לדלג לתוכן

ויליאם גריסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ויליאם פ. גריסון
לידה 27 ביוני 1944 (גיל: 81)
ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
כינוי ביל
השכלה אוניברסיטת טקסס פאן-אמריקן, אוניברסיטת המדינה סם יוסטון, אוניברסיטת טקסס ריו גרנדה ואלי
פרסים והוקרה כוכב הארד, לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר, לב הארגמן, מדליית האוויר
שירות צבאי
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
דרגה מייג'ור גנרל (צבא ארצות הברית) מייג'ור גנרל
19661996
(כ־30 שנה)
תפקידים בשירות
מפקד כוח דלתא,
מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים
מפקד כוח המשימה ריינג'ר
מפקד בית הספר ללוחמה מיוחדת על שם ג'ון קנדי בפורט בראג
פעולות ומבצעים
מלחמת וייטנאם
מלחמת המפרץ
קרב מוגדישו
עיטורים
כוכב הארד כוכב הארד (4)
לב הארגמן לב הארגמן
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות
מדליית האוויר מדליית האוויר

ויליאם פ. גריסוןאנגלית: William F. Garrison) הוא מייג'ור גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית. שימש בין השאר כמפקד וכוח דלתא כמפקד כוח המשימה ריינג'ר בסומליה.

קריירה צבאית

גריסון החל את דרכו בצבא ארצות הברית ב-1966 כטוראי. הוא לחם במלחמת וייטנאם, השלים קורס קצינים ושירת בכוחות המיוחדים. במהלך המלחמה לקח גריסון חלק במבצעים מיוחדים במסגרת תוכנית פניקס[1]. בין השנים 19851989 שירת כמפקד כוח דלתא[2].

לאחר מכן שימש כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים עד שנת 1994. במקביל לכך שימש בשנת 1993 כמפקד כוח המשימה ריינג'ר בסומליה, אשר כלל בתוכו את הגדוד ה-3 של חטיבת הריינג'רס ה-75, פלגה של כוח דלתא, ממסוקים וטייסים של מן הרגימנט האווירי למבצעים מיוחדים ה-160 וכוחות סיוע[3]. גריסון פיקד על כוח זה במספר פשיטות ומבצעים מיוחדים כנגד המיליציות החמושות משבט חבאר-גידר, ובהם בין היתר בקרב מוגדישו[4]. בתפקידו הבא שירת כמפקד בית הספר ללוחמה מיוחדת על שם ג'ון קנדי בפורט בראג[5]. לאחר מכן השתחרר מן השירות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם גריסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמוד 30
  2. מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמוד 31
  3. מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמודים 138–140
  4. גל פרל פינקל, "אין ספק שננצח בקרב, אבל אנחנו עלולים להפסיד במלחמה", באתר זמן ישראל, 5 בפברואר 2020
  5. מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמודים 296–297

ויליאם גריסון42479562Q1358592