילנד) היה שחמטאי בריטי-ניו זילנדי בדרגת אמן בינלאומי ומתכנן גשרים. זכה באות מסדר האימפריה הבריטית.
פיירהורסט הצליח מאד בשני התחומים בהם עסק וחילק את זמנו במשך הרבה שנים בהצלחה בין שתי הקריירות. את אות מסדר האימפריה הבריטית קיבל על שירותיו בתחום ההנדסה.
שחמטאי
פיירהורסט היה בן 13 כאשר לימד את עצמו לשחק שחמט מאוסף ספרים שהיה בבית משפחתו. במהלך שלב התפתחותי זה קיבל פיירהורסט השראה מכתבי זיגברט טאראש וכתוצאה מכך סגנון משחקו התבסס ברובו על עקרונות אסטרטגיים דוגמטיים. בגיל 18 הפך לאלוף צ'שייר וזמן קצר לאחר מכן עבר ללנקסטר, שם נודע כשחקן מוביל בצפון אנגליה. כחובב לא היו לו הזדמנויות לשחק בתחרויות בינלאומיות, אך הוא התמודד בתחרות סקרבורו בשנת 1927 והגיע למקום השני משותף עם פרדריק ייטס והקדים כמה שחמטאים נודעים כיפים בוגוליובוב, ג'ורג' אלן תומאס וויקטור בורגר. בין היתר, הוא ניצח את בוגוליובוב המנוסה וכן את מנצח התחרות אדגר קול. בשנות העשרים לחייו ערך פיירהורסט את מדור המשחקים בבטאון Chess Amateur.
בשנת 1931 עבר פיירהורסט לסקוטלנד והניח את היסודות לפריחה שחמטאית מצפון לגבול. הוא זכה באליפות המדינה מספר שיא של 11 פעמים בין השנים 1932 ו-1962. פיירהורסט הצטיין במשחק עיוור ובשנת 1932 שיחק משחק סימולטני עיוור נגד 12 שחקנים במועדון גלזגו, ניצח תשעה וסיים שלושה בתיקו. שנה לאחר מכן סיים בתיקו דו-קרב עם האמן האוסטרי אריך אליסקסיס, כוכב עולה בעולם השחמט. בשנת 1937 זכה פיירהורסט באליפות אנגליה בשחמט.
פיירהורסט ייצג את אנגליה פעמים רבות בתחרויות קבוצתיות, בסדרת דו-קרבות מול צ'כוסלובקיה, הולנד וברית המועצות, בין השנים 1937 ו-1954.
בין קורבנותיו על לוח השחמט גם בנט לארסן, אלוף דנמרק ומתמודד על תואר אליפות העולם, שהיה אז קרוב לשיא כוחו. בשנת 1947 שיחק בדו-קרב מול אוסטרליה, דו-קרב שהתקיים באמצעות הרדיו. בסוף השנה הגיע למקום החמישי המכובד בתחרות הייסטינגס, ושנה לאחר מכן חלק מקום רביעי בתחרות הייסטינגס.
בשנת 1950 מארגני השחמט ניצלו את ההזדמנות שהשחקנים המובילים של אנגליה, סקוטלנד, קנדה, ניו-דילנד ודרום אפריקה נפגשו באנגליה באותו הזמן. יוזמה מהירה לארגון אליפות חבר העמים הבריטי בשחמט צלחה והתחרות התקיימה באוקספורד. פיירהורסט ניצח בתחרות בהקדימו את דניאל ינופסקי, רוברט וייד ווולפגאנג היידנפלד ועוד. בשנת 1953 הפסיד פיירהורסט בדו-קרב לרוברט וייד.
פיירהורסט המשיך לתרום מזמנו ומכספו בנדיבות כדי לקדם את השחמט בסקוטלנד, הגם ששיא יכולתו השחמטאית כבר היה מאחוריו. הוא התמנה לנשיא איגוד השחמט הסקוטי בשנת 1956 וקשר קשרים חדשים עם איגוד השחמט האנגלי. בסיום תקופת כהונתו השתלט פיירהורסט על איגוד השחמט הסקוטי, מינה עצמו שוב לנשיא עם זכות בחירה מי ישותפו יחד עמו. לתקופת מה זה נראה כשיפור לעומת מצבו המעורער של האיגוד, אך מאוחר יותר השפעתו של פיירהורסט החלה להעיק ולאחר מחלוקת לגבי בחירת הנבחרת לאולימפיאדת לוגנו, כאשר פיירהורסט התנגד להשתתפותו של שחקן, הודח פיירהורסט והתבקש למנות מחליף.
עסקיו של פיירהורסט גרמו לו לנסוע לניו זילנד בשנת 1970. בשהותו שם השתתף פיירהורסט באליפות השחמט של ניו זילנד והחליט שהמקום כה מוצא חן בעיניו שיהיה מקום אידיאלי לתקופת הפרישה. הוא השתתף באולימפיאדת ניצה בנבחרת ארצו החדשה, שיחק בלוח הראשון והשיג 40%, תוצאה יוצאת מן הכלל לשחקן מעל 70 שנים.
השתתפות באולימפיאדות
פיירהורסט השתתף בנבחרת האולימפית של סקוטלד שש פעמים, בין השנים 1933 ו-1968. בשנת 1974 השתתף בנבחרת האולימפית של ניו זילנד.
| שנה | לוח | קבוצה | מד כושר | נקודות | תוצאות | % | מקום |
| 1933 | 1 | סקוטלנד | 6 מ-14 | 2+ 8= 4- | 42.9 | 15 קבוצתי | |
| 1956 | 1 | סקוטלנד | 8.5 מ-14 | 7+ 3= 4- | 60.7 | 31 קבוצתי | |
| 1958 | 1 | סקוטלנד | 5 מ-15 | 2+ 6= 7- | 33.3 | 29 קבוצתי | |
| 1964 | 1 | סקוטלנד | 4 מ-9 | 3+ 2= 4- | 44.4 | 28 קבוצתי | |
| 1966 | 1 | סקוטלנד | 2 מ-9 | 2+ 0= 7- | 22.2 | 28 קבוצתי | |
| 1968 | 1 | סקוטלנד | 2 מ-5 | 1+ 2= 2- | 40 | 28 קבוצתי | |
| 1974 | 1 | ניו זילנד | 4 מ-10 | 1+ 6= 3- | 40 | 45 קבוצתי |
מתכנן גשרים
פיירהורסט בנה לעצמו קריירה ומוניטין. בתחום של הנדסה אזרחית הפך פיירהורסט לשותף הבכיר בחברת ייעוץ הנדסית שמתמחה בתכנון גשרים. הפרויקט הגדול והיוקרתי ביותר היה עיצוב גשר חדש ליד העיר דנדי באורך של 2,250 מטרים. זהו אחד הגשרים הארוכים באירופה, ועלותו הייתה 6 מיליון לירות שטרלינג. הגשר נחנך בטקס בנוכחות אליזבת, המלכה האם.
גשרים אחרים שתכנן היו גשר קינגסטון בגלזגו, גשר המלכה אליזבט השנייה בניוקסל ועוד גשרים רבים בסקוטלנד ובניו זילנד, שם שכנעו אותו לייעץ בפרויקט מבני מסובך במיוחד בראשית שנות השבעים, ושם הוא החליט להשתכן עם פרישתו.
על השגיו ההנדסיים הוא קיבל תואר דוקטורט ואת אות מסדר האימפריה הבריטית. בשיא יכולתו המקצועית כיבדו את פיירהורסט בנשיאות הסניף הסקוטי של מהנדסי המבנים. הוא חיבר גם מספר ספרים מקצועיים בנושאים הנדסיים.
חברת התכנון שלו ממשיכה להצליח גם היום, ולה 15 סניפים עיקריים וכ-500 עובדים. זו אחת מהחברות הגדולות באנגליה בתחומה.
קישורים חיצוניים
- מקור לנתונים על התוצאות באולימפיאדות, באתר אולימפבייס (באנגלית)
- אתר החברה של פיירהורסט , באתר fairhurst.co.uk (באנגלית)
24713447ויליאם פיירהורסט